ערעור על גזר דין בעבירת מעשה סדום

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 540/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלוני 3. פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.1.2021 בתפ"ח 53704-07-19 על-ידי כבוד סגן הנשיא ר' כרמל והשופטים א' רומנוב ו-ש' רנר תאריך הישיבה: כ' בתמוז התשפ"א (30.6.2021) בשם המערער: עו"ד ארז בר-צבי בשם המשיבה 1: עו"ד אופיר טישלר בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס ][]פסק-דין

האישום השני ייחס למערער שורה של עבירות מין שאותן ביצע ב-י': מעשה סדום לפי סעיפים 347(ב), 345(ב)(1), 345(א)(1) ו-350 לחוק העונשין (ריבוי עבירות); מעשים מגונים לפי סעיפים 348(ב), 345(ב)(1), 345(א)(1) ו-350 לחוק העונשין (ריבוי עבירות); הספקת משקה משכר לקטין לפי סעיף 193(א)(א2) לחוק העונשין.

המערער ביטא מוטיבציה גבוהה להמשך הטיפול תוך מודעות לכך שהוא עשוי להימשך גם לאחר מתן גזר הדין.

בגזר דינו תיאר בית המשפט המחוזי את פגיעתם החמורה של מעשי המערער בערכים המוגנים של כבוד האדם, בטחונו ופרטיותו, ואת הנסיבות שבהן בוצעו העבירות.

...

לבסוף, אף דין הטענות שמעלה המערער בעניין הפיצויים להידחות.

לנוכח כל האמור, לא מצאנו כי קמה עילה להתערבות של בית משפט זה בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.

סוף דבר: הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2749/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיאה א' ואגו והשופטים א' אינפלד ו-א' חזק) בת"פ 1456-02-18 מיום 10.3.2021 תאריך הישיבה: ח' באדר א התשפ"ב (9.2.2022) בשם המערערת: עו"ד עילית מידן בשם המשיב: עו"ד שלמה פצ'בסקי ][]פסק-דין

נוכח מעשים אלה יוחסו למשיב בכתב האישום מעשה סדום בנסיבות מחמירות (איום בנשק קר) לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בנסיבות סעיף 345(ב)(2) לחוק, מעשה סדום בנסיבות מחמירות (עבירות רבות) לפי סעיף 347(ב) לחוק בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק, ניסיון למעשה סדום (עבירות רבות) לפי סעיף 347 (ב) לחוק בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)((1) לחוק בצרוף סעיף 25 לחוק, מעשים מגונים (עבירות רבות) לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק וכן הדחה בחקירה בדרך של איומים (עבירות רבות) לפי סעיף 245(ב) לחוק.

נוכח כל האמור, גזר בית המשפט על המשיב 11 שנות מאסר בפועל, מאסרים על תנאי (בתנאי שפורט בגזר הדין) ופצוי לנפגע העבירה בסך 100,000 ש"ח. טענות הצדדים המערערת עומדת על כך שהן מיתחם העונש ההולם שנקבע, הן העונש שנקבע בתוכו לא הולמים את חומרת המעשים שבוצעו.

...

סבורני כי מעשים אלה מחייבים ענישה מחמירה שתעמוד בהלימה לעצמת הפגיעה בנפגע העבירה.

לצד האמור, טענה המערערת בנוסף כי שגה בית המשפט בכך שנתן משקל אף אם מוגבל, להודאתו החלקית של המשיב בחקירתו במשטרה, ממנה חזר בהמשך, לאחר שבית המשפט מצא כי במסגרת הודאה זו הביע "ראשית חרטה" על מעשיו.

סוף דבר: על יסוד שיקולי הענישה עליהם עמדתי, ובהתחשב בעקרון שלפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את מלוא חומרת הדין, אציע לחבריי להעמיד את עונש המאסר על המשיב על 13 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4406/21 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל וח' זנדברג) בתפ"ח 63539-06-19 מיום 9.5.2021 תאריך הישיבה: ז' בניסן התשפ"ג (29.3.2023) בשם המערער: עו"ד קובי בן שעיה בשם המשיבה: עו"ד מסעד מסעד בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס סיון קוריס בשם נפגעת העבירה: עו"ד הדר עזרא וייזל ][]פסק-דין

באישום הראשון הורשע בעבירות בעילה אסורה בהסכמה (ריבוי עבירות); מעשה סדום; מעשה מגונה בקטין תוך ניצול יחסי תלות (4 עבירות).

בית המשפט המחוזי (כב' השופטים ר' פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל וח' זנדברג) תיאר בגזר דינו את נסיבותיהן של העבירות בזו הלשון: "מדובר במעשים מיניים שהחלו בטרם מלאו למתלוננת 14 שנה, ונמשכו ברצף על פני כעשרה חודשים. מדובר במעשים שהחלו בנגיעות בגופה של המתלוננת והמשיכו בבעילת המתלוננת על ידי הנאשם.

...

לאחר ששקלנו את מכלול שיקולי הענישה, ומבלי שהתעלמנו מן האפשרות שיכול שחל עיכוב מה בהמשך ההליך הטיפולי שעובר המערער בנסיבות שתוארו לעיל, לא מצאנו מקום להתערבותנו.

מצאנו כי ניתן משקל מתאים לעקרון ההלימה על רקע הנסיבות שעליהן עמד בית המשפט המחוזי, ולעצמת הפגיעה בנפגעת העבירה מחד גיסא; ולשיקולים אישיים משפחתיים ואחרים שגם להם ניתן משקל לא מבוטל מאידך גיסא.

לפיכך החלטנו לדחות את הערעור.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד תפח"ע 34018-06-22 מדינת ישראל נ' פלוני בפני כבוד השופט עמי קובו – אב"ד כבוד השופט מיכאל קרשן כבוד השופטת מרב גרינברג בעיניין: המאשימה מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז מרכז ע"י עו"ד טלי קרת הנאשם פלוני ע"י ב"כ עוה"ד חדווה באום וגלעד באום נוסח זה של גזר הדין מותר בפירסום. גזר דין

במסגרת האישום הראשון הורשע בשתי עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בקטין בן 12, נקבע מיתחם ענישה שנע בן 4-10 שנות מאסר, במסגרת האישום השני הורשע במספר מעשי סדום בקטין בן 13, נקבע מיתחם שנע בן 3-7 שנות מאסר, נגזרו על הנאשם 10 שנות מאסר.

(הנאשם הגיש ערעור על גזר דינו, ע"פ 997/23 פלוני נ' מדינת ישראל, שעדיין לא נדון); תפ"ח (מחוזי מר') 60148-07-20 מדינת ישראל נ' פלוני (29.3.2023), הנאשם הורשע בבצוע שני מעשי גרם מעשי סדום, באחים תאומים בני 8, במיתחם מקלחות בבריכה עירונית, בכך שהכניס את איבר מינם לפיו ומצצם.

...

בנסיבות המקרה שבפנינו, לא מצאנו טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה מעונש המזערי.

לאחר שבחנו את כלל השיקולים, ונתנו משקל נכבד להודאתו של הנאשם, אשר ייתרה את הצורך בשמיעת עדות הקטין, ולנכונותו של הנאשם לטפל בבעיותיו, מצאנו ללכת כברת דרך לקראתו, ולמקם את עונשו בתחתית מתחם הענישה.

לאחר ששקלנו את כלל השיקולים וביניהם את סכום הפיצוי שהופקד, מצאנו להשית על הנאשם פיצוי כולל בסך 75,000 ₪.

לפיכך, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 4 שנים החל מיום מעצרו 29.5.22.

(-) ריבוי עבירות מעשה-סדום בקטינה, שטרם מלאו לה שש-עשרה שנה, תוך שימוש בכוח ובאיומים וללא הסכמתה החופשית, בנוכחות אחר שחבר עם הנאשם לבצוע המעשה – לפי סעיף 347(ב) לחוק, בנסיבות סעיפים 345(ב)(5) ו-(1), בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק.

לשם שלמות התמונה יצוין כי על הנאשם 1 (אשר היה כאמור בגיר בעת ביצוע העבירות), הוטל עונש של 8 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, ופצוי לנפגעת העבירה על סך של 70,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור על גזר הדין, ולצידו הבקשה דנן לעיכוב ביצוע.

...

כמו כן מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא לפיה: "ככלל, חומרתן של העבירות שביצע קטין, יכולה בהחלט שתגיע לדרגה שבה יהיה ההליך השיקומי שעובר הקטין מוצלח ומבטיח ככל שיהיה, ותהיינה ההמלצות של שירות המבחן חד-משמעיות ככל שתהיינה, לא ניתן להורות אלא על מאסר מאחורי סורג ובריח ולפרק זמן משמעותי" (הדברים תואמים במדויק את חוות דעתי ב-ע"פ 1589/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (להלן: ע"פ 1589/23)).

סבורני כי גם ערעור שסיכוייו לא היו מצדיקים צו לעיכוב ביצוע, בנסיבות "רגילות", יכול ויצדיק צו לעיכוב ביצוע בנסיבות מיוחדות כאמור, כבענייננו.

סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעור.