ערעור על דחיית בקשה לדחיית תביעה על הסף

לפני ערעור על החלטת כב' הרשמת של בית משפט זה (כתוארה אז), כב' השופטת עינב גולומב, מיום 6.10.2021, שניתנה בת"א 22815-01-20, בגדרה דחתה כב' הרשמת בקשה שהגישו המערערות לסילוק התביעה על הסף.

...

סוף דבר, הערעור מתקבל.

בהתאם לכך, הנני מורה על דחיית תביעת המשיבים על הסף מחמת התיישנות.

הנני מחייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם למערערות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 10,000 ₪, בגין ההליכים בשתי הערכאות.

המשיב הגיש בקשה לדחות את תביעת המערער על הסף בהתבסס על פסק דין חלוט שניתן ביום 28.9.98 בבית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל אביב (כב' הש' גרשון גרמן) בגדריו נדחתה תביעה קודמת של המערער, שהגיש לאחר מות האב, נגד האם, האגודה במושב, מנהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית, בה עתר למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא, בהיותו יורש של אביו, הבעלים של מחצית הזכויות במשק (להלן: פסק הדין החלוט).

...

עם זאת, מצא בית המשפט לנכון להותיר בידי המערער עילה אחת לבירור שאינה נובעת מהזכויות הנטענות של האב במשק – עילה שמתבססת על הוראת סעיף 19ג(7) להסכם המשבצת.

לאחר שנתתי דעתי על טענות המערער, בשני הערעורים, הן בכתב הן על פה, בישיבת יום 19.9.22, באתי לידי מסקנה, כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בפסקי הדין, ממצאים שתומכים במסקנה המשפטית שלא מצאתי בה טעות שבחוק.

עוד הוסבר בפסיקה כי ככלל, בקשת רשות ערעור על החלטה שבה נדחתה בקשה לסילוק התביעה על הסף תיתקבל "אך במקרים חריגים ונדירים", כגון כאשר דחיית בקשת הסילוק עלולה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק; וכאשר ניכר כי הערכאה הדיונית טעתה טעות ברורה (רע"א 6840/15 עריית חולון נ' בילו, פסקה 8 והאסמכתאות שם (21.12.2015); כן ראו רע"א 5687/22 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 7 והאסמכתאות שם (21.9.2022)).

...

לאחר עיון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני סבור, לא בלי התלבטות, כי אין מקום להיעתר לבקשה.

אין זאת, אלא שבנסיבות המקרה דנן, בהינתן ה"עלטה" שבה היו נתונים הרופאים וההשערות הרפואיות השונות שהועלו בזמן אמת, בית המשפט הגיע למסקנה כי המצב היה "רחוק מ'קצה חוט'" שדי היה בו כדי להטיל על המשיבים נטל לחשוד כי מדובר בתסמונת גנטית ולהעמיק דווקא בבירור כיוון רפואי זה. מסקנה זו נומקה על ידי בית משפט קמא על יסוד העדויות שנשמעו לפניו ויתר הראיות שהוגשו, ובנסיבות דנן לא שוכנעתי כי מתקיימים המבחנים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור בשלב מוקדם זה של ההליך.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ברע"א 1101/02 שירותי בריאות כללית נ' פלונים ואח' (21.5.20), דנה כב' השופטת י. וילנר בבקשת רשות ערעור על עניין פלונים, עליו מבקשים המשיבים להתבסס.

ברם, התוצאה הסופית בעיניין רושרוש, לאור הרציונלים העומדים בבסיס חוק ההתיישנות, היתה כי לאור העובדה שהמערערים 2-5 שם, היו קטינים במועד הגשת התביעה על ידי אביהם המנוח, טרם החל עבורם מירוץ תקופת ההתיישנות.

בת.א. 7301-06 עז' וובר קלרה ז"ל ואח' נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ ואח' (10.6.15) כב' השופטת מ. ברנט, איבחנה בין עילת התביעה של היורשים לבין עילת התביעה של התלויים וקבעה כי האחרונה לא היתיישנה; בת.א. 46551-10-22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית (23.10.23) כב' השופט א. בולוס, קיבל בקשה לסילוקה על הסף של תביעת העזבון והאלמן כמיטיב, בהתבסס על הקביעה כי העברתה של הזכות אינה מפסיקה את מירוץ ההתיישנות של תביעת המנוח ודחה את הבקשה לסילוקה על הסף של תביעת האלמן כתלוי בהיותה עצמאית בהתאם לסעיף 78 לפקודת הנזיקין.

...

מקובלת עלי העמדה כי בנסיבות, ובכדי ליצור משטר של ודאות משפטית, בראי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, עלינו להעדיף את נקודת המבט הרואה זהות בין היורש לתלוי.

סוף דבר התוצאה היא איפוא כי תביעות משיבים 1-2 כיורשי המנוחה התיישנה.

מוצע לצדדים להסכים כי החלטתי זו תחול גם באשר לנתבעת-2, בכדי לחסוך בהוצאות והתנהלות.

לצד זאת חוזר המערער על השגותיו בנוגע לאי דחיית התביעה על הסף, ולשיטתו החלטת המותב אינה מנומקת דיה ואינה עולה בקנה אחד עם החלטה קודמת שבה נקבע כי הבקשה תדון בדיון הבא שיתקיים בהליך.

...

הטענה החמורה שלפיה המותב מסר גרסה בלתי מדויקת בנוגע לאירוע בשל אינטרס אישי כזה או אחר, הועלתה ללא תימוכין ואין בידי לקבלה (השוו: ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 (12.3.2024)).

בשים לב לאמור לעיל, לא שוכנעתי בקיומה של הצדקה להעברת ההליך למותב אחר, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק.

הערעור נדחה אפוא.