בית המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) נידרש לסוגיה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, וקבע: "... אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי דחיית בקשתו תיגרום לו עוות דין, שכן לא הוצג כל טעם ממשי המצביע על חשש כלשהוא לעיוות דין שניגרם לו. ועוד אוסיף, כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו (רע"פ 7709/13, שמעון סאסי נ' מדינת ישראל, 28.11.13).
...
המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי, כי הדו"ח נשלח לכתובת הרשומה של המבקשת וחזר בציון "עזב". טענת המבקשת כי עסקינן בכתובת שגויה לא מגובה באסמכתאות, המסמך שצורף כלל לא מתייחס למועד שינןוי הכתובת ואינו מעיד על כך. הבקשה הוגשה בשיהוי של למעלה משנתיים ודינה להידחות.
בית המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) נדרש לסוגיה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם, וקבע: "... אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי דחיית בקשתו תגרום לו עיוות דין, שכן לא הוצג כל טעם ממשי המצביע על חשש כלשהו לעיוות דין שנגרם לו. ועוד אוסיף, כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו (רע"פ 7709/13, שמעון סאסי נ' מדינת ישראל, 28.11.13).
משכך, אין מקום להיעתר לבקשה גם מטעם של הסבת הדו"ח על שם הנהג שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה.
שיהוי בהגשת הבקשה
העבירה נשוא דו"ח זה בוצעה ביום 26.2.21 בעוד שבקשתה הוגשה רק ביום 15.1.24 בשיהוי ניכר ביום 15.6.23 ללא הסבר לפשר השיהוי וללא נימוקים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה כה ממושכת לקיומו של משפט וגם מהיבט זה דין הבקשה להידחות ( רע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (2011), רע"פ 1896/18 הדני נ' מדינת ישראל (2018) עפ"ת 27622-09-18 עאסי פתח אללה נ' מדינת ישראל פורסם ביום 3.12.18 עפ"ת 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל פורסם ביום 24.12.18).
לאור האמור הבקשה נדחית.