לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, עד למועד הגשתו בפועל ביום 26.3.24, על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת איילת הוך-טל) בתיק חדל"פ 52029-06-20 מיום 23.11.23, במסגרתה נדחתה בקשתו לביטול פסק דין מיום 13.8.23 אשר הורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעיניינו, וכן לעיון חוזר בצו השקום הכלכלי.
דיון
בהתאם לתקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 המועד להגשת ערעור על פסק דין או החלטה אחרת הוא 60 ימים מיום שהומצא, ועל כן המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה ביום 23.11.23 ונצפתה ע"י ב"כ המבקש, ביום 24.11.23, חלף ביום 29.1.24- זאת בשים לב לסעיף 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חרום מיוחד) התשנ"א - 1991, ולכך שמצב החרום הסתיים ביום 30.11.23.
...
בנוסף, בבקשה לא נומקו סיכויי הערעור כדבעי, אך מעיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטה המנומקת והמבוססת של בית משפט קמא, אני סבורה, בזהירות המתבקשת בשלב זה של ההליך, כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור טובים.
על כן, משלא הוכח טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, וכי סיכויי הערעור טובים, אין מקום להיעתר לבקשה.
אני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור.