ערעור על גזר דין בעבירת מעשה מגונה

השופטת ד' ברק-ארז: האם נמצא בסיס מספיק להרשעתו של אדם בבצוע עבירות של מעשים מגונים בקטינה, שהוא שימש כמדריך בחוג ההיאבקות שבו הישתתפה? משאלה זו, שעמדה במרכז העירעור שבפנינו, נבעו שאלות משנה נוספות: האם נפל פגם בחקירתה של המתלוננת על-ידי חוקרת הילדים? האם נמצא סיוע מספיק לעדותה של המתלוננת? האם חקירת המישטרה בעיניין הייתה נגועה במחדלי חקירה? כמו כן, התעוררה השאלה – בהנחה שנימצא בסיס להרשעה – מהו העונש שראוי להטיל בגינה.

לבסוף, אני סבורה כי אף העירעור על גזר הדין צריך להדחות.

...

אני סבורה שהסיוע בעדויותיהן של האם והאחות הוא סיוע מספק, וכבר נקבע לגבי מצבה הנפשי של מתלוננת שיש בו כדי לספק סיוע לא פחות ממצב פיזי לאחר אירוע מיני טראומתי (ראו למשל: ע"פ 1121/96 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(3) 353, 362-360 (1996) (להלן: עניין פלוני); ע"פ 433/13 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקאות 42-40 (2.6.2014)).

לבסוף, אני סבורה כי אף הערעור על גזר הדין צריך להידחות.

אני סבורה כי העונש שנקבע הולם – הן את כמות המעשים וחומרתם והן את הנסיבות המחמירות הכרוכות בניצול סמכותו של המערער והאמון שניתן בו. אשר על כן, אציע לחבריי לדחות את הערעור על שני חלקיו, כך שהמערער יישא בעונשו כמפורט בפסקה 17 לעיל.

לאור התפתחויות אלו, אדון להלן אך בטענות הצדדים הנוגעות לשלושת אלה: טענות המערער ביחס לפגמים שנפלו בהליך לשיטתו; הרשעת המערער בשתי עבירות אינוס ובעבירה של מעשה מגונה בגין רצף מעשים אחד מבחינת הזמן והמקום; וטענות הצדדים הנוגעות לגזר הדין.

למרות היתערבות זו בהכרעת הדין, בשים לב לכך שהעונש שנגזר על המערער מקל בהנתן המעשים בגינם הורשע בעבירות האינוס ונתוניו האישיים, שני הערעורים על גזר הדין יידחו, כך שכלל רכיבי העונש שנגזרו על המערער ייוותרו על כנם.

...

אינני מקבלת טענה זו. אכן, אני שותפה לעמדה העקרונית המסתייגת מ"פריטת" כל התרחשות לסדרה של מקטעי תקיפה שונים, באופן שעלול להרבות באופן מלאכותי את מספר מעשי העבירה שבהם אפשר להרשיע.

אני סבורה שנכון לאמץ כאן את נקודת המבט של נפגעת העבירה, ובעשותי כן אינני רואה עילה להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי מדובר בשני מעשים פוגעניים.

אולם, בהתחשב בטענות הראויות שהעלתה המדינה בערעור שהוגש מטעמה כנגד קולת העונש כפי שנגזר מלכתחילה, הגעתי לכלל דעה כי במכלול הנסיבות יש להותיר את העונש שהוטל על המערער בעינו.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 51/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר כבוד השופטת ר' רונן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-תפ"ח 58432-10-21 מיום 17.11.2022 שניתן על-ידי הנשיאה א' הלמן, והשופטות י' שטרית ו-א' אבו אסעד תאריך הישיבה: ט' בסיון התשפ"ג (29.5.2023) בשם המערערת: עו"ד נועה עזרא-רחמני בשם המשיב: עו"ד יובל זמר ][]פסק-דין

בגין האמור לעיל, למשיב יוחסו עבירות של מעשה מגונה בכוח לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); כליאת שוא לפי סעיף 377 רישה לחוק; תקיפת בת זוג לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק; ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.

בסופו של יום, על המשיב נגזר עונש של 40 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות או מין מסוג "פשע", למשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות או מין מסוג "עוון", למעט איום, למשך 3 שנים; 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת איום, למשך 3 שנים; ותשלום פיצוי למתלוננת בסך 30,000 ש"ח. טענות הצדדים בעירעור בנימוקי העירעור בכתב ובטיעון שלפנינו, באת-כוח המערערת טענה כי העונש אשר נגזר על המשיב מקל עמו יתר על המידה, אינו הולם את חומרת מעשיו, אינו מתחשב כראוי בנזקים שנגרמו למתלוננת ואף אינו מתיישב עם מדיניות הענישה הנוהגת.

יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם.

...

מנגד, לעמדת המשיב, אין להתערב בעונש שנגזר עליו ויש לדחות את הערעור.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ש' בורנשטין, ע' מיכלס ו-א' סתיו) ב-עפ"ג 59641-02-23 מיום 17.7.2023, בו נדחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופט ט' ענר) ב-ת"פ 4832-06-21 מיום 15.1.2023.

בתסקיר שירות המבחן, אשר נערך לצורך גזר הדין, פורט כי המבקש "עורך מאמצים ניכרים לטשטש את המניע המיני במעשיו, לרבות קיומה של עוררות מינית מהקטין [...] ובה בעת מבקש להצהיר על חרטה ביחס למעשיו". עוד הוערכה מסוכנותו המינית כ"בינונית", בין היתר, על רקע חשד לקיומה של משיכה מינית פאדופילית.

בקביעת גבולות המיתחם, בית משפט השלום עמד על החומרה הטמונה במעשי המבקש, אשר עשה שימוש מניפולטיבי באירועים יומיומיים כדי לבצע בקטין מעשים מגונים שהלכו והסלימו, תוך ניצול מצוקת משפחתו של א' ושל האמון המוחלט ש-א' נתן בו. עוד הודגשו הנזקים שנגרמו ל-א', כמשתקף, בין היתר, מתסקיר נפגע העבירה שהוגש בעיניינו, אשר "יורדים לשורש האישיות ותחושת העצמי", כלשונו.

...

בפתח הדיון בערעור, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת בא-כוח המבקש לעריכת תסקיר משלים, תוך שהבהיר כי על הצדדים להעלות את כל טיעוניהם במעמד הדיון.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

]השופטת ג' כנפי-שטייניץ: לפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו (השופטת הבכירה ג' רביד והשופטים ע' מאור ו-ש' מלמד) מיום 12.6.2023 בתפח"ע 51183-12-21, בגדריו ניתן צו להחזקתו של המשיב במעון נעול לתקופה של שלוש שנים ותשעה חודשים, על פי סעיף 25 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער), לצד ענישה נלווית.

כתב האישום המתוקן כולל שישה אישומים, המתייחסים כל אחד לקטינה אחרת, והמייחסים למשיב עבירות של אינוס קטינה לפי סעיפים 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (שתי עבירות); מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 16, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק (ריבוי עבירות); ניסיון לאינוס קטינה לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) יחד עם סעיף 25 לחוק; ומעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק (שתי עבירות).

תסקיר עדכני של שירות המבחן והדיון בעירעור לקראת הדיון בעירעור הונח לפנינו תסקיר עדכני של שירות המבחן, המתייחס לתפקודו של המשיב במעון הנעול ואופן התקדמותו בהליך הטיפולי מאז ניתן גזר הדין.

...

דיון והכרעה לאחר עיון במכלול החומר שהונח לפנינו, ובטענות הצדדים כפי שהועלו בכתב ובעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור בכל המתייחס לעתירת המדינה להטיל על המשיב עונש מאסר מאחורי סורג ובריח – וכך אציע לחבריי שנעשה.

על רקע האמור, בהתאם להמלצת שירות המבחן בתסקירו העדכני ובהסכמת המשיב, ראיתי להתערב בצו שהוטל על המשיב ולקבוע תחתיו, כי המשיב יוחזק במעון נעול מכוח סעיף 25(א)(1) לחוק הנוער, עד הגיעו לגיל עשרים; כי יוטל עליו צו מבחן בתנאי מגורים במעון נעול למשך שנה נוספת, עד הגיעו לגיל 21; וכי לאחר סיום שהותו במעון, יוטל עליו צו מבחן בקהילה לשנה נוספת.

סוף דבר – בכפוף לאמור בסעיף 25 לעיל, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור.