ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק הצתה והונאה

בבית המשפט העליון ע"פ 3496/11 - א' בפני: כבוד השופט י' דנציגר המבקש: יעקב בן הרוש נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו בת"פ 31788-12-09 שניתן על ידי כב' השופט ג' נויטל ביום 28.4.2011 בשם המבקש: עו"ד א' בן-נון בשם המשיבה: עו"ד א' פטל תאריך הישיבה: ז' באייר התשע"א (11.05.2011) ][]החלטה

] לפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (השופט ג' נויטל) בת"פ 31788-12-09 ביום 28.4.2011, וזאת עד למתן פסק דין בעירעור המבקש על גזר הדין.

מנגד, ציין בית המשפט המחוזי את השיקולים לקולא בעיניינו של המבקש: הודייתו שחסכה זמן שפוטי וטירחה; גילו הצעיר יחסית והעובדה כי עברו הפלילי אינו מכביד והוא לא ריצה בעבר עונש מאסר בפועל; נסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקירים, הרקע הנטען לבצוע העבירות, לקיחת האחריות והחרטה שהביע; הישתתפותו בהליך טפולי קבוצתי, ניקיונו מסמים והמוטיבציה שגילה; הערכת שירות המבחן לסיכון למבקש אם יוטל עליו עונש מאסר בפועל והמלצת השרות בעיניינו; העובדה כי המבקש שהה במעצר כחודש ושלושה שבועות ומעצר הבית המלא והחלקי בו שוהה המבקש כשנה ושלושה חודשים; דברי אימו של המבקש; מצבו המשפחתי והכלכלי של המבקש; והענישה שהוטלה על נאשם 2 שהיה המשלח של המבקש להצתה וקושר הקשר להונאת חברת הביטוח.

נוכח כל האמור לעיל השית בית המשפט המחוזי על המבקש את העונשים הבאים: 25 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו לבל יעבור עבירת לפי סעיף 448 לחוק העונשין או עבירת רכוש מסוג פשע, לרבות ניסיון; שישה חודשי מאסר על תנאי למשל שלוש שנים מיום שיחרורו לבל יעבור עבירה נגד רכוש מסוג עוון או עבירה לפי סעיף 499 או סעיף 500 לחוק העונשין, לרבות ניסיון; ופצוי ל12 ניזוקים בסכום כולל של 15,000 ש"ח. טיעוני המבקש המבקש טוען – באמצעות בא כוחו, עו"ד איתי בן-נון – כי מאז שיחרורו למעצר בית ביום 28.1.2010 ועד היום לא הפר את תנאי השיחרור ולא ניפתח נגדו כל תיק במישטרה.

...

נוכח כל האמור לעיל השית בית המשפט המחוזי על המבקש את העונשים הבאים: 25 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו לבל יעבור עבירת לפי סעיף 448 לחוק העונשין או עבירת רכוש מסוג פשע, לרבות ניסיון; שישה חודשי מאסר על תנאי למשל שלוש שנים מיום שחרורו לבל יעבור עבירה נגד רכוש מסוג עוון או עבירה לפי סעיף 499 או סעיף 500 לחוק העונשין, לרבות ניסיון; ופיצוי ל12 ניזוקים בסכום כולל של 15,000 ש"ח. טיעוני המבקש המבקש טוען – באמצעות בא כוחו, עו"ד איתי בן-נון – כי מאז שחרורו למעצר בית ביום 28.1.2010 ועד היום לא הפר את תנאי השחרור ולא נפתח נגדו כל תיק במשטרה.

כמו כן, נקבע בעניין שוורץ כי יש לשקול את עברו הפלילי של המורשע והתנהגותו במהלך המשפט, נסיבותיו האישיות והשאלה האם הערעור תוקף את ההרשעה עצמה או רק את חומרת העונש.

סבורני כי יישום ההלכה האמורה על המקרה דנן מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה שלפני.

נוכח כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"פ 66008-11-16 מדינת ישראל נ' חיים ואח' 13 דצמבר 2017 לפני כב' השופט עמית צבי גורפינקל המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ליה קוק הנאשמים 1.יוסי חיים 2.מאור מרקו חיים שניהם ע"י ב"כ עוה"ד ששי גז ועידן שני גזר דין

לפיכך, ההליך הנכון בתיק זה איננו שקומי אלא ענישתי.

צודק הסנגור כי אין מדובר ברף החמור של עבירת ההצתה, כאשר הנאשם לא השתמש בחומרי דלק או בחומרים נפיצים אלא בגלילי נייר בלבד, אולם כאשר מדובר בהצתה על מנת להונות חברת ביטוח ולקבל כספים שלא כדין, השילוב של ההצתה והמרמה מוסיף נופך של חומרה למעשה.

ככל שמדובר בנאשם 2, בשל גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, הודאתו באשמה והיותו נתון להשפעת אביו, שהגה את הרעיון להצית את בית העסק כדי לקבל את כספי הביטוח, נראה כי העתירה המשותפת של הצדדים לגזור על הנאשם עונש מאסר שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות סבירה.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

...

למרות כל אלה לא ניתן להמעיט מחומרת העבירות ואני קובע כי מתחם העונש הראוי לנאשם הינו בין תשעה חודשי מאסר לשלוש שנות מאסר.

בתוך המתחם, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ומצבו האישי והמשפחתי מצד אחד, ובחומרת העבירה של הצתה מתוך כוונה לקבל במרמה כספים שאינם מגיעים לו מצד שני, אני מחליט לגזור על הנאשם עונש של שנה מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו בין הימים 22.11.16 עד 10.01.17.

כמו כן, אני גוזר על הנאשם שנה מאסר ע"ת שלא יעבור תוך שלוש שנים עבירה של הצתה, קשירת קשר לביצוע פשע או קבלת דבר במרמה, לרבות ניסיון לביצוע עבירות אלה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5889/07 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המערער: אליהו טאלר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"פ 40028/07 שניתן ביום 13.6.07 על-ידי סגנית הנשיא ד"ר קפלן-הגלר תאריך הישיבה: ג' בשבט תשס"ח (10.1.08) בשם המערער: עו"ד קובי אוחנה בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד תמר פרוש גב' אדוה פרויד ][]פסק-דין

]השופט א' רובינשטיין: ערעור על חומרת העונש שהושת על המערער בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"פ 40028/07) ביום 13.6.07 מפי סגנית הנשיא ד"ר קפלן-הגלר, לאחר שהורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות אלה: שוד בנסיבות מחמירות; ניסיון שוד בנסיבות מחמירות; התפרצות למקום מגורים; גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב.

בשעה שהראתה לו המתלוננת את הדירה, כיוון לעברה המערער מצית דמוי אקדח ודרש ממנה כסף.

על כן נראית הענישה בתיק זה קיצונית; ענישה אינה נקמה; ראוי אפוא ליתן משקל לשקום המערער.

...

סוף דבר שאמרה: "... אכן, אדם אשר אורח חייו, עד לאירועים אלה, נורמטיבי לגמרי. איש עבודה, משפחה, אך מעשיו-מעשים אשר מקומם לא יכירם... ראוי הנאשם לעונש של מאסר ממושך. ואף אם ראיתי, כאמור, כל הנטען לזכותו, לרבות הודייתו... רוע צריך לו להילקח ולהיענש". על כן נגזרו העונשים כאמור.

(3) כאמור, אין בידינו להיעתר לערעור.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6238/11 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' סולברג המערער: מייק אברמוביץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית משפט המחוזי תל אביב מיום 17.07.2011 בתיק פלילי 31692-12-09 תאריך הישיבה: ז' באדר התשע"]ב (01.03.2012) בשם המערער: עו"ד אורלי פרייזלר בשם המשיבה: עו"ד נילי פינקלשטיין בשם שירות המבחן: גב' שושנה אלימלך ][]פסק-דין

]השופט נ' סולברג: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט דוד רוזן) בת"פ 31692-12-09 מיום 17.7.11, בגִדרו הושת על המערער עונש של 18 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר-על-תנאי, ופצוי כספי למתלוננים בסך של 15,000 ₪.

השניים קשרו קשר להעלות באש את בית העסק על מנת להונות את חברת הביטוח ולקבל במירמה את כספי הביטוח בגין שריפת בית העסק ותכולתו.

חיים בן הרוש נדון ל-36 חודשי מאסר, ובנו יעקב נדון ל-25 חודשי מאסר, כשהרשעתם היתה בהצתה, לעומת המערער שהורשע רק בסיוע להצתה.

...

הוא חרד מפני עונש המאסר הצפוי לו. חרף צערנו על המצב שהמערער נקלע אליו, לא נוכל להעתר לערעורו.

הערעור נדחה.