ערעור על דחיית בקשה לסיוע משפטי בתביעת לשון הרע

ערעור על החלטת הסיוע המשפטי מיום 3.12.2019 על-פיה נדחתה בקשת המערער לקבלת סיוע משפטי על-מנת להגיש ערעור על פסק-הדין של בית-משפט השלום בפ"ת (כב' השופטת עדנה יוסף-קוזין) ב-ת"א 32331-11-13 ,ובת"א 40516-02-15 חזן נ' נשיא ונשיא נ' חזן (בהתאמה), מיום 22.10.19.

הינה כי כן, אחר כל אלא נדחתה תביעת המערער ונפסק כי חזן הוכיח את תביעתו הן בעיניין ההטרדה המינית שייחס לנתבע והן בעיניין לשון הרע.

...

לסיכום נקודה זו קבע בית המשפט כי איסוף ראיות לצורך הוכחת הטרדה או מעשים פסולים הוא עניין אישי כשר שיש בו להצדיק צילום שפוגע בפרטיות.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 18612-07-21 בבייב נ' ביטון ואח' 26 אוקטובר 2021 בפני כב' השופט י. גריל, שופט עמית המבקש: סעדיה בבייב ע"י ב"כ עו"ד ירון ברששת (סיוע משפטי) המשיבים: 1. ויקטור ביטון 2. מלכה ביטון 3. בת אל עבו ע"י ב"כ עו"ד ניר זאב החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' הרשמת הבכירה יונת הברפלד-אברהם) מיום 12.5.2021 ב-ת"א 7369-04-20, לפיה נדחתה בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין שניתן כנגדו ביום 22.10.2020 לאחר שלא הוגש מטעמו כתב הגנה.

מנגד סבורים המשיבים שדין בקשת רשות העירעור להדחות, ולהלן עקרי טענותיהם: המבקש שיקר בדבריו אשר בבקשתו לביטול פסק הדין בפני בית משפט קמא, משטען שלא קיבל את כתב התביעה, ואילו בעדותו הודה שכתב התביעה נימסר לו. בית משפט קמא קבע, כי למבקש אין כלל הגנה בפני התביעה, ודי בעיון בפרסומים כדי להווכח שהם מהוים לשון הרע.

...

ביום 31.1.2021 הגיש ב"כ המבקש תשובה לתגובת המשיבים במסגרתה נטען, כי המשיבים לא התייחסו לטענות המבקש לגופן, ומשכך יש לקבל את בקשתו ולהורות על ביטול פסק הדין.

ואולם, בענייננו סבורני, שכתב התביעה שהגישו המשיבים מגלה עילת תביעה בגין עוולת לשון הרע, ולפיכך לא הייתה מניעה מלהיעתר לבקשת המשיבים למתן פסק דין בהִעדר הגנה.

סיכומו של דבר: לא שוכנעתי שנפל בהחלטת בית משפט קמא פגם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, ולפיכך, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500 ₪ (כולל מע"מ).

לפניי שני ערעורים על שתי החלטות של הלישכה לסיוע משפטי- מחוז צפון, הראשונה מיום 8.9.2020 (להלן: "ההחלטה הראשונה") והשנייה מיום 15.11.2020 (להלן: "ההחלטה השנייה"), בגדרן נדחו בקשות המערער לקבל ייצוג משפטי בשני הליכים שונים מחמת העידר סיכוי משפטי.

העירעור על ההחלטה הראשונה נסוב סביב דחיית בקשתו של המערער לייצוג משפטי בבקשת רשות ערעור שהוא מבקש להגיש לבית המשפט העליון על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בלוד, בגדריו נדחה בהסכמה ערעור שהגיש המערער על פסק דין שניתן נגדו בתביעת לשון הרע שהגיש נגדו אחיו, אילן.

...

בכל הנוגע לטענות המערער בדבר גזילת נכסי האב על ידי אילן, הרי שדין טענותיו במישור זה להידחות ולו מן הטעם שהאב עודנו בחיים, מונה לו אפוטרופוס על רכושו ואין למערער מעמד כלשהו לטעון בדבר גזילת נכסי אביו.

יוצא אפוא, כי לא עומדת למערער טענה כלשהי בדבר גזילת נכסים כאלה ואחרים, ובצדק קבעה המשיבה שאין סיכוי סביר להליך שמבקש המערער להגיש בעניין זה. כאמור, המערער אף הפנה אצבע מאשימה כנגד עורכי הדין אשר טיפלו בענייניו או שהיו מעורבים בהליכים המשפטיים בינו ובין אילן.

סוף דבר, שני הערעורים נדחים.

המבקש טוען, בין היתר, כי הסכום שנפסק חורג ממיתחם הפצוי הסביר, כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגדו ונפלו בו פגמים אשר אינם מצדיקים מתן פסק דין בהיעדר הגנה וכי אין בסיס לסכום הנתבע אף על פי חוק איסור לשון הרע.

(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת העירעור או על דחיית המועד להפקדתה.

המבקש מיוצג על ידי לישכת הסיוע המשפטי.

...

לאור האמור הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי אין טעם לבטל את פסק הדין מיום 22.10.20, וכן חייב המבקש בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪ ובהוצאות המוסר בסך 350 ₪.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין הבקשה להידחות.

בשים לב למהות ההליך ובהינתן העובדה שלא הוכחו נסיבות מיוחדת, הבקשה נדחית לא תופקד הערובה בשיעור של 5,000 ש"י, עד 26.8.21, ישקול בית המשפט למחוק ההליך.

בנוסף, במהלך התקופה המשתרעת על פני השנים 2004-2015 ניהל המערער הליכים משפטיים שונים, ובהם תביעה שהוגשה על ידו לבית הדין האיזורי לעבודה, עתירה מנהלית שהוגשה על ידו כנגד משרד השיכון והבינוי, תביעת לשון הרע שהוגשה על ידו לבית המשפט לתביעות קטנות, ועוד.

יתר על כן, דוקא במסמכים שצורפו ע"י המערער יש אינדיקאציה ליכולתו לדאוג לענייניו המשפטיים, בנגוד לנטען על ידו: · ביום 12.01.2012 נדחתה בקשתו לקבלת סיוע משפטי בהליך בו ביקש לערער על החלטת משרד השיכון והבינוי; · בחודש יוני 2012 הוגש על ידו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (2653-06-12) והוא שב ופנה למשיבה בבקשה לקבלת סיוע משפטי; · בחודש אוגוסט 2010 הוגשה על ידו תביעה לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע (17793-08-10); · בחודש ספטמבר 2010 הוגשה ע"י המערער תביעה נוספת בבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע (38972-09-10); · ביום 16.03.2014 הוגשה על ידו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 1986/14).

...

דיון והכרעה לאחר עיון באשר מונח לפניי ולאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי, כי דין הערעור להידחות.

יתר על כן, נקבע בה באופן מעורפל, כללי ולאקוני כי בתקופה האמורה לא מסוגל היה המערער לדאוג לענייניו, בלא שניתן לקשור בין מסקנה זו ובין הסקירה המובאת בה. לשון אחר: לא ניתן להצביע על קשר סיבתי בין תיאור מצבו הנפשי של המערער ובין מסקנת חוות הדעת לפיה הוא לא היה מסוגל לדאוג לענייניו בין השנים 2004-2015.

לפיכך, הערעור נדחה בזאת.