ערעור על דחיית מעמד לבן זוג של ישראלי מכוח נוהל ידועים בציבור

העירעור לפניי ערעור על פסק-דינו בית-הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – בית הדין), מיום 3.8.17, בתיק ערר (י-ם) 2103/16, שלפיו נדחה ערר על החלטת המשיב מיום 23.5.16 לדחות את בקשתם של המערערים למתן מעמד למערערת 2 מכוח "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין מס' 5.2.0009" (להלן – נוהל חיים משותפים המכונה גם נוהל ידועים בציבור).

לפי נוהל בני זוג נשואים, נמשך ההליך מיום פתיחתו – תקופה כוללת של ארבע שנים וחצי, שבארבע שנים מתוכן – מיום התחלת ההליך המדורג – ניתן לבן הזוג הזר רישיון לישיבת אירעי מסוג א/5; בעוד שנוהל ידועים בציבור, כאשר המזמין הוא אזרח ישראל, קובע הליך מדורג לתקופה של שבע שנים, שבשלוש מתוכן שוהה בן הזוג הזר במעמד מסוג ב/1, ורק לאחר תקופה זו משודרג מעמדו כך שניתן לו רישיון לישיבת אירעי מסוג א/5, וזאת למשך ארבע שנים נוספות.

...

בהחלטה מיום 10.4.16 הנימוק היה לקוני ובן שורה אחת בלבד: "לאור הריאיון שנערך ביום 3.2.16 והממצאים בתיק הבקשה, לא שוכנענו מכנות הקשר", זאת ללא כל פירוט נוסף, אף לא של ממצאים כלשהם.

מבלי לקבוע מסמרות אעיר, כי מסקנה זו אינה מתחייבת.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, ומבלי להביע עמדה בשאלה, האם המערערים הוכיחו לעת הזו את כנות הקשר הזוגי לצורך קבלת מעמד במסגרת נוהל ידועים בציבור, סבורני כי יש לקבל את הערעור, במובן זה שפסק-דינו של בית-הדין לעררים יבוטל, וכן תבוטל החלטת המשיב בדבר הסירוב לבקשה וההוראה על הרחקתה של המערערת מהארץ.

במסגרת פסק הדין נדחה ערר המערערים על החלטת המשיבה לדחות על הסף את בקשתם למתן מעמד למערערת 2, מכוח נוהל 5.2.0009 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן: "נוהל בני זוג").

הנוהל מגדיר את מטרותיו כדלקמן: "הסדרת מעמד בישראל לבן/ת זוג זר/ה כידוע בציבור של ישראלי בהתאם לנהלי הרשות (רשות האוכלוסין וההגירה, ח.ב.), מטרתה מתן אפשרות לבני הזוג לקיים יחד תא משפחתי כן, אמיתי, בלעדי וייחודי לשהות בישראל לצד בן/ת הזוג. יודגש כי זכותו של הישראלי לחיי מישפחה אינה זכות מוחלטת וכי בן הזוג הזר אינו זכאי אוטומאטית למעמד בישראל, אלא בכפוף להוראות נוהל זה." (נוהל בני זוג, סעיף ב.1.

...

לאור חשיבות תשובות אלה לענייננו, נביא אותן כלשונן: שאלה: בעבר בן נוסף היה גר אתכם? תשובת המערער: "נפתלי היה גר איתנו, הוא לא גר איתנו יותר משנתיים, תלוי אם הרב אומר לו משהו הוא ישן, יש לו בלאגן ישיבות לחץ. לא נכנס לאיפה הוא ישן פיזית". תשובת המערערת: "כן, נפתלי, הוא עזב לפני חודשיים, הוא רוצה להיות דתי. אני חושבת שיש לו בעיות בראש שהוא צריך פסיכיאטר, יום אחד הוא ככה יום אחד הוא ככה, זה קטסטרופה. יכול להיות שהוא גר אצל אמא שלו ברמלה". שאלה: איך אתם מחלקים ביניכם את הוצאות משק הבית? יש מעקב? תשובת המערער: "אני משלם על השכירות, שנינו משלמים על האוכל". שאלה: היא מביאה לך כסף עבור תשלומי הוצאות? תשובת המערער: "לא". תשובת המערערת: "אני נותנת לו בשביל הוצאות בחודש 2,000 ₪. חוץ מזה אני עושה קנייה של משהו אני משלמת. אני מעבירה לו את הכסף במזומן, אני מקבלת מהניקיון מזומן ואני מעבירה לו מזומן". שאלות בענין מספר הדירות בקומה, צפייה משותפת בטלויזיה, קיומו של מחשב, מיקומם של חוטי הכביסה והחלפת מתנות- נמצאו מספר סתירות ואי התאמות בתשובות המערערים.

אין לפטור ידיעת פרטים כה אישיים כלאחר יד. הסתירה בסוגיית ההוצאות אף היא אינה מובילה למסקנה חד משמעית.

נוכח כל האמור לעיל, כמו גם נוכח העובדה שלא ניתן להתעלם מהסתירות שנתגלו בחלק מן התשובות שהשיבו המערערים במסגרת הראיונות, ומבלי להביע עמדה או לקבוע מסמרות בשאלה האם המערערים הוכיחו לעת הזו את כנות הקשר הזוגי ביניהם, הערעור מתקבל במובן זה שהחלטת בית-הדין בדבר דחיית הערר מבוטלת.

]השופט נ' סולברג: ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת זהבה בוסתן) בעת"ם 7337-08-10 מיום 3.10.2010, בגִדרו נדחתה עתירתה של המערערת להורות למשרד הפנים להמשיך ולהסדיר את מעמדה בישראל.

המערערת והמנוח הגישו בקשה להסדרת מעמדה של המערערת בישראל, מכוח נוהל 5.2.0008 – "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: נוהל ההליך המדורג).

לפי הטענה יש לחשב את התקופה החל משנת 2006, שבה עברה המערערת לגור עם המנוח והם חיו כ"ידועים בציבור", בהתאם לנוהל 5.2.0009 – "נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן: נוהל ידועים בציבור).

...

מנגד טען משרד הפנים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת העדר ניקיון כפיים, מאחר והמערערת העלתה בתצהיר לפני בית המשפט לעניינים מינהליים טענות שאינן אמת: (א) בניגוד לטענתה, כן נעשה לה שימוע, בלשכת מינהל האוכלוסין ברחובות, ביום 23.6.2010, עובר למתן ההחלטה מיום 28.6.2010; (ב) בדיקת משרד הפנים העלתה כי בין יום 25.10.2003 לבין יום 2.2.2005 המערערת כלל לא שהתה בתחומי ישראל, כך שטענתה כי מעת שפגשה את המנוח לא נפרדו דרכיהם אינה אמת; (ג) במכתב ששלחו המערערת והמנוח ביום 31.1.2008 למשרד הפנים, בחתימת שניהם, צויין כי המערערת הגיעה לישראל במאי 2005 לביקור אצל חברתה ברחובות ופגשה אז לראשונה את המנוח, ברחוב, באקראי.

ב"כ משרד הפנים טוענת כי יש לדחות את הערעור גם לגופו, שכן המערערת אינה ממלאת אחר התנאים הקבועים בנוהל הפסקת ההליך המדורג לשם העברת עניינה לדיון בוועדה הבין-משרדית.

דין הערעור להידחות אפוא על הסף, לטענת ב"כ משרד הפנים, כמו גם לגופו של עניין.

דיון והכרעה אכן, דין הערעור להידחות על הסף.

לפי נוהל ידועים בציבור, לאחר שנדחית בקשה למעמד מכוח נוהל זה, תתאפשר הגשת בקשה חדשה אך לאחר תקופת צינון בת שנה.

הנוהל הרלבנטי שמכוחו ביקשה המערערת מעמד, הנו נוהל ידועים בציבור - "נוהל מס' 5.2.0009 הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים לרבות בני אותו המין" (להלן כאמור: נוהל ידועים בציבור), אשר קובע הוראות בדבר הסדרת מעמדו של זר שהנו בן-זוג של אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, כאשר בני הזוג הנם ידועים בציבור ואינם נשואים.

הנוהל השני, שלא חל בעניינינו, אך אזכירו למען השלמת התמונה, הוא "נוהל מס' 5.2.2008 - "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: נוהל הנישואין), נוהל לבחינת בקשה להיתאזרחות, מכוח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית.

כשנשאל על המערערת, גם כאן בשאלה פתוחה, מה ידוע לו עליה סיפר (העמודים השני והשלישי לראיון המערער) כי המערערת נולדה בפיליפינים ב-1976 יש לה אח ושתי אחיות.

...

עם זאת, לאור כל האמור לעיל, וכיוון שממילא הבקשה מוחזרת להמשך בחינת הרשות, תבחן הרשות גם את המסמכים האמורים.

אני סבורה כי אל לה לרשות להעלות טיעונים שאינם מהווים בסיס להחלטתה, בעיקר באשר יש בנתונים כאמור, כמו ההליך הפלילי שהתנהל נגד המערער, כדי להשחיר את פניו שלא לצורך, וייתכן שהם משפיעים, ולו בעקיפין ובאופן לא מודע, על שיקול דעת עובדי הרשות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל, פסק דינו של בית הדין לעררים מבוטל.

הרקע לערעור וההליך שהתקיים בבית הדין לעררים: לפני ערעור שהוגש לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") המופנה כנגד פסק דינו של בית הדין לעררים, שניתן בערר 3440-19 ביום 14.01.2020 שלא בפני הצדדים, ואשר דחה את ערר המערערים על החלטת המשיב שלא ליתן למערערת מעמד בישראל מכוח חיים משותפים בהתאם להוראות "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (נוהל 5.2.0009 להלן "נוהל ידועים בציבור", "הנוהל"), זאת לאחר שנקבע שהמערערים לא הוכיחו כי מדובר בקשר המצדיק מתן מעמד בישראל.

צוין כי כאשר קשר של ידועים בציבור מאפשר לבן הזוג הזר כניסה להליך המדורג וקבלת מעמד חוקי בישראל, נידרש המשיב להחליט בכל שלב וכתנאי ראשוני בלעדיו אין, האם הזוג שבפניו אכן עונה להגדרה של ידועים בציבור והאם מדובר בקשר כן ואמתי.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פסק דינו של בית הדין לעררים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין לעררים שכן לא נפל בו כל פגם המצדיק התערבות.

בנסיבות אלו צדק בית הדין לעררים משקבע שאין מקום להתערב בהחלטה ואין מדובר במקרה שבו יש להחליף את שיקול דעת המשיבה בשיקול דעתו של בית הדין או של בימ"ש זה. אשר על כן, לאור המפורט לעיל, הנני סבור כי לא נפל בפסק דינו של בית הדין לעררים פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. הערעור נדחה.

בנסיבות העניין ובשים לב למכלול הנסיבות אני מחייב את העותרים בתשלום הוצאות המשיב בערעור בסכום סמלי של 2,000 ₪ שישולם מתוק הפקדון שהופקד לשם כך בקופת בית המשפט.