ערעור על דחיית בקשת הכרה בזכות נכה בשל חבלת שירות

בסעיף 36א לחוק הנכים נקבע (ההדגשות הוספו - א"ג): מיום 20.6.1961 תיקון מס' 1 ס"ח תשכ"א מס' 345 מיום 20.6.1961 עמ' 159 (ה"ח 472) הוספת פסקות 36(א)(5), 36(א)(6) מיום 1.4.1968 תיקון מס' 5 ס"ח תשכ"ח מס' 534 מיום 9.8.1968 עמ' 169 (ה"ח 785) (א) חייל משוחרר הזכאי, בשל נכות שלקה בה, להענקה או לתגמולים, לפי חוק זה, והוא זכאי, בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה: (1) הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בהענקה או בתגמולים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר והענקה או תגמולים ותגמולים לפי חוק זה כאחד; מיום 8.3.1979 תיקון מס' 10 ס"ח תשל"ט מס' 929 מיום 8.3.1979 עמ' 70 (ה"ח 1334) (א) חייל משוחרר או נכה הזכאי, בשל נכות שלקה בה, לתגמולים לתשלומים, לפי חוק זה, והוא זכאי, בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה: (1) הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתגמולים בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותגמולים ותשלומים לפי חוק זה כאחד; (2) שולמו לו הענקה או תגמולים תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה ובעד כל תשלום אחר שהיא עלולה להתחייב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לו פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים; (3) שולמו לו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה, פרט לזכותו לקבל את סמל הנכים; (4) הוא חייב להושיט כל עזרה שבקש קצין תגמולים ולנקוט כל פעולה סבירה על מנת לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי פסקה (2) לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושן; (5) כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי הנכה, בהסכמת קצין התגמולים להחזיר לה את ההענקה, התשלומים או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקבל מכוח חוק זה, בשל הנכות המשמשת עילה לתביעתו לפי החוק האחר, ומששולמו הסכומים האמורים תיפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), והנכה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר; (6) הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם, שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא הנכה זכאי לשעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה; (7) נכה כאמור בסעיף קטן זה, שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות כאמור בסעיף קטן זה, כולה או מקצתה.

שם נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת ועדת ערר, אשר מצידה דחתה את עירעורו על החלטת קצין התגמולים לדחות את התביעה לפי חוק הנכים שהגיש המבקש בשנת 2006, באמצעות אפוטרופסו, לאחר שבשנת 1989 (ארבע שנים לאחר שיחרורו מהשרות הצבאי), עוד בטרם מונה לו אפוטרופוס, הוא הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקיצבת נכות כללית עקב מחלת נפש שבה לקה, והחל לקבל קצבת נכות חודשית.

בפסק הדין בע"ו (מחוזי חי') 17628-02-20 קצין התגמולים נ' לחמי (ניתן ביום 26.9.2020) (להלן: עניין לחמי) היתקבל ערעור של קצין תגמולים על פסק דינה של ועדת ערעור אשר קיבלה את העירעור על החלטתו לדחות בקשה להכרה בנכות עקב בחירה בקבלת זכויות על-פי חוק הביטוח הלאומי.

...

בכתב התשובה טען המשיב, בין היתר, כי יש לדחות את הערעור מאחר וזכותו של המערער לקבלת תגמול לפי חוק הנכים נשללה היות ובשנות התשעים הוא פנה לקבלת זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).

אף אם יש מקום לפתוח את השער במידת מה, מקרה זה, על נסיבותיו, אינו עומד בקצה, אלא מאפיין מקרים דומים שנדונו על ידי בית משפט זה. לכן, עם כל ההבנה למצבו של המבקש, דין הבקשה להידחות".

הוא הפנה לסיכום דברי המערער באוזני פסיכיאטר של הביטוח הלאומי ביום 8.8.2013: "עברתי בצבא הרבה בלגן ... נזכר באירועים שהיו בצבא", וציין כי קביעת שיעור הנכות בביטוח הלאומי נובעת מהתמכרותו לסמים.

אשר על כן, הננו דוחים את הערעור.

רקע זוהי בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המשיב, שלפיה נדחתה תביעת המערער להכרה בזכות נכה בגין חבלה בעת שרותו הצבאי, כפי שהועברה במכתב הנושא את התאריך 29/10/19.

...

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי לצורך הגשמת תכלית החקיקה בענייני ערעורי נכים כאמור לעיל, נוכח מצב החירום, וכן נוכח הרציונאל שעמד ביסוד החלטת בית־המשפט העליון בעניין אלבר, ראוי כי במקרה זה יעשה בית־הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 33(א) לחוק הנכים ויאריך את המועד להגשת הערעור.

הבקשה מתקבלת המועד להגשת הודעת ערעור מוארך .

השופט אמיר דהאן – אב"ד ערעור זה הנו ערעור על החלטת קצינת התגמולים מיום 16-03-21 בה נדחתה בקשת המערער להכרה בזכות נכות על פי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], (להלן: חוק הנכים).

בעקבות האיבחון, הגיש המערער ביום 16-07-18 תביעה להכרה בזכות בגין חבלה לפי חוק הנכים.

במסגרת התביעה נבדק המערער על ידי רופא מטעם המשיב, וביום 16-03-2021 דחתה קצינת התגמולים את תביעתו של המערער משקבעה: "על פי תיקון מספר 29 לחוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט-1959, חוק הנכים לא יחול על מחלה או החמרת מחלה של משרת קבע, למעט מקרה של "מחלת שירות" כהגדרתה בחוק, ואין זה המקרה בעניינך.

...

הערכת המשאבים אשר נדרשו לניהולו של ההליך ומורכבותו – לעניין זה בית המשפט מצא, כי ההליך נוהל בקצירת האומר.

התנהלות בעלי הדין לרבות הארכת ההליך שלא לצורך – לעניין זה מצא בית המשפט, כי הצדדים לא האריכו את ההליך שלא לצורך.

הבטחת זכות הגישה לערכאות - לעניין זה מצא בית הדין כי אין בסכום ההוצאות הנפסק כדי להרתיע תובעים בפוטנציה מלהיזקק לערכאות שיפוטיות.

ערעור זה נסוב על החלטת קצין התגמולים לפיה נדחתה על הסף בקשתו של המערער להכרת זכות נכות מאחר שהחבלה בגינה תבע הכרה בזכות נכות איננה עונה על הגדרת חבלת שירות בהתאם לתיקון 29 לחוק הנכים (תגמולים ושקום) התשכ"ט- 1959 (להלן - חוק הנכים).

...

המשיב מסכם כי המסקנה העולה היא כי המערער הגיע לבית המשפט כטוען מעצרים, סיים את תפקידו והלך ביציאה לניידת לצד שוטרי הליווי שתפקידם הוא ללוות עצורים.

לסיכום כל האמור: מסקנות הועדה הן כי לא הוכח שהיה זה מתפקידו של המערער כטוען מעצרים ללוות עצורים.

הכרעה: נוכח כל האמור לעיל, נדחית גרסת המערער בהתייחס לעובדות הנוגעות לאירוע, כן נדחית עמדתו באשר לתחולת הגדרות סעיף 1 לחוק הנכים (תיקון 29 לחוק) על האירוע, נדחית טענתו לפיה אירוע הנפילה והפגיעה ביום 19/08/2018, הינה בגדר "חבלת שירות" כמובא בחוק, ומשכך, נדחה הערעור.

ביום 18.06.19 נקבעה למערער דרגת נכות קבועה של 17% ע"י ועדה רפואית של משרד הבטחון בשל פגימה אחרת.

המשיב דחה את בקשתו להכרה ומכאן עירעורו זה. המערער טוען, כי תיקון 29 נועד להוציא מתחולת חוק הנכים פגיעות של אנשי קבע שאינן קשורות ישירות למהות שירות הבטחון, למשל: חבלות שנגרמו עקב נפילה במדריגות בבניין משרדים בדרך לארוחת צהריים, פציעה בתאונת דרכים שארעה במהלך נסיעה לבסיס או ממנו, חבלה ביום ספורט וכדומה.

כאמור בפסק הדין, זו אינה הפרשנות הראויה למונח "פעילות מבצעית" שבהגדרת "חבלת שרות". ראה הסיפא לסעיף 7 בפסק הדין: "כך, חייל שימעד במהלך פעילות מבצעית כתוצאה מהיתקלות במהמורה יזכה להכרה על אף שניתן להתקל במהמורה גם בהליכה בחיים האזרחיים, ובדומה יזכה שוטר להכרה אם נפגע בנסיבות דומות במהלך סיור רגלי כשוטר סיור ". מכאן שההחלטה לדחות על הסף את בקשת המערער להכרה בזכות אינה יכולה לעמוד ואנו מורים על ביטולה.

...

נראה לנו על פי פסק הדין (מבלי לקבוע מסמרות), כי אם למשל היה המערער בעת האירוע במשימת סיור להבטחת בטיחות התנועה בכביש כי אז חלה עליו החלופה הראשונה בהגדרה ויחול עליו החוק, אך אם נסע ברכבו להשתלמות אי שם, אין זו בהכרח "פעילות מבצעית" (ההדגשות של הח"מ).

לטעמנו "הוצאת" רכבים כשלעצמה היא פעולה אזרחית שאיננה ייחודית לשירות הבטחון, ובנסיבות העניין היא מרוחקת בזמן ובאופי מהגרעין של הפעילות המבצעית עצמה.

לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה.