מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית בקשת מעמד הומניטרי לפי חוק הכניסה לישראל

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (כב' הדיין מ' פשיטיצקי) מיום 16.11.2016, בגדריו נדחה ערר המערער על ההחלטה לדחות את בקשתו למתן מעמד מטעמים הומנטריים.
...
המלצת הוועדה הבין משרדית והחלטת המנהל הכללי של רשות האוכלוסין וההגירה המלצת חברי הוועדה הבין משרדית ליושב ראש הוועדה הייתה: "לאחר עיון מעמיק בבקשה על שלל נספחיה ולאחר ששקלנו את מירב השיקולים נראה כי בקשה זו אינה מעלה טעמים הומניטאריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד למבקש בישראל. לאור כל האמור לעיל הרי שהמלצתנו הינה כי יש לסרב הבקשה." המנהל הכללי של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, קיבל את ההמלצה ונימק את החלטתו בדברים הבאים: "במסגרת בחינת בקשה זו ניתנה הדעת לעובדה כי בת זוגו המנוחה של המבקש קבורה בישראל, וכן נבחנו זיקותיו של המבקש לישראל ולמדינת מוצאו. כפי שיפורט להלן, ניכר כי זיקתו של המבקש למדינת מוצאו חזקה וממשית יותר מזיקתו לישראל.
אף שלדידי די היה בכך על מנת להגיע למסקנה כי היה מקום לקבל את בקשתו של המערער, מצטרפת לכך דרך ההתנהלות של המשיב בהליך המדורג.
סיכום על יסוד כל האמור אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק הדין של בית הדין לעררים ואת החלטת המשיב ומורה למשיב לתת למערער מעמד קבע בישראל.
המשיב ישלם למערער שכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ₪ וכן ישיב לו את האגרה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן בהתאמה: בית הדין, חוק הכניסה לישראל), שניתן בידי כב' הדיין מ' פשיטיצקי, ביום 15.2.2017, בגדריו נדחה עררה של המערערת על דחיית בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומנטריים, לאחר הפסקת ההליך המדורג.
...
איני מקבל את טענת העוררת כי הייתה זכאית לקבלת אזרחות במסגרת ההליך המדורג.
מכאן שהמסקנה אליה הגיעו הוועדה הבין משרדית, מנכ"ל הרשות ובית הדין לעררים, כי לא מתקיימים טעמים הומניטריים המצדיקים מתן מעמד מעוגנת היטב, ואינה מקימה עילה להתערבות בשיקול דעתם.
סיכום הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסכום של 1,500 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על פסק-דין של בית-הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (כב' הדיין א' חלבגה) מיום 28.6.2017, לפיו נדחה ערר של המערער על החלטת המשיבה לדחות על הסף את בקשתו לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומנטאריים.
...
המסקנה הברורה היא כי בניגוד לטענת ב"כ המערער, לבן-הזוג הזר אין זכות קנויה לקבל אזרחות או מעמד קבע בישראל, גם בחלוף תקופה של 4 שנים בהן הוא שוהה בארץ באשרת א/ 5 במסגרת ההליך המדורג (ראו: עת"מ (ת"א) 17800-12-09 אבו קאעוד נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (20.9.2010)).
לא נטען לפניי כי טרם עריכת הריאיון, קיבל המערער הודעה לפיה הוחלט להעביר את עניינו לדיון לפני הוועדה הבינמשרדית כאמור בסעיף ו.3 לנוהל הוועדה הבינמשרדית, וממילא אין מקום לטענת ההסתמכות שהעלה ב"כ המערער בעניין זה. נוכח מכלול הטעמים האמורים, המסקנה המתבקשת היא כי אין עילה להתערב בפסיקת בית-הדין לעררים לפיה המערער לא הצביע על קיומם של טעמים הומניטאריים מיוחדים לקבלת מעמד בישראל, אף לא ברמה הלכאורית.
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור מינהלי על פסק דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין) מ-24.4.2023 בערר (י-ם) 4203-22.
בפסק הדין, שניתן על ידי כב' הדיין ד"ר י' ברדא, נדחה ערר המערערת על דחיית בקשתה לקבלת מעמד מטעם הומניטארי.
נציג נתיב – כתב שניתן לתת מענה לטפול הרפואי הנידרש בחו"ל, וכי למבקשת מישפחה בחו"ל שיכולה לתמוך בה. בהחלטתו (נספח ב' לערעור, נספח כ"ו לכתב התשובה), קיבל מנכ"ל המשיבה את ההמלצה תוך שפרט את הנימוקים להחלטתו: "מבחינת הבקשה עולה כי המבקשת נכנסה לישראל לראשונה בשנת 2005 ובהיותה כבת 40, דהיינו המבקשת שהתה את מרבית שנותיה הצעירות והבגירות במדינת מוצאה, שם נולדה, גדלה ואף הביאה לעולם שתי בנות אשר מתגוררות בחו"ל. ויובהר, המבקשת נכנסה לישראל באמצעות אשרת עבודה בתחום הסיעוד, אשרה אשר מעצם טבעה הנה אשרה זמנית ובתום תוקף האשרה וסיום העסקה על העובד לצאת מישראל. למעלה מן הצורך יצוין, כי שהות ארוכה בישראל אינה כשלעצמה טעם הומניטרי המצדיק הענקת מעמד בישראל.
...
הוסף לכך את ההפסקה שנבעה מדברי בן הזוג באשר לטיב הקשר, את הספקות שהתעוררו באשר לכנותו, והמסקנה כי ההליך לא הבשיל שלא באשמת המשיבה מתבקשת מאליה.
משכך, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה הבין-משרדית כדי שתדון בו מחדש, תגבש המלצות הנותנות ביטוי למכלול השיקולים ולאחר מכן תתקבל החלטה חדשה בהתאם.
סיכום על יסוד האמור, הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה הבין-משרדית כדי שתדון בו מחדש, תגבש המלצות הנותנות ביטוי למכלול השיקולים ולאחר מכן תתקבל החלטה חדשה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני ערעור המדינה על פסק דין שניתן בבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (כבוד הדיינת רחל שרם), בתיק ערר (י-ם) 2907-21, שבגדרו היתקבל ערר על החלטת המערערת לדחות בקשה למתן מעמד בישראל מטעמים הומנטריים מיוחדים, ונקבע כי למשיבה יוענק מעמד בישראל.
משכך, אין לבוא בטרוניה אל המערערת על קביעתה כי אין להחיל את תוצאת פסק הדין בעיניין מנדל על עניינה של המשיבה, ועל עמדתה בתיק זה המבוססת על מדיניותה כי קשרים חברתיים שפתחה המשיבה בעת שהייתה בישראל, אף בהצטרפם למשך הזמן שבו שהתה בישראל ולקשריה הטובים עם בני מישפחת המטופלת, אינם עולים כדי טעם הומניטארי מיוחד המצדיק קבלת מעמד בישראל.
...
עוד נקבע בפסק הדין כי המשיבה "התערתה בחברה הישראלית וספגה את אורחות חיי היהדות במשך קרוב לשלושה עשורים. לעוררת לא נותר דבר בארץ מוצאה וכל רכושה וממונה עלי אדמות מצוי בישראל... הקשר בינה לבין ילדיה רופף ביותר, ובוודאי אין להשוותו לעוצמת הקשר שהלך והתהדק בין העוררת לבין משפחת החולה הסיעודית שבה טיפלה... העוררת קשורה בעבותות הן למדינת ישראל ולמסורת היהודית, הן למשפחה... נכרך גורלה בגורלם של בני משפחת המטופלת אותה סעדה שנים ארוכות, עד שהפכה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה...כמו בעניינה של רוטשל מנדל, מדובר בנסיבות מיוחדות ביותר, יוצאות דופן באופיין, נסיבות אשר קשה למצוא להן אח ורע בישראל, ויש בהן כדי להוות הצדקה למתו מעמד הומניטרי". בפסק הדין נקבע עוד כי "אין מנוס מהתערבות בקביעותיה של המשיבה, בהתבססן על תשתית עובדתית חסרה, חלקית ושגויה, ומבלי ליתן את הדעת לכל אותן נקודות ממשק מובהקות בין נסיבות עניינה של העוררת, לבין נסיבות המקרה בהלכת רוטשל מנדל, בגדרה נקבע כי יש בנסיבות אלה כדי להצדיק מתן מעמד הומניטרי בישראל". משכך נקבע כי "לעוררת יינתן מעמד הומניטרי ויוענק לה רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 למשך שנה, אשר יחודש מעת לעת". טיעוני הצדדים המערערת טוענת כי שהייה רבת שנים של מטפלת סיעודית בישראל ויצירת קשרים טובים אגב כך בינה לבני משפחת המטופלת, אינה מקימה טעם הומניטרי מיוחד המצדיק מתן מעמד בישראל.
משכך דין הערעור להתקבל.
טענת חוסר ניקיון כפיים של המערערת, נדחית גם היא, משהסברים שמסרה ב"כ המערערת בדבר העיכוב בהנפקת היתר השהייה למשיבה לא נסתרו.
סוף דבר הערעור מתקבל, באופן שהחלטת מנכ"ל המערערת מיום 21.7.2021 מושא הערעור, תעמוד בעינה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו