ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 8.1.2013 (עת"ם 40502-07-11, השופטת נ' בן-אור), בגדריו נדחתה עתירת המערערים, אזרחי אתיופיה, נגד החלטת משרד הפנים, לדחות את בקשתם לקבלת מעמד של פליטים.
לאחר בחינת טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, אלו שבכתב ואלו שבעל פה, לא נמצא טעם ממשי לשנות מפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, לפיו אין עילה להתערב בהחלטת משרד הפנים לדחות את בקשת המקלט של המערער על יסוד האירועים שהתרחשו טרם עזיבתו את אתיופיה ארצו.
...
בית המשפט המחוזי ציין כי גם בהנחה שעילה זו עשויה להקים עילה למקלט, הרי שאין להעתר לה בנסיבות העניין דנן, מחמת חוסר כנות והעדר תום לב מצדו של המערער אשר ראה להעלות את טענתו על חברותו בארגון באיחור רב, באופן שיש בו פגיעה ממשית במהימנות הטענה.
על יסוד הטעמים הנ"ל, גם אם נקבל את קביעת האו"ם לפיה חברי ארגון Ginbot 7 סובלים מרדיפה, ואף אם נניח כי המערער חבר בארגון, וכי השלטון רודף אחרי כל חברי הארגון, ללא תלות בדרגתם – הנחה שכלל וכלל לא הוּכחה – הרי שהדבר לא מחייב את המסקנה שהמערער עצמו יסבול מרדיפה, משום שהרשויות באתיופיה אינן מודעות לחברותו בארגון.
סוף דבר
בחינת טענות המערער, על רקע הראיות וקביעות בית המשפט המחוזי, מעלה כי אין לאל-ידו לבסס עילה להגדרתו כפליט על רקע פעילות שביצע באתיופיה עובר לעזיבתו לישראל.
