ערעור על דחיית בקשה לסילוק על הסף בהתנגדות לביצוע שטר

בפניי ערעור על: פסק דין מיום 23.12.2014 בתיק 39901-08-13 (בית משפט שלום ראשון לציון) שניתן על ידי כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר (להלן: "פסק הדין בהליך החוזי" או "פסק הדין השני"); ועל החלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא, ביום 5.12.2013 לפיו נדחתה בקשת המערערת לסילוק על הסף של התביעה שהגישה נגדה המשיבה (להלן: "ההחלטה").

המערערת הגישה היתנגדות לבצוע שטר, וביום 13.2.2006 התקבלה היתנגדותה.

החלטת בית המשפט קמא - ביחס לבקשה לסילוק על הסף ביום 5.12.2013 דחה בית משפט קמא את טענות המערערת בתביעה החוזית, הן ביחס לטענתה למעשה בי - דין והן ביחס לטענת היתיישנות: אשר למעשה בי-דין – נקבע, כי פסק הדין של בית המשפט בתביעה השטרית לא חוסם את המשיבה מלהגיש תביעה המבוססת על עילה חוזית.

...

טיעוני המערערת בבקשה היו בעיקרן, כי דין התביעה להידחות או להימחק מטעמי, מעשה בית דין - "השתק פלוגתא" ו/או "התיישנות" ו/או "שימוש לרעה בהליכי בית משפט" ו/או מהטעם של תובענה "טרדנית או קנטרנית". בית המשפט בהחלטתו, דחה את הבקשה לסילוק על הסף.

לסיכום הלכת ה"השתק פלוגתא", קובעת המלומדת נינה זלצמן בספרה "מעשה בית דין בהליך האזרחי", 1991, בעמ' 141, כי: "השתק פלוגתא נוצר מפעילותם של ארבע תנאים עיקריים: האחד זהות הפלוגתא בכל אחד מהתדיינויות על רכיביה העובדתיים והמשפטיים, השני קיומה של התדיינות בין הצדדים באותה פלוגתא, השלישי, סיום ההתדיינות בהכרעה מפורשת או מכללא באותה פלוגתא וקביעת ממצא פוזיטיבי, והרביעי, הכרעה בפלוגתא שהייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובעה הראשונה". ובעמ' 142: "צירוף כל הגורמים הללו יחדיו מעמיד את הרציונל של כלל ההשתק. משניתנה לבעל הדין ההזדמנות למצות את זכותו בבית המשפט ביחס לפלוגתא כלשהי, בכוחו של פסק דין סופי שניתן באותה התדיינות להקים לפי אותו בעל דין מחסום דיונים – השתק פלוגתא – המונע בעדו מלהתכחש או מלסתור ממצא שקבע בית המשפט ביחס לאותה פלוגתא". לטעמי, אין מחלוקת, וכמדומני שגם הצדדים מסכימים לכך, כי בענייננו התקיימו כל ארבעת התנאים לקיומו של השתק פלוגתא באשר לעילה החוזית: לגבי התנאי הראשון – הפלוגתא הוכרעה בפסק הדין הראשון, והתביעה בגין קיומו של חוב על פי השיק שנמסר מכח החבות שבחוזה בסך 157,712 ₪, נדחתה.

סוף דבר בהינתן כל האמור, ונוכח העובדה שקיבלתי את טענת המערערת, כי בענייננו, היה מקום לדחות על הסף את התביעה שהוגשה בבית משפט קמא, מכל אחד מהנימוקים המפורטים לעיל (חוסר תום לב והעלאת טענות סותרות ו/או התיישנות ו/או השתק פלוגתא), אני מקבל את הערעור.

המשיבה תשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,000 ₪.

בנוסף טענה הנתבעת כי השיק נימסר פתוח, אולם פרטיו, לרבות זמן פרעון, שם הנפרע, מולאו ללא ידיעתה ולפיכך, לטענתה, יש לראות בשיק שנחתם על ידי בעל החשבון ואשר אבד ונימצא על ידי אדם זר. התובעת היתנגדה לבקשה וטענה כי תחולת החוק אמורה להבחן רק לאחר פריסת הראיות לפני בית המשפט, ולא במסגרת של בקשה לסילוק על הסף.לטענת התובעת, הנתבעת לא הניחה תשתית ראייתית כלשהיא לפיה החוק חל בהליך שבנידון.

בעניינינו,כאמור התובעת מכחישה כי היא מלווה על דרך עיסוק ויש לברר תחילה בראיות מחלוקת עובדתית זו. ראה לדוגמא רע"א 48077-02-11 סדן נ' קצב שם דן בית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום לפיה נדחתה עתירת המבקשת לסילוק על הסף של תובענת המשיב שהוגשה נגדה (ונגד נתבעים נוספים) מחמת אי עמידה בתנאי הסף של החוק.

ראה, ת"א (חי') 8853/02 יעקוב נ' אלוירה: "אין חולק כי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות) חל גם על מלווה מזדמן וכי גם הוא מחויב לפרט בתביעתו או בבקשה לבצוע שטר את פרטי עסקת היסוד". לפיכך, אף שלא קבלתי את טענות הנתבעת כי יש לדחות את התביעה על הסף בגין אי קיום התנאים לרבות קיום הסכם בכתב,הנדרשים רק ביחס למלווה שדרך עסוקו במתן הלוואות (עניין שטרם בורר), עדיין ע"פ סעיף 8 (ב) לחוק, החל גם על מלווה מזדמן, על התובעת היה לפרט בתביעה את כל הנידרש ע"פ הוראות סעיף 8(ב) לחוק .המלווה מחויב בסעיף קטן זה לפרט בין היתר: את הסכום שתשלומו נידרש ואת אופן חישובו, וכן את כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב);התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום; יתרת החוב במועד הגשת התובענה; התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה; כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה.

...

ראה, ת"א (חי') 8853/02 יעקוב נ' אלוירה: "אין חולק כי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות) חל גם על מלווה מזדמן וכי גם הוא מחויב לפרט בתביעתו או בבקשה לביצוע שטר את פרטי עסקת היסוד". לפיכך, אף שלא קיבלתי את טענות הנתבעת כי יש לדחות את התביעה על הסף בגין אי קיום התנאים לרבות קיום הסכם בכתב,הנדרשים רק ביחס למלווה שדרך עיסוקו במתן הלוואות (עניין שטרם בורר), עדיין ע"פ סעיף 8 (ב) לחוק, החל גם על מלווה מזדמן, על התובעת היה לפרט בתביעה את כל הנדרש ע"פ הוראות סעיף 8(ב) לחוק .המלווה מחויב בסעיף קטן זה לפרט בין היתר: את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן את כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב);התשלומים ששילם הלווה לפירעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום; יתרת החוב במועד הגשת התובענה; התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה; כל סכום שמועד פירעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה.

דין הבקשה לביטול עיקול- להידחות.

לאור האמור,הבקשה נדחית גם בעניין זה. מובן כי ככל שכל סכום החוב יופקד במלואו בקופת ביה"מ, לא יהיה צורך עוד בעיקול להבטחת התביעה והנתבעת תהיה רשאית לעתור לביטולו.

בתגובה הגישו המבקשים דנן היתנגדות לבצוע השטר, בטענה להפרת סע' 8(ב) לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993, בשל אי צירוף הסכם הלוואה.

גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן [רע"א 5062/16 רום גבס חפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ, (23.8.2016); רע"א 8222/18 עריית תל אביב יפו נ' אברהם בכדשן (25.3.2019); רע"א 6794/18 רחל איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ (26.11.2018); רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ (23.11.2020); רע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ (7.7.2020)].

...

אנמק בקצרה את טעמי החלטתי (הגם שע"פ התקנות אין בכך הכרח).

גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן [רע"א 5062/16 רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ, (23.8.2016); רע"א 8222/18 עיריית תל אביב יפו נ' אברהם בכדשן (25.3.2019); רע"א 6794/18 רחל איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ (26.11.2018); רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ (23.11.2020); רע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ (7.7.2020)].

ראיתי לנכון להפנות לפסקאות 35-37 מפסק הדין, המעיד על השוני מהמקרה דידן: "די לנו שבמקרה דנן לא קיים כלל חוזה הלוואה בכתב ושעל כן לא ניתן היה לרפא את הפגם שבדרישות סעיף 8 לחוק... ערים אנו כי יכול ולעיתים התוצאה תהא בלתי צודקת. אולם על בית המשפט לומר דברו תוך הדגשה כי מי שעיסוקו במתן הלוואות לרבות נכיון שיקים חייב לערוך חוזה הלוואה בכתב על כל פרטיו". בסיכומו של דבר, ומכל הטעמים שפורטו, הבקשה נדחית.

בהחלטתו מיום 22.4.18 במסגרת ת"ט 62769-01-18 דחה כב' הרשם הבכיר (כתוארו אז) צ'כנוביץ את הבקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות בקבעו, בין היתר, כדלקמן: "לאור כל המפורט לעיל הבקשה להארכת המועד ובהתנגדות נדחית. וכפועל יוצא נדחית גם הבקשת ההיתנגדות (כך במקור – נ.ג.) ובכלל זה הבקשה בעיניין הטענה כי בקשת הבצוע אינה ערוכה כדין ובאשר משלא הוארך המועד כלל לא נידרש בית המשפט להכריע בשאלה זו. למעלה מן הצורך יצוין כי הטענות בעיניין אי מילוי סעיפים קטנים 3,4,5 לבקשת הבצוע אינם יורדים לשורש ההליך. ואין בהם כדי להקים הגנה מהותית בפני התביעה עצמה". המשיבה הגישה ערעור לבית משפט זה על החלטמ זו. בתגובה, הגישה המבקשת בקשה זו לסילוק על הסף של העירעור.

ראו גם בספרו של המלומד דוד בר-אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית, כרך שלישי, עידכון מספר 14, אפריל 2018, שם בעמ' 1012(1): "החלטת בית משפט שדוחה היתנגדות לבצוע שטר כמוה כפסק דין להבדיל מ'החלטה אחרת', מכיוון שהזוכה יכול לפנות עם החלטת הדחיה אל לישכת ההוצאה לפועל ולהמשיך בבצוע השטר. זוהי החלטה המסיימת את מלאכתו של בית המשפט, ולפיכך אין צורך לקבל עליה רשות ערעור. העירעור יהיה בזכות ויתברר לפני הרכב של שלושה (ע"א 835/75 בריק נ' גולדפיז, פד"י ל"א(2), 604; ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח ואח', פד"י מ"א (3), 746)". מכל האמור עולה כי כאשר ניתנה החלטה אחרת לדחיית הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור, ומיד לאחריה נדחתה ההיתנגדות הרי דחיית ההיתנגדות מהוה פסק דין הכורך בחובו גם את ההחלטה האחרת בבקשה לדחיית מועד.

אשר על כן, מן המקובץ לעיל אני קובעת, כי דין הבקשה לסילוק העירעור על הסף להדחות בזה.

...

זאת ועוד, טוענת המשיבה כי גם יישום מבחן "סופיות הדיון" אשר נקבע בפסיקה כ"כלל אצבע" המסייע לאבחן את סוג ההחלטה ואופן ההשגה עליה, מביא למסקנה כי החלטת כב' הרשם הבכיר (כתוארו אז) צ'כנוביץ, היא בגדר פסק דין שהערעור עליו בזכות.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מוצאת כי הערעור הוגש כדין, והבקשה למחיקתו על הסף נדחית בזה.

המבקשת תשלם הוצאות הדיון בבקשה זו בסך 3,000 ₪.

אשר על כן, מן המקובץ לעיל אני קובעת, כי דין הבקשה לסילוק הערעור על הסף להידחות בזה.

מונחת בפני בקשה לסילוק על הסף של היתנגדות לבצוע שטר מפאת מעשה בית- דין.

ההיתנגדות הראשונה נדונה לגופה בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) שרון הינדה ביום 1.2.11 ובהחלטה מנומקת, לאחר הגשת סיכומים בכתב, דחתה כב' הרשמת את ההיתנגדות (ת"ט 31782-12-10) בקבעה כי "נוכח העדר פירוט ולו המינימאלי ביותר של טענותיהם, סבורני כי המבקשים לא השכילו להציג גרסה העולה כדי הגנה נגד התביעה". המשיבים הגישו ערעור על פס"ד הדוחה את ההיתנגדות לבימ"ש השלום, ובהחלטתו מיום 3.6.12 הורה בימ"ש השלום על סילוק העירעור על הסף כיוון שהוגש לבימ"ש השלום הנעדר סמכות עניינית לידון בעירעור ולא לבימ"ש המחוזי (תיק 12162-13-12).

...

ההתנגדות הראשונה נדונה לגופה בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) שרון הינדה ביום 1.2.11 ובהחלטה מנומקת, לאחר הגשת סיכומים בכתב, דחתה כב' הרשמת את ההתנגדות (ת"ט 31782-12-10) בקבעה כי "נוכח היעדר פירוט ולו המינימלי ביותר של טענותיהם, סבורני כי המבקשים לא השכילו להציג גרסה העולה כדי הגנה נגד התביעה". המשיבים הגישו ערעור על פס"ד הדוחה את ההתנגדות לבימ"ש השלום, ובהחלטתו מיום 3.6.12 הורה בימ"ש השלום על סילוק הערעור על הסף כיוון שהוגש לבימ"ש השלום הנעדר סמכות עניינית לדון בערעור ולא לבימ"ש המחוזי (תיק 12162-13-12).

יתרה מכך, דין הבקשה להארכת מועד להידחות אף לגופה שכן בהתאם לתקנות על המשיבים להראות טעם מיוחד לשם הארכת מועד וכל שטוען המשיב 2 הינו מצב נפשי בו לכאורה היה נתון וכן לייצוג לקוי ואין בהם כדי להוות טעם מיוחד כנדרש.

לכן, סבורני כי נתבע בסדר דין מקוצר חייב להעלות בבקשת הרשות להתגונן אותה הוא מגיש את מלוא הטענות המשפטיות הרלבנטיות המבוססות על התשתית העובדתית שלפניו, ככל שאלה נוגעות לפלוגתאות העיקריות שבמחלוקת במסגרת התביעה שהוגשה נגדו ו"אם לא עשה כן - נסחפה שדהו" (ראו והשוו: עניין וינשטיין, בפסקה 26 לפסק דינה של השופטת מ' נאור)". (ראו רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך).

סוף דבר: מכל הסיבות המפורטות להלן בעניין הארכת המועד ובעניין מעשה בית- דין, הן בנפרד וקל וחומר במצטבר, מצאתי כי דין הבקשה לדחיית ההתנגדות על הסף להתקבל.

אני מורה על ביטול הדיון הקבוע ליום 11.9.17 בשעה 08:30.