לפיכך עותרת המבקשת לקבלת רשות ערעור על ההחלטה, להורות על ביטולה ולקבוע, כי מועד הקרע הוא ביום גירושי הצדדים, תוך חיוב המשיב בהוצאות משפט.
המשיב מצידו טוען, כי דין הבקשה להדחות על הסף בהיותה קנטרנית וטורדנית ובהיעדר הצדקה להתערבות ערכאת העירעור בהחלטת ביניים נוכח מרחב שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בכגון דא; לדידו, גם לגוף העניין דין הבקשה להדחות משאין מחלוקת, כי הוא עזב את הבית המשותף בחודש ינואר אשתקד ובדין נקבע, כי המועד בו ניפתח הליך יישוב הסיכסוך הוא מועד הקרע בנסיבות המקרה דנא; לדידו, בהתאם להוראת סעיף 5א לחוק יחסי ממון, מסור לבית המשפט שיקול דעת להקדמת המועד לאיזון המשאבים בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת כבמקרה דנא.
...
על יסוד האמור ניתנה ביום 04.03.2024 ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור שלפנינו בגדרה נקבע לאמור: "בהמשך להחלטתי מיום 21.02.2024 ולאחר שעיינתי בתגובות הצדדים ובשעה שאין מחלוקת ביחס למועד עזיבת הנתבע את הבית המשותף (בחודש ינואר 2023) ולנוכח מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (7.2.2023), לצרכי נוחות, אני קובע את מועד הקרע ליום 1.2.2023. ככל שיש למי מהצדדים טענות ביחס לתשלומים ששולמו על ידם לאחר מועד הקרע, הרי שטענות אלה יתבררו בהמשך ההליך...".
המבקשת לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות הערעור שלפנינו.
המשיב מצדו טוען, כי דין הבקשה להידחות על הסף בהיותה קנטרנית וטורדנית ובהעדר הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים נוכח מרחב שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בכגון דא; לדידו, גם לגוף העניין דין הבקשה להידחות משאין מחלוקת, כי הוא עזב את הבית המשותף בחודש ינואר אשתקד ובדין נקבע, כי המועד בו נפתח הליך יישוב הסכסוך הוא מועד הקרע בנסיבות המקרה דנא; לדידו, בהתאם להוראת סעיף 5א לחוק יחסי ממון, מסור לבית המשפט שיקול דעת להקדמת המועד לאיזון המשאבים בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת כבמקרה דנא.
טמונה בה גם המסקנה, הנגזרת משני הנימוקים הללו, כי חל קרע ביחסי הצדדים.
עם זאת, בהינתן פרק הזמן הקצר יחסית בין מועד הקרע שנקבע ובין מועד פקיעת נישואי הצדדים בחודש מאי 2023, העומד על כשלושה חודשים ומחצה; בהינתן כי טרם נקבעו יתדות ופתוחה בפני הצדדים הדרך להביא בפני הערכאה הדיונית טענותיהם בעניין התחשבנות כספית נוספת אגב התנהלותם הכלכלית בפרק זמן זה; בהינתן שבמבחן המציאות (גם במועד ההחלטה) הקרע ביחסי הצדדים אכן לא היה בר איחוי ולראיה שזמן קצר יחסית לאחר הפרדת המגורים המשותפים, הם התגרשו זה מזו; ובהינתן, וזאת מבלי להביע עמדה בעניין ומבלי לטעת מסמרות, כי ממילא עתרה המבקשת בתביעתה לסעדים מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון; והיות שממילא עניין לנו בהחלטת ביניים, אשר אי ההתערבות בה בשלב זה של ההליך אינה סותמת הגולל בפני מי מן הצדדים לתקוף אותה לאחר שיחתם ההליך, ככל שלא יעלה בידם להגיע להסכמות ויינתן פסק דין על יסוד התשתית הראייתית שתונח בפני בית המשפט קמא, לא מצאתי להתערב בהחלטה ובשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, משלא שוכנעתי, כי נפל בה פגם חמור וכי הותרתה על כנה בשלב זה של ההליך עלולה לגרום למבקשת עיוות דין.
על יסוד כל האמור דלעיל, הבקשה נדחית.
