בימ"ש קמא בגזר דינו סקר את הפסיקה ככל שהיא נוגעת לעבירת ריבוי הנישואין; בחן את ההמלצות בדו"ח הבין-משרדי; הפנה להנחיות היועמ"ש בנושא זה מיום 23.01.17; דחה את הטענה שעניינה "הגנה תרבותית"; ומכל אלה קבע, כי מיתחם העונש ההולם נע בין 9 ל-24 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
בע"פ 1490/93 כנען אבו גויעד נ' מדינת ישראל (מיום 25.5.94) נדון ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (מיום 10.3.93 בתיק 473/92), אשר גזר על המערער, שהורשע בבצוע עבירה של ריבוי נישואין, 8 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר מותנים.
העירעור שהוגש לביהמ"ש המחוזי בת"א היתקבל בחלקו, כך שעונש המאסר בפועל הועמד על 5 חודשים והקנס על סכום של 2,000 ₪ ונקבע, כי יש ליתן משקל נוסף לזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד למתן גזר הדין.
...
כך, למשל, "יצאה הנחיה, שעובדי מדינה פוליגמיים לא יתקדמו או לא יתקבלו במכרזים לאור היותם פוליגמיים. אם הם עובדי מדינה - זה יהיה שיקול, והכלל הוא, שהם לא יקודמו בין היתר כדרך למגר את התופעה לא רק בשכבות החלשות, ויש אומרים שדווקא בשכבות המבוססות יותר. כמו בענייננו כאשר המשיב טען שמבחינה כלכלית הוא יכול לפרנס את שתי נשותיו, אנו סבורים שאמנם זה שיקול אולי במקרים אחרים...". בכל מקרה, הפוליגמיה מהווה "פגיעה במעמד של הנשים, בצביון של המדינה" וזאת, ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית של מי שנישא ליותר מאישה אחת.
סוף דבר – הענישה הראויה
אכן, וכידוע, אין ערכאת הערעור מתערבת בחומרת העונש שנקבע על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים (ר' לשם הדוגמה ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל מיום 29.1.2009; ע"פ 5931/11 עבדולייב נ' מדינת ישראל מיום 22.10.2013 ועוד).
עם זאת, מצאנו כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותנו, וזאת מאחר שנפלה שגגה מלפני ביהמ"ש קמא אשר השפיעה על גזירת העונש והביאה להקלה יתרה עמו חרף מדיניות הענישה; חרף חומרת המעשים; וחרף החובה של בתי המשפט לתת ידם לשים קץ להתעמרות ולפגיעה של הנאשם בנשותיו בדרך של ריבוי נישואין.
אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומורים כי תחת עונש השל"צ שהטיל ביהמ"ש קמא על המשיב, יהיה עליו לרצות עונש מאסר בפועל של 7 חודשים; ובמקביל יופחת הקנס לסך של 25,000 ₪.
