המעסיקה טוענת, כך:
- ככלל, היא נוהגת לשלם את שכר עובדיה באמצעות שיקים;
- בעקבות פניות של מספר עובדים שבקשו לשלם את השכר באמצעות העברה בנקאית ישירה לחשבון הבנק, התברר כי העמלה שבה היא תאלץ לשאת לצורך ביצוע ההעברות נעה בין 17 ל-41 ₪;
- לאור כך, המעסיקה ניאותה לבצע את ההעברה, כפוך לחתימה של העובדים על טופס "בקשה להעברת שכר בהעברה בנקאית", שבה צוינה ההיתחייבות של העובדים לשאת בעלות הכרוכה בכך, בסך 25 ₪, ובו גם מצוינת בבירור האפשרות לקבל את התשלום בשיק, וללא כל עלות;
- כל אחד משלושת המבקשים חתם, מרצונו ומסיבותיו, על בקשות שכאלה;
- פניות ב"כ המבקשים נענו בצורה מפורטת על ידי המעסיקה;
- בחודש 6/2018 חדלה המעסיקה מחיוב עובדים בעמלת ההפקדה, והיא גם הפסיקה כימעט לחלוטין את ההפקדות עצמן, תוך כדי שעובדים רבים התרעמו על כך;
- ארגון העובדים מבצע אצל המעסיקה אכיפה תדירה של זכויות העובדים, ובאופן פרטני – גם ביחס לעילות הבקשה;
- רוב מוחלט של ההחזר לעובדים כבר בוצע בפועל, ביעילות ניכרת ותוך ביצוע אכיפה חסרת-תקדים של ארגון העובדים היציג, וכל זאת – מכוחו של הסדר קבוצי שנחתם ביום 7.5.2019, שקבע מנגנון השבה;
- לשם ביצוע הסדר ההשבה, העבירה המעסיקה את מלוא הכספים שנגבו מעובדיה בגין ביצוע העברות ישירות לחשבון הבנק, בהקף ניכר בהרבה מזה שבגינו הוגשה הבקשה – כ-3.6 מיליון ₪;
- בכלל זה, המעסיקה העבירה סך של 130,000 ₪, וכאשר בדיקה שנעשתה העלתה כי נגבו מעובדי המעסיקה סך של 121,050 ₪;
- לפי מידע שנימסר מארגון העובדים, מהסכום שבנידון כבר הושב סך של 109,625 ₪, המהוים כ-90% מכל הסכומים שנוכו, ביחס ל-206 עובדים מתוך 233 עובדים;
- אין בהסכמת המעסיקה להעביר את הכספים לצורך החזרתם לעובדיה, באמצעות ארגון העובדים, כדי להסכים עם אף אחת מטענות המבקשים, וההשבה נעשתה לפנים משורת הדין, למרות שהיא סבורה כי היא פעלה כדין;
- הכספים הוחזרו לעובדיה במהירות וביעילות על ידי ובאמצעות ארגון העובדים, תוך כדי הוזלה משמעותית של עלויות האכיפה וההשבה לעובדים, לעומת אכיפה שהיתה מבוצעת על ידי המבקשים;
- המדובר בתוצאה חסרת-תקדים, שעד עתה לא התרחשה במסגרת אף פשרה או פסק דין בתובענה ייצוגית, שנוהלה בבתי הדין לעבודה;
- הפסיקה אף אינה דורשת מארגון העובדים כל הוכחה לאכיפה בפועל של הזכות שבעניינה הוגשה הבקשה, ובקשות לאישור תובענה כייצוגית נדחו רק על סמך הצהרות בדבר קיומן של ועדות אכיפה;
- יש לדחות את הבקשה לאור המחסום הסטאטוטורי שבחוק תובענות ייצוגיות, בהנתן שהפסיקה נותנת עדיפות משמעותית לאכיפה באמצעות ארגון העובדים, על פני אכיפה באמצעות תובענה ייצוגית, ובמיוחד משעה שמתקיימים יחסי עבודה קבוציים פעילים;
- מעבר לכך, במקרה זה אף לא מתקיימים יתר התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ואין לפנינו שאלות מהותיות של משפט שיש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת חברי הקבוצה;
- אין כל מקום לפסיקת פיצוי לא ממוני לזכות המבקשים, משעה שלמבקשים לא נגרם נזק שכזה;
- הסיבה היחידה שהמבקשים עומדים על המשך ניהול ההליך הנה תקוותם 'להתעשר' בגמול ושכר טירחה שאין להם כל הצדקה;
- למבקשים ולבא-כוחם הוצע להיות חלק מהאכיפה שמבוצעת על ידי ארגון העובדים, אך הם סירבו לכך, ועמדו על פיצוי בגין נזקים לא ממוניים, וכן על תשלום הפרישי הצמדה וריבית;
ארגון העובדים טוען, כך:
- בין המעסיקה לבין ארגון העובדים נחתמו בעבר הסכמים קבוציים מיוחדים;
- ארגון העובדים הנו ארגון פעיל אצל המעסיקה, שמבצע אכיפות תקופתיות שמטרתן לבדוק ולוודא כי המעסיקה משלמת באופן מלא לעובדיה את מלוא זכויותיהם, ובכלל זה באמצעות אלינה;
- גם המבקשים עצמם מודעים היטב לפעילותו של ארגון העובדים, שבאופן ספציפי אכף ופעל לכך שיבוצעו הפרשות פנסיוניות משכרם;
- נוסף לכך, ארגון העובדים פעל בנושא הספציפי של אי-תשלום דמי הבראה, וכן בעיניינם הספציפי של עובדי הניקיון שעובדים עבור המעסיקה בבית משפט השלום בקריות;
- כמו כן, ארגון העובדים מבצע בקרב עובדי המעסיקה הדרכות בנושא זכויות עובדים ודיני עבודה, הישתתפות בוועדות פריטטיות, ועדות משמעת ושימועים, וגם המבקש טגן זכה בעצמו לייצוג של ארגון העובדים בשימוע;
- מכלל האמור לעיל עולה כי ארגון העובדים הנו ארגון שפעל ופועל בנושא אכיפת זכויות עובדי המעסיקה;
- ביחס לעילה נשוא ההליך הנוכחי, הרי שמכתב ב"כ המבקשים ביחס לנכוי שבוצע משכרם, הועבר ב'זמן-אמת' לטפול של האירגון, והנושא הועלה בפני המעסיקה, ונידרש ממנה מענה עינייני;
- תשובה בנושא זה אף נשלחה מטעם ארגון העובדים לידי ב"כ המבקשים, אך מסיבה טכנית התשובה לא הועברה בפועל;
- ארגון העובדים הביע מורת-רוח בפני המעסיקה על הנכוי משכר עובדי המעסיקה, נשוא ההליך;
- בשל כלל האמור לעיל אף נוהל משא-ומתן בין המעסיקה לבין ארגון העובדים שיוביל להשבה מלאה של הכספים שנוכו משכר עובדי המעסיקה, באופן מלא ובטווח זמנים קצר מכפי המקובל במסגרת הליכי תובענות ייצוגיות;
- היות שיש ארגון עובדים יציג ופעיל אצל המעסיקה, אין כל מקום לניהול הבקשה ואישורה, ויש ליתן עדיפות לנתיב היחסים הקבוציים;
- יש להעדיף את השבת הכספים לעובדי המעסיקה באמצעות הנתיב הקבוצי ופעילות ארגון העובדים.
]
גם בעיניין ישייב טען המבקש, כדלקמן:
".... "הסכם האכיפה לא יעיל, לא עדיף על תובענה ייצוגית ולא רלוואנטי לעובדים שהתובענה הייצוגית הזו מטפלת בהם". לטענתו, אין להסתפק בבדיקות מדגמיות לפי הסכם האכיפה "אלא אמיתיות בפועל בצורה פשוטה – באמצעות קבלת דוחות שכר, תלושי שכר ודוחות ממוסדות כמו ביטוח לאומי על פיהם אפשר לבדוק בבדיקה חשבונאית אם שולם או לא וכמה". הוסיף המערער וטען כי מן הראוי "להמתין, לבדוק את היעילות של המנגנון ולאחר מכן לקבל החלטות."
טענות אלה נדחו על ידי בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כך[footnoteRef:40]: [40: ע"ע (ארצי) 53348-01-12 ישייב – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (ניתן ביום 29.8.2013).
]
האמור לעיל מקבל משנה תוקף, משעה שבעניינם של המבקשים, הוכח כי כל אחד מהם חתם על בקשה להעברת השכר באמצעות העברה בנקאית, שבה צוינה עלות הנכוי בגין כך[footnoteRef:44]: [44: סעיף 61 לסיכומי המעסיקה.
...
המעסיקה טוענת, כך:
- ככלל, היא נוהגת לשלם את שכר עובדיה באמצעות שיקים;
- בעקבות פניות של מספר עובדים שביקשו לשלם את השכר באמצעות העברה בנקאית ישירה לחשבון הבנק, התברר כי העמלה שבה היא תיאלץ לשאת לצורך ביצוע ההעברות נעה בין 17 ל-41 ₪;
- לאור כך, המעסיקה ניאותה לבצע את ההעברה, כפוך לחתימה של העובדים על טופס "בקשה להעברת שכר בהעברה בנקאית", שבה צוינה ההתחייבות של העובדים לשאת בעלות הכרוכה בכך, בסך 25 ₪, ובו גם מצוינת בבירור האפשרות לקבל את התשלום בשיק, וללא כל עלות;
- כל אחד משלושת המבקשים חתם, מרצונו ומסיבותיו, על בקשות שכאלה;
- פניות ב"כ המבקשים נענו בצורה מפורטת על ידי המעסיקה;
- בחודש 6/2018 חדלה המעסיקה מחיוב עובדים בעמלת ההפקדה, והיא גם הפסיקה כמעט לחלוטין את ההפקדות עצמן, תוך כדי שעובדים רבים התרעמו על כך;
- ארגון העובדים מבצע אצל המעסיקה אכיפה תדירה של זכויות העובדים, ובאופן פרטני – גם ביחס לעילות הבקשה;
- רוב מוחלט של ההחזר לעובדים כבר בוצע בפועל, ביעילות ניכרת ותוך ביצוע אכיפה חסרת-תקדים של ארגון העובדים היציג, וכל זאת – מכוחו של הסדר קיבוצי שנחתם ביום 7.5.2019, שקבע מנגנון השבה;
- לשם ביצוע הסדר ההשבה, העבירה המעסיקה את מלוא הכספים שנגבו מעובדיה בגין ביצוע העברות ישירות לחשבון הבנק, בהיקף ניכר בהרבה מזה שבגינו הוגשה הבקשה – כ-3.6 מיליון ₪;
- בכלל זה, המעסיקה העבירה סך של 130,000 ₪, וכאשר בדיקה שנעשתה העלתה כי נגבו מעובדי המעסיקה סך של 121,050 ₪;
- לפי מידע שנמסר מארגון העובדים, מהסכום שבנדון כבר הושב סך של 109,625 ₪, המהווים כ-90% מכל הסכומים שנוכו, ביחס ל-206 עובדים מתוך 233 עובדים;
- אין בהסכמת המעסיקה להעביר את הכספים לצורך החזרתם לעובדיה, באמצעות ארגון העובדים, כדי להסכים עם אף אחת מטענות המבקשים, וההשבה נעשתה לפנים משורת הדין, למרות שהיא סבורה כי היא פעלה כדין;
- הכספים הוחזרו לעובדיה במהירות וביעילות על ידי ובאמצעות ארגון העובדים, תוך כדי הוזלה משמעותית של עלויות האכיפה וההשבה לעובדים, לעומת אכיפה שהיתה מבוצעת על ידי המבקשים;
- המדובר בתוצאה חסרת-תקדים, שעד עתה לא התרחשה במסגרת אף פשרה או פסק דין בתובענה ייצוגית, שנוהלה בבתי הדין לעבודה;
- הפסיקה אף אינה דורשת מארגון העובדים כל הוכחה לאכיפה בפועל של הזכות שבעניינה הוגשה הבקשה, ובקשות לאישור תובענה כייצוגית נדחו רק על סמך הצהרות בדבר קיומן של ועדות אכיפה;
- יש לדחות את הבקשה לאור המחסום הסטטוטורי שבחוק תובענות ייצוגיות, בהינתן שהפסיקה נותנת עדיפות משמעותית לאכיפה באמצעות ארגון העובדים, על פני אכיפה באמצעות תובענה ייצוגית, ובמיוחד משעה שמתקיימים יחסי עבודה קיבוציים פעילים;
- מעבר לכך, במקרה זה אף לא מתקיימים יתר התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ואין לפנינו שאלות מהותיות של משפט שיש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת חברי הקבוצה;
- אין כל מקום לפסיקת פיצוי לא ממוני לזכות המבקשים, משעה שלמבקשים לא נגרם נזק שכזה;
- הסיבה היחידה שהמבקשים עומדים על המשך ניהול ההליך הינה תקוותם 'להתעשר' בגמול ושכר טרחה שאין להם כל הצדקה;
- למבקשים ולבא-כוחם הוצע להיות חלק מהאכיפה שמבוצעת על ידי ארגון העובדים, אך הם סירבו לכך, ועמדו על פיצוי בגין נזקים לא ממוניים, וכן על תשלום הפרשי הצמדה וריבית;
ארגון העובדים טוען, כך:
- בין המעסיקה לבין ארגון העובדים נחתמו בעבר הסכמים קיבוציים מיוחדים;
- ארגון העובדים הינו ארגון פעיל אצל המעסיקה, שמבצע אכיפות תקופתיות שמטרתן לבדוק ולוודא כי המעסיקה משלמת באופן מלא לעובדיה את מלוא זכויותיהם, ובכלל זה באמצעות אלינה;
- גם המבקשים עצמם מודעים היטב לפעילותו של ארגון העובדים, שבאופן ספציפי אכף ופעל לכך שיבוצעו הפרשות פנסיוניות משכרם;
- נוסף לכך, ארגון העובדים פעל בנושא הספציפי של אי-תשלום דמי הבראה, וכן בעניינם הספציפי של עובדי הניקיון שעובדים עבור המעסיקה בבית משפט השלום בקריות;
- כמו כן, ארגון העובדים מבצע בקרב עובדי המעסיקה הדרכות בנושא זכויות עובדים ודיני עבודה, השתתפות בועדות פריטטיות, ועדות משמעת ושימועים, וגם המבקש טגן זכה בעצמו לייצוג של ארגון העובדים בשימוע;
- מכלל האמור לעיל עולה כי ארגון העובדים הינו ארגון שפעל ופועל בנושא אכיפת זכויות עובדי המעסיקה;
- ביחס לעילה נשוא ההליך הנוכחי, הרי שמכתב ב"כ המבקשים ביחס לניכוי שבוצע משכרם, הועבר ב'זמן-אמת' לטיפול של הארגון, והנושא הועלה בפני המעסיקה, ונדרש ממנה מענה ענייני;
- תשובה בנושא זה אף נשלחה מטעם ארגון העובדים לידי ב"כ המבקשים, אך מסיבה טכנית התשובה לא הועברה בפועל;
- ארגון העובדים הביע מורת-רוח בפני המעסיקה על הניכוי משכר עובדי המעסיקה, נשוא ההליך;
- בשל כלל האמור לעיל אף נוהל משא-ומתן בין המעסיקה לבין ארגון העובדים שיוביל להשבה מלאה של הכספים שנוכו משכר עובדי המעסיקה, באופן מלא ובטווח זמנים קצר מכפי המקובל במסגרת הליכי תובענות ייצוגיות;
- היות שיש ארגון עובדים יציג ופעיל אצל המעסיקה, אין כל מקום לניהול הבקשה ואישורה, ויש ליתן עדיפות לנתיב היחסים הקיבוציים;
- יש להעדיף את השבת הכספים לעובדי המעסיקה באמצעות הנתיב הקיבוצי ופעילות ארגון העובדים.
עם זאת, נזכיר כי סעד זה נדחה בסופו של דבר על ידינו.
]
מנגד, יש להביא לחובת המבקשים את ניהולו המלא והשלם של הליך ארוך מאוד, כשבסופו של דבר טענות רבות מצידם למעשה נדחו על ידינו, ובעיקר סכום ההחזר שניתן בסופו של דבר לעובדי המעסיקה.
סוף דבר
לסיכום – הבקשה לאישור תובענה כייצוגית נדחית בשל קיומו של ארגון עובדים פעיל במעסיקה, ובשל קיומו של הסדר אכיפה נשוא העילות שבבקשת הצד.
