ערעור על דחיית זכאות לגמלת ילד נכה בגין ADHD

לפני ערעור על החלטת ועדת ערר-ילד מיום 25.6.20 (להלן: "הועדה") אשר היתכנסה מכח פסק דינו של בית דין זה (בל 23737-09-19, להלן : "פסק הדין המחזיר") וקבעה, כי המערער אינו זכאי לגימלת ילד נכה (להלן: "ההחלטה").

" הועדה ציינה, כי המערער סובל מ- ADHD ומבעיות למידה.

תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010 (להלן: "תקנות הילד") מגדירות ילד הזקוק ל'השגחה חלקית' של הזולת בזו הלשון: "ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי, מחלה כרונית, בעיית היתנהגות או הבנה לקויה של הילד, הוא זקוק לנוכחות של הזולת בקירבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים וזאת באופן החורג במידה ניכרת מילדים בני גילו;". לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הועדה ובכל המסמכים שבתיק, מצאתי, כי דין העירעור להדחות, כפי שיפורט להלן: במסגרת פסק הדין המחזיר, נדרשה הועדה כאמור להתייחס לארוע שצוין על ידי הורי המערער, לפיו הוא "פתח קופסת שימורים וחתך את היד - יכול להזיק לעצמו", ולשקול עמדתה בשנית.

...

מדובר בילד עם הפרעת קשב שנוטל (20) ריטלין בבוקר לומד בכתה קטנה בבית ספר רגיל חוזר מבי"ס בשעה 04:00 לא יוצא כמעט החוצה לא רוכב על אופניים, לא משחק כדורגל – נשאר בבית עפ"י דברי הילד – לאור כל האמור לעיל – הוועדה שבה ודוחה את הערר.

תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010 (להלן: "תקנות הילד") מגדירות ילד הזקוק ל'השגחה חלקית' של הזולת בזו הלשון: "ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי, מחלה כרונית, בעיית התנהגות או הבנה לקויה של הילד, הוא זקוק לנוכחות של הזולת בקרבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים וזאת באופן החורג במידה ניכרת מילדים בני גילו;". לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכל המסמכים שבתיק, מצאתי, כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן: במסגרת פסק הדין המחזיר, נדרשה הוועדה כאמור להתייחס לאירוע שצוין על ידי הורי המערער, לפיו הוא "פתח קופסת שימורים וחתך את היד - יכול להזיק לעצמו", ולשקול עמדתה בשנית.

סוף דבר על יסוד כל האמור – הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטת ועדת ערר (ילד) מיום 19.3.18 (להלן – הוועדה) אשר דחתה את ערר המערער וקבעה כי אינו זכאי לגימלת ילד נכה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע -2010 (להלן- התקנות).

מעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי המערער יליד 18.7.2010 ,סובל מ-ADHD - הפרעת היתנהגות.

...

הוועדה נתנה דעתה למסמכים הנדרשים ובכך מילאה אחר הוראות פסק הדין על כן, לטענת המשיב, דין הערעור דחייה.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

לאור האמור לעיל, אני סבורה כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ונימקה את החלטתה כדבעי.

סוף דבר – משלא מצאתי פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטת וועדת ערר-ילד שהיתכנסה ביום 22.1.20 וקבעה כי המערער, יליד 2010 הסובל מהפרעת קשב ורכוז, הפרעת היתנהגות, הפרעת חרדה ועוד, אינו עונה לתנאים המזכים בתשלום גמלה מלאה על-פי תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע – 2010 (להלן: "התקנות") וקבעה כי הוא זכאי לגימלת ילד נכה בשיעור 50% בעילה של השגחה חלקית.

המשיב בדיעה כי יש לדחות את העירעור על כל חלקיו וסעיפיו, שכן מצבו של המערער אינו תואם את התנאים המזכים בגימלה על-פי עילת ההשגחה המלאה, זאת על-פי דברי האם בפני הועדה והתיעוד הרפואי שהוגש לעיונה.

ליקוי: ADHD הפרעת חרדה בן 9 וחודשיים מאובחן עם הפרעת קשב ורכוז והפרעת חרדה נמצא במעקב בגהה ע"י פסיכיאטרית מטופל ברספירדל ופרקלין מקבל גמלה חלקית האם מערערת על גובה הגימלה מבחינת תלות בזולת יש הרטבה יומית על רקע חברתי.

...

כך, ד"ר יעל בוסתן, מומחית בפסיכיאטריה, קבעה ביחס למערערער ביום 8.1.20 כי "תגובותיו האימפולסיביות עלולות להיות חסרות שיפוט ולעיתים אף להוות סכנה לעצמו". כן, הפנה המערער לסיכום ביקור מיום 17.3.20 אצל אותה רופאה, בה מצוין, כי המערער זקוק להשגחה מלאה וכי זו מתקיימת בפועל.

המשיב בדעה כי יש לדחות את הערעור על כל חלקיו וסעיפיו, שכן מצבו של המערער אינו תואם את התנאים המזכים בגמלה על-פי עילת ההשגחה המלאה, זאת על-פי דברי האם בפני הוועדה והתיעוד הרפואי שהוגש לעיונה.

לאור כל האמור, הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ילד נכה) מיום 31.7.2022 אשר דחתה את ערר המערערת, בקבעה כי המערערת אינה זקוקה להשגחה מלאה אך זקוקה להשגחה חלקית ברמה של 50%.

ילד אשר בשל מחלה כרונית קשה ADHD זקוק לשלושה מתוך הטיפולים המפורטים: מעקב במרפאת מומחים.

נוכח ההחזרה הצפויה בנושא הסיוע בתקשורת, מפנה המערערת לחוזר נכות מספר 2026 מיום 31.10.2022, אשר הסדיר נהלים אחידים לקביעת זכאות לגימלת ילד נכה בגין לקות שפה ודיבור.

...

משכך, יש ליידע את הוועדה שהיא רשאית לפעול בהתאם לחוזר הזה והיא אינה כבולה לסייג התחולה שנקבע בחוזר, בהתאם להלכת ח.ש. מנגד טוען המשיב כי דין הערעור להידחות בהיעדר פגם שנפל בהחלטת הוועדה.

אין בידי לקבל טענה זו במקרה שבפניי.

עם זאת, אין בידי לקבל את טענת המערערת להחלת חוזר נכות מספר 2026 מיום 31.10.2022 על עניינה של המערערת.

לסיכום, עניינה של המערערת יוחזר אל הוועדה לעררים ילד נכה, בהרכבה מיום 31.7.2022, על מנת שתשוב ותשקול את זכאותה של המערערת לגמלה בגין ליקוי בתקשורת, כפי העולה ממסמך ד"ר הראל מיום 14.6.2022 וממסמכי קלינאית התקשורת הקודמים להתכנסות הוועדה.

זהו ערעור על החלטת וועדה לעררים לעניין ילד נכה (להלן: "הועדה") אשר היתכנסה ביום 25.09.11 ואשר דחתה את ערר המערער והותירה על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון אשר קבעה כי המערער, אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה, ולכן אינו זכאי לגימלת ילד נכה.

ילד הזקוק להשגחה מתמדת - מוגדר בסעיף 1 לתקנות כדלקמן: "ילד זקוק להשגחה מתמדת - ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך קבע כי בשל ליקוי חמור או מחלה כרונית הוא זקוק להשגחה מתמדת, צמודה ופעילה של הזולת למניעת סכנה ברורה ומידית לגופו של הילד או לאחרים, ושעל כן לא ניתן להשאיר את הילד ללא השגחה כאמור, ואף לא לזמן קצר ביותר". עיון בפרוטוקול הועדה מראה שזו שמעה את תלונות אם המערער ואת תיאוריה, לפיהם נעזר בה המערער כדי להתלבש ולהתקלח, מסתדר בכוחות עצמו בעינייני אכילה, שתיה ורחיצץ ידיים, אינו מרטיב כל לילה, יוצא לבדו לחצר ולומד בכיתה מיוחדת.ו הוועדה בדקה את הילד, וציינה כי מדובר ב"ילד בן 8 שנים סובל מ - ADHD והפרעות התנהגותיות.

...

  בהתייחס לנ"ל ולדו"ח הוועדה, דין הערעור להתקבל בחלקו.