ערעור על דחיית בקשת מעמד לאם אזרחית אוקראינה

בבית המשפט העליון בר"ם 8147/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשת: מריה יבלונובסקיה נ ג ד המשיב: משרד הפנים בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופטת ד' כהן-לקח) בעמ"נ 68147-05-20 מיום 6.11.2020

בשם המבקשת: עו"ד ארתור בלאייר ][]החלטה המבקשת, אזרחית אוקראינה ילידת 1992, נכנסה לישראל בשנת 2005 ברישיון תייר מסוג ב/2, ובהמשך ניתן לה רישיון כקטינה נלווית להליך המדורג של אמה לקבלת מעמד בישראל כבת זוג לאזרח ישראלי.

ביום 28.4.2020 דחה בית הדין (כב' הדיין ח' גוגנהיים) את הערר וקבע כי לא עלה בידי המבקשת להצביע על חוסר סבירות בהחלטת המנכ"ל. בית הדין עמד על נסיבות המקרה ובכלל זאת ציין כי המבקשת שומרת על קשר עם אמה ועם משפחתה באוקראינה; יצאה מישראל לעתים לבקרם; ושהתה בישראל זמן רב מתוקף צוים זמניים בהליכים משפטיים שונים וללא אשרה כדין.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

טענות אלו נבחנו על ידי בית הדין לעררים ועל ידי בית המשפט לעניינים מינהליים, שהגיעו למסקנה שאין מקום – במכלול הנסיבות הפרטניות של המקרה דנן – להתערב בהחלטת המנכ"ל משלא נמצא כי היא חורגת ממתחם הסבירות.

הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

לפני ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (כבוד הדיין אילן חלבגה) בתיק ערר 2899-20, שבגדרו נדחה ערר על החלטת המשיבה לדחות בקשה להסדרת מעמד בישראל מטעמים הומנטריים מיוחדים.

בהחלטה נקבע: "בהתייחס לתקופת שהותה של המבקשת בישראל – המבקשת נולדה, גדלה, נישאה, ילדה בת, התפרנסה למחייתה והעבירה את רוב שנותיה במדינת מוצאה. למעלה מן הצורך יצוין כי אף שהייה ממושכת בישראל אין בה כשלעצמה כל טעם הומניטארי המצדיק מתן מעמד בישראל... למבקשת בת אזרחית ישראלית... המבקשת מתגוררת בגפה בנהריה. לבן זוגה שנפטר אין כל מישפחה בארץ. המבקשת עובדת בחקלאות בכפר ראש הנקרה. טענה כי בתה מתגוררת בגבעתיים והיא נימצאת בקשר טוב עימה ונפגשות בכל שבוע – שבועיים... מסרה כי אביה נפטר, אמה מתגוררת באוקראינה ומאביה שנפטר יש לה אח ואחות ולדבריה אינה בקשר עימם. עם אמה נימצאת בקשר טלפוני על בסיס יומי... בנוסף טענה כי נימצאת בקשר עם אח חורג בחו"ל שהנו נשוי ולו שני ילדים. לדבריה, עבדה כ-25 שנה באוקראינה ומקבלת פנסיה של כ-50 דולר לחודש שעוברת לחשבון אימה. בנוסף, ברשותה דירה באודסה אשר קיבלה בירושה מסבה, כרגע הדירה מושכרת והתמורה מועברת לאמה... למבקשת ובן זוגה הישראלי לא נולדו ילדים משותפים... בהתייחס למצבה הרפואי של המבקשת – לפי הנטען... היא סובלת מבעיות בבלוטת התריס, בעיות לב ומטופלת בתרופות, אולם היא לא המציאה כל תימוכין לכך. כמו כן לא נטען כי המבקשת לא תוכל לקבל טפול מתאים במדינת מוצאה... יודגש כי המבקשת תוכל להכנס לישראל לתקופות קצובות באשרת תייר לצורך ביקור בתה ועל מנת לפקוד את קברו של בעלה המנוח, זאת כפוף להגשת בקשה מתאימה". ערר שהגישו המערערות לבית הדין לעררים על החלטה זו נדחה ביום 10.8.2021.

...

בפסק הדין נקבע כי הנתונים והשיקולים שעל פיהם התבקשה הוועדה להחליט בעניינה של המערערת נבחנו על ידה וכי "בעבודת הוועדה ובהחלטתה לא נפל פגם מנהלי או אחר המצדיק התערבות בית הדין וכי זו מצויה בתוככי מתחם הסבירות". בית הדין בחן את נסיבותיה של המערערת וקבע כי החלטת המשיבה "מצויה בתוככי מתחם הסבירות", ומשכך נדחה הערר.

דיון והכרעה דין הערעור להידחות.

יוער כי אין להידרש לשאלת כנות הקשר הזוגי, זאת משהמשיבה לא הניחה תשתית עובדתית מספקת בעניין, ומעולם לא קבעה כי דין ההליך המדורג להיפסק בשל כך. אשר על כן הערעור נדחה.

המערער 1, ויאצ'סלב איונוב (להלן: איונוב) הוא דודה (אחי אמה) של המערערת 2, אלונה ארקליאן (להלן: ארקליאן) ושניהם אזרחי אוקראינה.

בחודשים יוני ויולי 2017, הגישו המערערים בקשות לקבלת מעמד של עולה מכוח חוק השבות, התש"י-1950, על בסיס הטענה כי אמו של איונוב (סבתה של ארקליאן) וסבתו, אלכסנדרה אוסובצ'קה (להלן: אלכסנדרה) היו יהודיות.

ביום 26.8.2018, לאחר קבלת חוות דעת שליליות מנתיב, החליטה רשות האוכלוסין וההגירה (המשיבה 3), לדחות את בקשות המערערים בנימוק שהמסמכים שהומצאו במסגרת הבקשות "נבחנו ונמצאו כמזויפים". המערערים הגישו ערר פנימי על ההחלטה, וביום 12.11.2019 נדחה הערר בנימוק, שכלל המסמכים אשר הוגשו "נבחנו בקפידה ונמצאו מזויפים". המערערים עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד דחיית עררם.

לענין סכויי העירעור נטען כי די בכך שעתירת המערערים נדחתה על בסיס הממצאים העובדתיים שנקבעו במסגרתה, בשים לב לכלל אי-ההתערבות במימצאי הערכאה הדיונית.

...

ביום 26.8.2018, לאחר קבלת חוות דעת שליליות מנתיב, החליטה רשות האוכלוסין וההגירה (המשיבה 3), לדחות את בקשות המערערים בנימוק שהמסמכים שהומצאו במסגרת הבקשות "נבחנו ונמצאו כמזויפים". המערערים הגישו ערר פנימי על ההחלטה, וביום 12.11.2019 נדחה הערר בנימוק, שכלל המסמכים אשר הוגשו "נבחנו בקפידה ונמצאו מזויפים". המערערים עתרו לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד דחיית עררם.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות.

בית משפט קמא התרשם באופן בלתי אמצעי מהסבריו של נציג נתיב לגבי הזיופים שנפלו בתעודת הלידה וצילום מרשם הנישואין, והשתכנע שהמסקנה כי המסמכים מזויפים התבססה על מספר רב של מאפיינים אובייקטיביים, וכי לא נפל בה פגם המצדיק התערבות.

אשר על כן, הבקשה למתן סעד זמני נדחית.

3.3.20 בפסק-הדין מושא הערר קיבל בית הדין באופן חלקי את הערר שהגישו המערערות על החלטת המשיבה מיום 7.3.19 לדחות את בקשתן למתן מעמד למערערת 2 (להלן: המערערת) "כחריג לנוהל הורה קשיש." בית הדין קבע כי על אף שהבקשה הוגשה לכאורה לפי הנוהל ההומניטארי יש לראותה כאילו הוגשה לפי נוהל הורה קשיש והועברה לידי המשיבה לבחינה לפי הוראת סעיף ג14.

העובדות הנוגעות לעניין אינן שנויות במחלוקת: המערערת היא אזרחית אוקראינית ילידת 1950 ולה שתי בנות.

בקשת המערערות נדחתה בהחלטה מושא הערר מיום 7.3.19 (ע.)6/ מהמלצות חברי הועדה שצורפו להחלטה עולה כי אלה סברו שאין המערערת עונה לקריטריונים, בין היתר בשל העובדה כי אחת מבנותיה מתגוררת בחו"ל. בהחלטת מנכ"ל המשיבה נאמר כי נטען שמצבה של הבת הנוספת אינו שפיר "יחד עם זאת, יצוין כי המבקשת ובתה הישראלית טענו כי הן בקשר תדיר וקבוע עם הנכד המתגורר בחו"ל יחד עם אמו – בתה של המבקשת. עוד נטען, כי למבקשת אח השוהה בחו"ל עמו המבקשת נימצאת בקשר." הועדה דנה גם ביתר הטעמים שהועלו על ידי המערערת, ובכלל זה מצבה הרפואי והמצב המלחמתי השורר באיזור בו התגוררה באוקראינה, והמליצה שלא לקבל טעמים אלה כטעמים הומנטריים מיוחדים.

...

לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה לפיה משעה שנקבע שהקשר בין המערערת לבין בתה השוהה בחו"ל נותק באופן מלא לכל המאוחר בחודש יולי ,2019 הרי שממועד זה ואילך יש לראותה כמי שאין לה ילדים בחו"ל. לפיכך חל עליה נוהל הורה קשיש באופן מלא, והיא זכאית לקבלת מעמד בישראל.

לנוהל הורה קשיש) ולאחר מכן להעניק לה רישיון א5/ בהתאם לנוהל, וכך אני מורה.

לפיכך מתקבל הערעור במובן זה שהמשיבה תעניק למערערת רישיון ישיבה מסוג "ב1/ הורה קשיש" לתקופה של שנה ממועד מתן פסק-דינו של בית הדין.

לפני ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (כבוד הדיין חנניה גוגנהיים) בתיק ערר (י-ם) 1422-23, שבגדרו נדחה ערר על החלטת המשיב מיום 4.4.2021 ומיום 5.1.2023 לדחות את בקשת המערערת 2 לקבלת מעמד בישראל.

אימה - המערערת 2 (להלן: האם) אזרחית אוקראינה ילידת 23.7.1946.

ביום 6.10.2019 הוגשה הבקשה מושא ערעור זה, למתן מעמד לאם בישראל מכוח נוהל שפירסם המשיב שכותרתו "נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי". ביום 4.4.2021 נדחתה הבקשה.

עוד נקבע כי "אין בשהייה הארוכה של האם בישראל לצד הבת, ורצון העוררות לגור יחד, ובנוסף לטענה כי בשלב זה קיים לאם קושי לשוב לארצה בשל המילחמה באוקראינה ולטענה בדבר מצבה הרפואי של האם כדי להוות אפילו סיכוי מסוים לקבלת הבקשה בראי הנוהל ההומניטארי". בית הדין עמד על היתנהלות המערערות: "כבר לפני כ-15 שנה האם נכנסה לישראל והמשיכה לשהות בה לאחר תום רישיונה. בשנת 2013 האם הגיעה לישראל, וכניסתה אושרה רק לאחר מתן התחייבות כי זו תצא עם תום רישיונה. אף על פי כן, האם עשתה דין לעצמה, ומאז היא שוהה בישראל תקופה ארוכה ללא רישיון כדין ותוך ניהול הליכים רבים מאוד. העוררות לא כיבדו את החלטת 2019, והאם החליטה על דעת עצמה להמשיך לשהות בישראל ללא רישיון כדין ונגד החלטה חלוטה של המשיבה. בפועל הוגשה הבקשה נשוא ערר זה, אשר אין בה כל שינוי מהותי מהבקשה הקודמת אשר נדחתה פחות מחודשיים לפני הגשת בקשה נשוא הערר דנן. בכך המשיכה האם לשהות בישראל לאורך שנים רבות תוך שהעוררות מנהלות הליכים, והבת אף הודתה בראיון 2021 כי העוררות פועלות כך כ'שיטה'. מדובר על ניצול הליכים לרעה, באופן שלא ניתן להשלים עמו, ויש ליתן על כך את הדעת גם בעתיד". טיעוני הצדדים ב"כ המערערות טוענת כי לאם אין קשר עם איש בארצה, שכן בנה המתגורר באוקראינה אינו מקיים עימה קשר.

...

המשיב טוען כי אין עילה להתערבות בהחלטת המשיב ובפסק הדין ומשכך דין הערעור להידחות.

מהמקובץ עולה כי אין יסוד לטענת המשיב כי על בקשת האם חל כלל סופיות הדיון, בשל כך שבקשתה האחרונה אינה מעלה נסיבות חדשות.

משכך דין הבקשה להיות מועברת לדיון לפני הוועדה.

אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו, באופן שפסק הדין יבוטל, על מנת שעניינה של האם יובא לדיון לפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים.