מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית הכרה בנכות בגין סוכרת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

הוועדה דחתה את תביעתו של התובע להכיר באחוזי נכות בגין סוכרת וקבעה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לסוכרת הקלה ממנו סובל (בהסתמך על חוו"ד מומחה מטעמה – פרופ' מרדכי וייס).
(נספחים 18-19 לבקשה) הוועדה דחתה את העירעור וקבעה כי היא מקבלת את חוות דעתו של היועץ הרפואי מטעמה בעיניין הסוכרת (חוות דעת ד"ר אהרון גליק, מיום 9.7.19, צורף לתגובת הנתבעת מיום 19.7.20) ואת קביעתו כי "אין קשר בין תוצאות הפתולוגיות, 5 חודשים לאחר התאונה לבין התאונה הנידונה". באשר לנכויות הזמניות, הוועדה קבעה ביום 4.11.19 כי אינה מקבלת את הערר בעיניין הנכויות הזמניות.
...
לטענת הנתבעת, יש לדחות את הבקשה.
" חוות דעת שניה של פרופ' וייס מיום 7.11.16 בעקבות פסה"ד של כב' השופטת כרמית פלד (נספחים 13-14 לבקשה): "נדרשתי לעיין מחדש בפרשנות לוועדת רז ע"י כבוד השופטת קרמית פלד (כך במקור י.ב.) מיום 10.2.16. סעיפים 7,8 של ועדת רז מיום 28.7.96 מתייחסים לקשר בין אירוע דחק וסוכרת סוג 2. סעיף 7 קובע במפורש שאין עדות שמצב דחק גורם לתחילת התהליך המביא לסוכרת סוג 2. הועדה קובעת בסעיף זה שסביר שמצב לחץ קיצוני יחשוף את המחלה הבלתי מאובחנת לאנשים בעלי רקע גנטי מתאים, מאחר ובסיטואציה זו עוסקים בהסקת מסקנות ללא נתוני מעבדה קיימים. משום כך, ועדת רז תחמה את הזמן הסביר בין 3 חודשים בין אירוע דחק וחשיפת סוכרת בלתי מאובחנת. משום כך אני דוחה את טיעוני ה... של בא כח המערער בדבר תוקף המלצת ועדת רז עד כדי 5 חודשים קרות אירוע הדחק כפי שהיה במקרה שלפנינו.
" בסיכום דיון ונימוקים נכתב כך: "היועץ מבקש את התיק לסיכום חוזר לאחר בדיקת כל הניירת ויסוכם בוועדה הבאה ללא נוכחות." מסקנות הועדה "בגלגול שלישי" בנושא הסוכרת מיום 22.9.19 בעקבות פסק הדין של כב' השופט הבכיר לובוצקי, נכתבו בהתייחס לחוות דעת יועץ הועדה ד"ר אהרון גליק: (נספחים 18-19 לבקשה): "היועץ עיין בחומר הרפואי הרב שבתיק בנושא הסוכרת חו"ד ד"ר חוליו ויינשטיין מ- 22/4/14 וחו"ד ד"ר וייס ולאור הממצאים של כמות הסוכר בשנת 2010 מעל הטווח העליון של הנורמה – 107 וכן ... משקל – 87.5 ק"ג. משמעו שכבר היתה לו סכרת IFG פתלוגי ולאור ח"ד של ועדת רז אשר תוכמת (כך במקור י.ב.) הקשר בין טראומה – דחק נפשי לבין התפתחות של סכרת הינה עד 3 חודשים וכאן מדובר ב 5 חודשים.
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפנינו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 21.7.2019 לפיה נדחתה עקב היתיישנות תביעתו של המערער להכרה בנכות עקב מחלת סוכרת.
...
מעבר לכל האמור לעיל, אין בידנו אלא להצטרף אף לקביעה הקודמת בדבר היעדר הצדקה להארכת תקופת ההתיישנות במקרה זה, ולא מצאנו מקום להכברת מילים בהקשר זה אשר נדון ומוצה בהליך הקודם.
סיכומו של דבר: הערעור נדחה.
כאמור אין מדובר רק בהשגה על קביעת המשיב אשר נדחית לגופה, אלא בהשגות על פסקי דין שניתנו זה מכבר, וכאשר ההליך בבית המשפט המחוזי נמחק לצורך אי פסיקת הוצאות.
בנסיבות אלה מצאנו כי יש לחייב את המערער בהוצאות בסכום של 5,000 ₪ לטובת המשיב.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת קצין התגמולים, אשר דחה את בקשת התובע להכרה בזכויות לפי חוק הנכים בשל מחלת הסוכרת סוג 2 שבה לקה.
...
יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות.
סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת גם בשל השתק עילה וגם מחמת התיישנות.
טענות הנתבעת בדבר היעדר עילה, היעדר סמכות עניינית, השתק פלוגתא, כפל פיצוי ושיהוי נדחות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן סופר לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת שרון אלקיים; על"ח 9297-01-20) אשר דחה ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) מיום 1.11.2019 (להלן – הועדה או וועדת מס הכנסה).
המבקש הגיש ערר על החלטת הועדה מדרג ראשון ובמסגרת הערר הציג החלטה של ועדת ערר מענף נכות כללית מיום 28.10.2015 (להלן – ועדת נכות כללית) וכך נכתב בהחלטת הועדה: "פנימי – בנושא מחלת הלב בנורמות מפוי לב תקין מ 28.1.2014 ובהיעדר נתונים חדשים הועדה דוחה את הערר. סעיף בגין הלב אינו נכלל בסיבוכי הסכרת כיוון שמחלת הלב הקדימה בכמה שנים את מחלת הסכרת. הועדה מקבלת חוו"ד [...] ד"ר הימלפרב מ 4.8.15 שקבע עבור דום נשימה 40% נכות. הועדה מקבלת חוו"ד אורטופד ד"ר יוסף מ 4.5.15 שקבע עבור כאבי גב תחתון 5% נכות." לפיכך נקבעו למבקש 87% בנכות כללית לפי הפרוט הבא : 25% לפי סעיף 34 (ב) 3-4 בגין הפרעת היסתגלות ; 40% לפי סעיף 5 (1) ג בגין דום נשימה בחומרה קשה; 10% לפי סעיף 23 (2) א (II) בגין הפרעה במתן שתן; 10% לפי סעיף 4 (3) בגין סוכרת; 65% לפי סעיף 4 (6) (א) בגין סוכרת עם סיבוכים ; 25% לפי סעיף 9 (1) ג' II בגין מחלת לב; 5% לפי סעיף 35 (1) ב' בגין כאבי גב תחתון המבקש עתר כי הועדה תאמץ את נכותו בשיעור 65% בגין סוכרת עם סיבוכים שקבעה ועדת נכות כללית.
יחד עם זאת בפסיקה הוכרה האפשרות לסטות מברירת המחדל הזאת במקרים בהם יישום ההלכה החדשה באופן רטרוספקטיבי עשוי לפגוע באנטרס ההסתמכות של מי שניהלו את עניינם על בסיס הלכה משפטית ישנה (רע"א 8925/04 סולל בונה ביניין ותשתיות בע"מ נ' עיזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל (27.2.2006); ע"ע (ארצי) 25217-03-14 מדינת ישראל - י. ת (16.7.2018)).
...
הוועדה דחתה את הערר, וכך נימקה את החלטתה: "הוועדה הקשיבה רוב קשב לטענות בא כוחו של התובע עיינה במסמכים שבתיק כולל בפרוטוקול של הועדה הרפואית נכות כללית מ-18.10.15 כמו כן, עיינה בועדה רפואית לצרכי מס הכנסה מ-6.5.19. הועדה לצורכי מס בדרג א' לאחר שבדקה ביסודיות את התובע מבחינה נוירולוגית הגיעה למסקנה שהנכות הנוירולוגית היא קלה בלבד ולכן כפי שהסבירה בפרוטוקול אין מקום להעניק את הנכות בגין סכרת עם סיבוכים. הקביעה של נוירופתיה קלה נתמכת גם בתוצאות ה-EMG ולכן להבדיל מהועדה של נכות כללית אכן הנכות הסכרתית מתאימה לנכות נפרדת מהנכות על הנוירופתיה. כמו כן, גם בדיקת העיניים לא הדגימה שום סימן של פגיעה סכרתית דבר התומך בקלות של הסיבוכים. הועדה סבורה שייתכן שהנכות הנוירולוגית ניתנה גם עפ"י רוח בית הלל ולכן דוחה את הערר ומותירה החלטתה מישיבה קודמת על כנה" לפיכך נקבע כי למבקש 79.8% לפי הפירוט הבא: 20% לפי סעיף 34 (ב) 3 בגין ליקוי נפשי; 5% לפי סעיף 37 (7) א במחצית מותאם בגין הגבלה בעמוד שדרה מותני; 40% לפי סעיף 5 (1) ג בגין דום נשימה בחומרה קשה; 0% לפי סעיף 69 (1) א בגין שינוי בצורת אף; 10% לפי סעיף 23 (2) א (II) בגין הפרעה במתן שתן; 10% לפי סעיף 4 (ב) בגין סוכרת ; 10% לפי סעיף 9 (3) ב' בגין יתר לחץ דם לב; 10% לפי סעיף 29 (6) א'-ב' מותאם בגין פולינוירופתיה; 25% לפי סעיף 9 (1) ג' II בגין מחלת לב; 10% לפי סעיף 35 (1) ב' בגין בעיה בפרקים.
המשיבה טענה בתגובה כי דין הבקשה להידחות.
הכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית הדין האזורי מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.
בשולי הדברים יצויין כי ההלכה שנקבעה בעניין צנגוט הוחלה גם על עניינו של הנישום שם, ולא ברור מדוע המבקש סבור כי נגרם לו עוול יותר חמור מהעוול, לכאורה, שנגרם לנישום שם. סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מאחר שסוכרת לא נימנתה על המחלות המופיעות תחת ההגדרה "מחלת שירות" ולאור תכלית תיקון 29 לחוק המצביע על כך שמדובר ברשימה סגורה, נדחתה כאמור גם טענת המערער על פיה הסוכרת הנה בגדר מחלת שירות.
לעניין הטענה בדבר זכאות המערער להכרה בסוכרת בגין נכות מוסבת טען המשיב כי מעבר לכך שהיה מדובר בהרחבת חזית, בכל מקרה המקום לבירור הטענה הנו בפני ועדה רפואית של משרד הבטחון עבור נכה שתביעתו הוכרה ע"י המשיב ולא בפני ועדת הערעורים בביה"מ. ד י ו ן לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ובחנו את החומר המונח לפנינו שוכנענו, כי דין העירעור להדחות.
...
לעניין הטענה בדבר זכאות המערער להכרה בסוכרת בגין נכות מוסבת טען המשיב כי מעבר לכך שהיה מדובר בהרחבת חזית, בכל מקרה המקום לבירור הטענה הינו בפני ועדה רפואית של משרד הביטחון עבור נכה שתביעתו הוכרה ע"י המשיב ולא בפני ועדת הערעורים בביה"מ. ד י ו ן לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ובחנו את החומר המונח לפנינו שוכנענו, כי דין הערעור להידחות.
לא מצאנו כי נפלה טעות גם בקביעה כי הסוכרת אינה יכולה לבא בגדר מחלת שירות.
אכן במקרה זה בו לטענת המערער, כתוצאה מהאירוע נחבל גם באף וגם התפתחה אצלו מחלת הסוכרת,נוצר מצב בו הפגיעה באף הוכרה ע"י המשיב בעוד שלעניין מחלת הסוכרת עליו לפנות למל"ל. יחד עם זאת מאחר שזאת היא הוראת המחוקק,צדקה הועדה בדחותה את הערעור.שינוי המצב החוקי המתואר לעיל,המוציא מגדר החוק ביחס למשרתי קבע מחלה שאינה מחלת שירות,יכול להיעשות רק אם יתוקן החוק וכל עוד לא שונה החוק,אין בידינו לקבל את עמדת המערער.
לפיכך ככל שהמערער סבור שיש ממש בטענתו זו (למרות אמירת האוביטר של הוועדה בעניין), הינו רשאי ממילא לפנות להכרה באפיק זה. לאור כל האמור, אני מציעה לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המערער בתשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 6,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו