כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית בקשה למעמד הומניטרי לאזרחית זרה נשואה לאזרח ישראלי

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (כבוד הדיין מיכאל זילברשמיד) בתיק ערר (ירושלים) 1876-19, שבגדרו נדחה ערר על החלטת המשיב לדחות בקשה למתן מעמד בישראל מטעמים הומנטריים.
טיעוני המערערת ב"כ המערערת טוען כי בנגוד ל"נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: נוהל ההליך המדורג) שהמשיב מחיל בעיניין, במועד הגשת הבקשה על המשיב להנפיק לבן הזוג הזר רישיון שהייה בישראל מסוג ב/1.
...
על החלטה זו הוגש הערר נשוא ערעור זה. פסק הדין של בית הדין לעררים ביום 4.8.2020 נדחה הערר.
מהמקובץ עולה כי אין עילה להתערבותה של בית משפט זה בפסק הדין של בית הדין לעררים ובהחלטת המשיב, הנמצאת בליבת שיקול הדעת שלו.
אשר על כן דין הערעור להידחות.
התוצאה הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 5646/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשים: 1. תיאודור בראייש 2. טמרה ברקוביץ' 3. יזו ברקוביץ' נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט א' רון) בעמ"נ 56662-02-20 מיום 27.7.2020
בשנת 2015 נישאה המבקשת למבקש 3, אזרח ישראל, והחלה בהליך להסדרת מעמדה בהתאם לנוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0008 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (25.2.2018; להלן: הנוהל).
כן נטען בבקשה כי מלאו למבקש 18 שנים וכי ברצונו להתגורר בישראל לצד אמו ולשרת בצה"ל. ביום 7.5.2019 נדחתה הבקשה על ידי ראש דסק צפון ברשות האוכלוסין וההגירה, משלא מצאה טעמים להעלות את עניינו של המבקש לדיון לפני הועדה הבינמשרדית למתן מעמד בישראל מטעמים הומנטריים (להלן: הועדה ההומניטארית).
...
לאחר שעניינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
טענות המבקשים נבחנו על ידי בית הדין לעררים ועל ידי בית המשפט לענייניים מינהליים, שהגיעו למסקנה שאין מקום – במכלול נסיבות המקרה ובשים לב לכך שמרכז חייו של המבקש הוא במולדובה – להתערב בהחלטת המשיבה.
הבקשה נדחית אפוא.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית-הדין לעררים דחה ערר שהגישה המערערת על החלטתה של ראש דסק דרום של המשיב מיום 19.11.14, ועל החלטתה של מנהל תחום אשרות וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה מיום 15.2.15, שלא להעביר לועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומנטאריים (להלן – הועדה הבינמשרדית), את עניינה של המערערת – אלמנתו של אזרח ישראל, אשר הליך מדורג לקבלת מעמד מכוח נישואיה, הופסק בשל פטירת המנוח.
כאמור, בסמוך לאחר הגעתה לישראל, ביקשה המערערת לקבל מעמד במסגרת סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, שעניינו – היתאזרחות בן זוג זר נשוי לאזרח ישראלי.
...
סבורני, כי הטעמים האמורים, בהצטברותם, מעלים "סיכוי מסוים" לקבלת הבקשה; ואין מדובר בבקשה, אשר על פניה לא מגלה טעמים הומניטאריים ויש לדחותה על הסף.
התוצאה אשר על-כן, הערעור מתקבל; ועניינה של המערערת יועבר לדיון לפני הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים.
בהתחשב במכלול הנסיבות ישלם המשיב למערערת הוצאות בסך כולל של 5,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן בהתאמה: בית הדין, חוק הכניסה לישראל), שניתן בידי כב' הדיין מ' פשיטיצקי, ביום 15.2.2017, בגדריו נדחה עררה של המערערת על דחיית בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומנטריים, לאחר הפסקת ההליך המדורג.
ביום 2.6.2001 נישאה המערערת, ששהתה בישראל באותה עת שלא כדין, בנשואי פרגואי למר **** אסקר, אזרח ישראלי, ובחלוף חודש הגיש בעלה של המערערת בקשה למתן מעמד עבורה מכוח הנישואים.
שכן, כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, זכאותו של בן זוג זר של אזרח ישראלי לקבל אזרחות בסיומו של הליך המדורג אינה אוטומאטית אלא עליו להגיש בקשה מיוחדת מטעמו.
...
איני מקבל את טענת העוררת כי הייתה זכאית לקבלת אזרחות במסגרת ההליך המדורג.
מכאן שהמסקנה אליה הגיעו הוועדה הבין משרדית, מנכ"ל הרשות ובית הדין לעררים, כי לא מתקיימים טעמים הומניטריים המצדיקים מתן מעמד מעוגנת היטב, ואינה מקימה עילה להתערבות בשיקול דעתם.
סיכום הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסכום של 1,500 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 16.3.2015, עובר ללידתה של הבת הצעירה, פנו שני המבקשים למשיבה בבקשה להסדיר את מעמדו של המבקש מטעמים הומנטריים בשל נישואיהם, בהתאם לנוהל 5.2.002 "הסדרת עבודתה של הועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומנטריים" (להלן: הנוהל ההומניטארי).
עוד קבעה ראש הדסק כי הבקשה אינה מתאימה לנוהל נשואי זר עם אזרח ישראלי, שכן המבקשת אינה אזרחית, וכי לא ניתן להעניק למבקש מעמד מכוח מעמדה של הבת הגדולה, שכן החלטת ממשלה 2183, שמכוחה, כאמור, ניתן מעמד לבת הגדולה, קובעת במפורש שלא יהיה במעמד זה כדי לזכות קרובי מישפחה נוספים (שאינם "הנלווים" המקוריים).
לפיכך, הציעה המשיבה כי נורה על דחיית בקשת רשות העירעור תוך מתן אפשרות למבקשים להגיש בקשה חדשה להסדרת מעמדו של המבקש אשר תיכלול את מלוא הנתונים העדכניים בעיניינם של המבקשים.
...
על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה.
סוף דבר: הבקשה נמחקת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו