חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית בקשת הכרה בזכויות בני משפחה לפי חוק משפחות חיילים שנספו

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 31274-09-13 תיק חצוני: בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] יו"ר הועדה - כב' השופט אורי גולדקורן חברת הועדה - ד"ר נעמי אפטר חבר הועדה - ד"ר מיכאל דויטש המערער א. ח. ע"י ב"כ עו"ד אלמזה נבואני-משלב המשיב קצין התגמולים ע"י ב"כ עו"ד אסנת שושני פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי פסק דין
ערעור על החלטת המשיב, אשר דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו הנפשית וקבע שלא נימצאו סימנים להפרעת חרדה בתר-חבלתית או לנכות נפשית כתוצאה מפציעתו בהיותו בחופשה ביום 3.9.1994.
ביום 30.8.2012, שמונה עשרה שנים לאחר תאונת הדרכים, הגיש המערער למשיב בקשה להכרת זכות [מחלה], בה טען לקיומה של הפרעת חרדה פוסט-טראומתית ( -PTSD Post Traumatic Stress Disorder) בעקבות פגיעת הראש שנגרמה לו באותה תאונה.
תחולת חוק הנכים במקרה הנוכחי קיימת מכוח הוראות חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988.
עדות המערער על מצבו הנפשי בבקשה להכרה בנכותו הנפשית, שהוגשה למשיב ביום 30.8.2012, כתב המערער: "לאחרונה ובעקבות הפציעה התחלתי לחוש ירידה במצב הרוח, איבוד הנאה מהחיים, מיואש, כמו כן החלו להופיע אצלי מחשבות אובדניות, איבוד תיאבון וירידה במשקל, אינני ישן טוב בלילה, מתוח כל הזמן והפסקתי להשקיע בעצמי ובמשפחתי, החלו להופיע אצלי התפרצויות זעם". במסגרת ערעור זה הגיש המערער תצהיר מיום 6.7.2014, שמרביתו ציטוטים מתיעוד רפואי, ורק באחד מסעיפיו הוא תיאר את מצבו מ"כלי ראשון": "3. .... אני סובל מהפרעה נפשית קשה, המלווה בקשיים ניכרים בקיום יחסים בין אישיים, ירידה בריכוז, בחשיבה, בכח ההתמדה, בדיכאון מתמשך והגבלה קשה בתיפקוד, בגינם מצוי אני בטיפול ומעקב שוטף של מומחים פסיכיאטריים". בחקירתו הנגדית אמר המערער: "שאני מתעצבן בבית, אני אפילו הרסתי חצי מהדברים של הבית, רב עם אישתי כל הזמן, אישתי רבה איתי למה אני כל הזמן בדכאון ולא עושה כלום, רק מעשן, יוצאים לי כל השיניים מהסיגריות, מהבדידות". המערער אף אישר כי הוא נימנע מקשרים חברתיים מאז התאונה.
האם מתקיימים אצל המערער תסמיני PTSD לפי הקריטריונים שנקבעו ב- DSM-5 ? * קריטריון A הגדרת קריטריון זה ב-DSM-5 הנה: חשיפה למוות, איום במוות, חשיפה לפציעה חמורה או פגיעה מינית, באחת מארבע דרכים: (1) חוויה ישירה של הארוע; (2) עדות ישירה לארוע שקרה לאחר; (3) ידיעה שהארוע קרה לבן מישפחה או חבר קרוב; (4) חשיפה לגירויים חוזרים של הארוע הטראומתי.
...
המסקנה הינה שבמקרה הנוכחי מתקיים קריטריון H. מסקנה זו מקבלת חיזוק מהאמור בעמ' 280 בספר DSM-5 - DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS – FIFTH EDITION שיצא בשנת 2013 על-ידי American Psychiatric Association: "When a brain injury occurs in the context of a traumatic event (e.g., traumatic accident, bomb blast, acceleration/deceleration trauma), symptoms of PTSD may appear. An event causing head trauma may also constitute psychological traumatic event, and traumatic brain injury (TBI)-related neurocognitive symptoms are not mutually exclusive and may occur concurrently. Symptoms previously termed postconcussive (e.g., headaches, dizziness, sensitivity to light or sound, irritability, concentration deficits) can occur in brain-injured and non-brain-injured populations, including individuals with PTSD. Because symptoms of PTSD and TBI-related neurocognitive symptoms can overlap, a differential diagnosis between PTSD and neurocognitive disorder symptoms attributable to TBI may be possible based on the presence of symptoms that are distinctive to each presentation. Whereas re-experiencing and avoidance are characteristic of PTSD and not the effects of TBI, persistent disorientation and confusion are more specific to TBI (neurocognitive effects) than to PTSD". הוכח כי מתקיימים אצל המערער כל הקריטריונים של PTSD, כפי שנקבעו ב-DSM-5.
אשר על כן הננו מקבלים את המסקנה בחוות דעת נפתלי ובחוות דעת פרופ' בלייך, המומחה מטעם הוועדה, לפיה המערער סובל מ-PTSD כתוצאה מתאונת הדרכים שהתרחשה ביום 3.9.1994.
כמו-כן אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך 10,000 ₪ וכן את שכר טרחת המומחה הרפואי מטעמו ואת חלקו בשכר טרחת המומחה מטעם הוועדה, ועל כל אלה הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת המשיב, אשר דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו וקבע שלא הוכח שבשירותו הצבאי היתקיימו תנאים או אירועים חריגים ולא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שרותו לבין מצבו הנפשי.
ביום 20.2.2013 המערער הגיש למשיב בקשה להכרת זכות [מחלה] לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], בגין פגימה נפשית אשר, לטענתו, נגרמה עקב שרותו.
הודגש כי לאחר גיוסו לצבא עם פרופיל 97, ללא סעיפי ליקוי נפשי, ולאחר שעבר טרונות, בה סבל מבעיות חברתיות, הוא הוצב לשרת כגשש דוקא בגזרת הר דוב, בה שירת האח שהתאבד, וזאת על אף בקשתו ובקשת בני משפחתו שלא לשבצו בגיזרה זו. נטען כי תנאי השרות - מקום השרות בחברת גששים ותיקים שהכירו את האח המנוח - הסבו למערער מצוקה נפשית, ורק בחודש ספטמבר 2012 הוא הועבר לשרת בחטמ"ר אפרים בגזרת יהודה ושומרון.
למרות פניותיו ופניות בני משפחתו למפקדיו, הוצב המערער באותו בסיס בו שהה אחיו המנוח בלבנון, והוא "אף הספיק לראות כתוב שם השם של אחיו מעל הקירות באותו בסיס". ד"ר ג'ראיסי כתב כי המערער חווה את רצף האירועים בגיוסו ובשיבוצו לשרת בלבנון כאירועים מסכני חיים בצורה רצינית והשינוי בהתנהגותו נהיה בולט, כאשר ברקע קיימת היסטוריה משפחתית של שכול עקב שירות בצבא - בהיתקלות בעמק הירדן נהרג דודו ואביו אובחן כנכה פוסט-טראומה.
אולם כפי שיפורט להלן, העובדות הצריכות לענייננו - היותו של המערער בן למשפחה שכולה, ארוע היתאבדות האח החייל בנוכחות המערער בהיותו ילד, בקשת המשפחה שלא להציב את המערער לשרת כגשש בגזרת הר דוב בה שירת האח שהתאבד, הצבת המערער באותה גזרה והעברתו לגזרה אחרת, הורדת הפרופיל הרפואי מ-97 ל-21 על רקע נפשי - מגובות בתעוד "בזמן אמת", בנוסף לתצהירו של האח א'.
...
לאור זאת, אנו סבורים כי החלטת המשיב מיום 25.5.2014, לפיה לא הוכחו תנאי שירות חריגים ולא הוכח קשר סיבתי בינם לבין מצבו הנפשי, אינה יכולה לעמוד.
לפיכך, אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטת המשיב.
כמו כן אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחה בסך כולל של 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, וכן את הוצאותיו בגובה התשלום ששולם על-ידו למומחה הרפואי מטעמו בגין שתי חוות הדעת וחלקו בתשלום למומחה הרפואי מטעם הוועדה, וכל אלה - בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק ממועדי הוצאתם ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור לפי חוק חיילים שנספו במערכה (עמ"ח) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

נסיבות מתן פסק-הדין ומתווה פסק-הדין בתיק זה בהתאם לקביעותיו של ביהמ"ש המחוזי : בתאריך 27.9.2015 דחתה וועדת הערר בהרכבה הקודם בראשות כב' ס"נ השופט הבכיר יעקב וגנר את ערעורם של המערערים על החלטת המשיב מיום 10.6.2012 לדחות את תביעתם/בקשתם להכרת זכות מיום 18.5.2011 במסגרתה עתרו להכיר בזכויות בני מישפחה לפי חוק מישפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושקום), תש"י – 1950 בעקבות פטירתו הבלתי צפויה של בנם, מר ארז אייזנברג ז"ל, בתאריך 30.4.2011.
...
כדבריו של פרופ' צבעוני, אנו סבורים שאכן מדובר היה באירוע חריג (חד פעמי במרוצת חייו של המנוח), שהעיב עליו עד מאוד, ובשילוב עם שגרה מאומצת מאוד בשבוע האחרון לחייו (לפחות ארבעה לילות בהם סיים עבודתו באשמורת ליל, שבע משמרות בשבעה ימים וללא יום מנוחה), ובנסיבות העניין, אנו מקבלים את האמירה שראוי לקשור אירוע סטרסוגני מהיום האחרון, לנסיבות פטירתו של המנוח.
אשר על כן, אנו סבורים כי גם אם עמדת קצין התגמולים ולפיה אכן מתקיים קשר סיבתי-רפואי מובהק יותר בין האירוע הסטרסוגני לבין האירוע הלבבי בטווח של עד שעתיים מהאירוע והינה עמדה אשר משקפת את דעת הרוב המקובלת בקרב מרבית החוקרים הרפואיים הרי שלצד גישה זו קיימת גישה שונה, אשר קנתה לה לבבות בספרות הרפואית ובפרקטיקה הנוהגת, ולפיה האירוע הלבבי עלול להתרחש גם בטווח של עד 48 שעות ממועד התרחשות האירוע סטרסוגני (ראה : עמוד 32 שורות 2 – 18 לפרוטוקול), ומשכך אנו סבורים כי גם בפן הרפואי מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בין שירותו הביטחוני של המנוח לבין פטירתו ביום 30.4.2011.
סוף דבר : הערעור מתקבל.

בהליך ערעור לפי חוק חיילים שנספו במערכה (עמ"ח) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בקשת המערערים לאחר מותו של המנוח פנו הוריו, הם המערערים, לקצין התגמולים בבקשה להכיר במנוח כ"נספה" על פי חוק המשפחות, דהיינו להכיר בכך כי מות המנוח ארוע "בתקופת שרותו ועקב שרותו בצה"ל". קצין התגמולים ביקש לקבל חוות דעת פסיכיאטרית ופנה לפסיכיאטר ד"ר ר' ומוש.
האחת, האם העובדה שהמנוח היה מושעה מתפקידו שוללת את האפשרות להכיר בו כ"נספה" ולהכיר במערערים כזכאים על פי חוק המשפחות; האם מותו של המנוח נגרם בעקבות "היתנהגות רעה חמורה" מצדו המצדיקה את שלילת הזכאות על פי סעיף 16 לחוק המשפחות; והאם הוכח קשר סיבתי בין מותו של המנוח לבין תנאי השרות.
לא שוכנעתי כי עומדת למערערים עילה להתערבות ערכאת העירעור על פי חוק המשפחות ולא שוכנעתי כי הוכח קשר סיבתי בין תנאי השרות לבין מותו של המנוח.
אין זה המקום לפרט את המקרים השונים בהם נקבע כי היתנהגותו של חייל שמצא מותו היא "רעה וחמורה" באופן השולל מבני משפחתו את הזכאות לתגמולים לפי חוק המשפחות.
בהיעדר קשר שכזה אין מקום להתערב בהחלטת קצין התגמולים אשר דחה את בקשת המערערים להכיר במנוח כ"נספה" על פי חוק המשפחות.
...
מסקנה זו, לפיה אין להתערב בקביעת הוועדה בעניין הקשר הסיבתי בין מות המנוח לתנאי שירותו, מייתרת את הצורך לבחון את שאלת שלילת הזכאות על פי סעיף 16 לחוק המשפחות.
סוף דבר עם כל הצער על האבדן איננו יכולים להעניק סעד למערערים.
על כן, בכפוף לדיוק זה של הדברים, אני מסכים שיש לדחות את הערעור ללא צו להוצאות.

בהליך ערעור לפי חוק חיילים שנספו במערכה (עמ"ח) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ההליך מדובר בעירעור על החלטת המשיב מיום 21.7.20 בה נדחתה בקשת המערערת להכרת זכויות בני מישפחה לפי חוק מישפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושקום), תש"י-19500 (להלן חוק מישפחות חיילים שנספו), בנימוק שעל פי חוות דעת רפואית שהתקבלה והראיות שהובאו לא נמצא קשר בין נסיבות פטירת בעלה (להלן המנוח) ובין נכותו המוכרת כמשמעה בחוק, זאת - על בסיס החומר העובדתי והרפואי שעמד בפניו, לרבות חוות הדעת של פרופ' יצחק שפירא מיום 12.07.20.
...
הקשר הסיבתי המשפטי ביחס לקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר באירוע מיוחד בו קיימת הדיקות ועצימות של הקשר לפעילות צבאית מובהקת.
הכרעה לאור האמור אנו קובעים שיש להכיר בזכויות המערערת כאלמנת המנוח שהינו חייל שנספה במערכה בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י-1950.
כמו כן, אנו מחייבים את המשיב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו