ערעור על גזר דין בעבירת איום בכתב לרצוח

העירעור מכוון כלפי הכרעת הדין שניתנה ביום 29.3.2017 ובגדרה הורשע המערער בעבירת רצח, בעבירות נשק ואיומים ובעבירות נוספות, ולחלופין כלפי גזר הדין מיום 8.11.2017, שבו נדון המערער לעונש של מאסר עולם ושלוש שנות מאסר, במצטבר.

ביצועם של מעשים אלו, יחד עם עבירות נוספות, יוחס למערער בכתב אישום שהוגש נגדו ביום 27.5.2013.

לפיכך, ולאור יתר הקביעות העובדתיות ביחס לאישום זה כפי שפורטו לעיל בסקירת הכרעת הדין, דין העירעור להדחות גם ביחס לאישום זה. העירעור על גזר הדין המערער הורשע בבצוע רצח בכוונה תחילה, בהתאם לנוסח החוק טרם שינוי בתיקון 137.

...

נוכח צבר נתונים זה, מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי א', כמו גם המערער, טעו לחשוב כי קליבר האקדח הוא 0.22 מ"מ, וכך התייחסו אליו בשיחות המוקלטות מהן עולה כי בירי עשה המערער שימוש באקדח זה שרכש מהמערער ושלאחר מכן מכר אותו, יחד עם חביב, לאחרים.

לפיכך, ולאור יתר הקביעות העובדתיות ביחס לאישום זה כפי שפורטו לעיל בסקירת הכרעת הדין, דין הערעור להידחות גם ביחס לאישום זה. הערעור על גזר הדין המערער הורשע בביצוע רצח בכוונה תחילה, בהתאם לנוסח החוק טרם שינוי בתיקון 137.

סוף דבר לאור האמור לעיל, לו תישמע דעתי יידחה הערעור על שני חלקיו ופסק דינו של בית המשפט המחוזי יוותר על כנו.

בית משפט השלום בנצרת ת"פ 36446-04-22 מדינת ישראל נ' עווד(עציר) בפני כבוד השופטת רות שפילברג כהן בעיניין: המאשימה מדינת ישראל הנאשם עומר עווד גזר דין

הגעתו לבית, כדי לקחת מזודה, גם אם הייתה, כפי שהנאשם טוען, כדי לאסוף חפציו האישיים במזודה בעת מעבר לאשפוזית הגמילה, הוותה הפרת הוראה, ולוותה באיומים עוכרי שלוה, כולל איומים ברצח, ובגידופים.

עפ"ג 42517-02-14 עטיה אלעול נ' מדינת ישראל (2.4.14) – נמחק ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע בת"פ 53018-11-13 מדינת ישראל נ' עטיה אלעול (7.1.14) בו נגזרו על המערער, נעדר עבר פלילי, 8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים לאחר שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-3 עבירות של איומים על מעסיקו האחרונה בתחנת המישטרה בנוכחות שוטרים.

ת"פ 8962-06-09 מדינת ישראל נ' פדילה מאהר (26.6.19) – הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירות איומים כלפי בת זוגו ובהפרת צו. נקבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 3 ועד 18 חודשי מאסר בפועל, ועל הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי.

...

לאחר שלא נמצא מתאים לבית משפט קהילתי, ואף שילוב במסגרת טיפולית אחרת לא צלח בסופו של דבר, הודיעו הצדדים ביום 13.7.22 כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בעבירות המיוחסת לו. מעבר לכך, הוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.

כאמור, העברתו של הנאשם לאשפוזית נמנעה בסופו של דבר, וביום 6.9.22 טענו הצדדים לעונש; ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה בכתב, ואילו ב"כ הנאשם טען לפניי בעל-פה. טיעוני ב"כ המאשימה ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם לשני האישומים יחדיו נע בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל, וכי יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ברף הבינוני של המתחם לו עתרה, ובנוסף להפעיל עונש מאסר על תנאי בן 7 חודשים במצטבר ולהפעיל התחייבות בסך 3,000 ₪, בנוסף למאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס כספי והתחייבות להימנע מביצוע עברות דומות בעתיד.

הנאשם הביע רצון לנסות להשתלב בתהליך גמילה נוסף באשפוזית בטמרה, אולם, כאמור, עקב סיבות שונות, הכוללות עיכובים בירוקרטים וחוסר שיתוף פעולה עם שירות המבחן, לא הגיע למסגרת הגמילה, ובסופו של דבר ביצע עוד עבירה, ובכך גדע את ההליך.

סוף דבר לאור המפורט, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך שמונה חודשים.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות שהוטלה על הנאשם בת"פ 65290-12-20 (ניתן ביום 21.3.21 בבית משפט השלום בנצרת) בסך 3,000 ₪.

המסגרת העובדתית הנאשם, און יהודה, הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן, וכתב אישום נוסף, המייחסים לו עבירות של ניסיון תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק), יחד עם סעיף 25 לחוק, ואיומים לפני סעיף 192 לחוק.

רע"פ 4835/17 סימנדויב נ' מדינת ישראל (24.8.2017): נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר הדין שניתן בעיניינו.

רע"פ 4265/15 דדון נ' מדינת ישראל (22.6.2015) : המבקש הורשע על יסוד הודאתו בעבירות תקיפה סתם ואיומים, בכך שאיים על המתלונן, בעל פאב שדרש ממנו לצאת מהמקום, ברצח, תפס בצווארון חולצתו ודחף אותו.

...

בסופו של דבר, הנאשם נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים.

אשר על כן, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, בנסיבות ביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם, ביחס לכל העבירות אותן ביצע הנאשם, נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות, ועד 15 חודשי מאסר בפועל.

דבריו של הנאשם, ושל אביו, יחד עם מכתבה של העמותה, והעובדה שבמשך השנים האחרונות לא הסתבך הנאשם בפלילים, מובילים למסקנה כי הוא עלה על דרך הישר, ויש לקוות כי ימשיך בדרכו הנורמטיבית.

לפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (להלן: "בית משפט קמא") שניתן בגדרי ת"פ 22339-09-23 (להלן: "התיק העקרי"), אליו צירף המשיב את ת"פ 17810-03-22 (שלום - ירושלים) (להלן: "תיק הצירוף" או "התיק הנוסף").

המשיב הורשע לפי הודאתו בבצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום בתיק העקרי כפי שתוקן בשנית, וכן בעבירות שיוחסו לו בתיק הצירוף, ובהן תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (של בת זוג), לפי סעיפים 380 + 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וריבוי עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

לאחר מכן, בבית אמה של המתלוננת, איים המשיב על המתלוננת שיפגע בה. בהמשך היום, סמוך לשעה 17:00, וכן בתאריך 2.9.23 לאחר חצות, במהלך שיחות עם אחיה של המתלוננת, איים עליו המשיב באומרו שאם המתלוננת תחזור הביתה (או תגיע למקום מסוים) הוא ירצח אותה.

מהלך הדיון העירעור המדינה מסרבת להשלים עם גזר הדין, ובהודעת העירעור כמו גם בטיעוניה בעל פה הדגישה את חומרת האירועים, וטענה שמעשיו הנלוזים של המשיב כלפי בת זוגו פגעו בגופה, ברוחה, בשלוות נפשה ובכבודה.

...

הוא לא חדל ממעשיו אף לאחר שאחיה של המתלוננת הגיע למקום, והאח בסופו של דבר היה זה שהרחיק את המשיב מהמתלוננת.

סבורים אנו כי במקרה דנן נדרשת התערבות ערכאת הערעור שכן העונש שהטיל בית משפט קמא נוטה לקולה וסוטה ממדיניות הענישה הראויה.

משאלו הם פני הדברים, לטעמנו הקל בית משפט קמא עם המשיב יתר על המידה, ואך בשל היותנו ערכאת ערעור לא נמצה עמו את הדין.

...