הערעורים על הכרעת הדין ועל גזר הדין נדחו.
בעיניין נסיבותיו של הנאשם ובעניין קביעת עונשו בגדרי מיתחם העונש, טען בא-כוח המאשימה כי יש לשקול את הרשעותיו הקודמות הרבות והמשמעותיות, את עונשי המאסר הרבים שהושתו עליו ואת הרשעותיו הרבות בעבירות תעבורה.
בעיניין קביעת מיתחמי ענישה מופחתים בשל הקרבה לסייג, הפניתה באת-כוח הנאשם אל מספר פסקי דין שיפורטו להלן (בין השאר הפניתה גם אל גזרי הדין בת"פ (ת"א) 30120-07-17 ובעפ"ג (ת"א) 39038-12-15, אך שניהם לא הוגשו ואף לא אותרו במאגרי המידע המשפטיים):
(1) ע"פ 4312/11 פלוני נ' מדינת ישראל (10.6.2013) (להלן – ע"פ 4312/11 פלוני) – במסגרת העירעור הופחת עונשו של נאשם בעבירות אינוס מ-10 שנות מאסר ל-8 שנים, בשל הקרבה לסייג לאחריות פלילית.
הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים ממועד מתן גזר דין זה יעבור עבירה מהעברות לפי פקודת התעבורה שבהן הורשע.
...
עם זאת, למרות הנזק החמור שעשוי היה להיגרם, בסופו של דבר רק הנאשם נפצע באורח קל. בנסיבות אלו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה ברמה בינונית נוטה לפגיעה ברמה גבוהה.
בנסיבות הקשורות בנאשם, "יש לבחון את סוג ההפרעה הנפשית ועוצמתה, ועד כמה הוגבלה בעטיה יכולתו – לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח – להבין את אשר הוא עושה או להימנע מעשיית המעשה. על מידת הפגיעה ביכולתו של מבצע העבירה להבין את מעשהו או להימנע ממנו, ניתן ללמוד ממכלול הראיות, לרבות מעשיו של מבצע העבירה לפני האירוע, במהלכו ולאחריו וכן מחוות דעת מומחים" (ע"פ 10416/07 דולינסקי נ' מדינת ישראל (7.12.2009), כבוד השופט י' עמית, פסקה 11).
גזירת העונש המתאים לנאשם
קביעת העונש בגדרי מתחם העונש: לנוכח כל האמור ולאחר שניתן משקל רב לכך שחלפו כשש שנים מאז נעברו העבירות, נמצא כי יהיה זה נכון להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם ולהשית עליו מאסר בעבודות שירות לצד מאסר מותנה לתקופה משמעותית.