ערעור על גזר דין בעבירות תכנון ובנייה

בשורה ארוכה של גזרי דין בתי המשפט עמדו על השיטה הפסולה של בנייה לפני קבלת היתר כדין וקבעו כי כל בנייה ללא היתר היא בבחינת עשיית דין עצמי, שאין לתת לה יד, הגם שהבניה תואמת תב"ע והיתר הוא על פניו בהשג יד. ברע"פ 8482/10 סמיר חלאילה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.11.10), בית המשפט העליון היתייחס לנוהג הפסול של בניה לפני קבלת היתר והכשרת הבניה בדיעבד וקבע: " עבירות תיכנון ובניה הן תופעה רחבת הקף והרתעת עברייני החוק בתחום הבניה, אשר נוטלים לידיהם את הדין ומקימים מבנים בלתי חוקיים, מחייבת טפול מתמיד, יעיל וללא פשרות. פתיחת הליכים להסדרתה בדיעבד של בניה בלתי חוקית, לאחר התחלת עבודות הבניה, אין בה כדי להכשיר במישור העונשי את העבירות. ייעודם של צוי ההריסה המינהליים הוא בהפסקתו המיידית של הנוהג הפסול, שבו מבקש עבריין הבנייה לקבוע עובדות בשטח ורק לאחר מכן לנסות ולהשיג את ההיתרים הנדרשים...". מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירות התיכנון והבניה בהקף כזה, מעלה כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן: רע"פ 2464/15 זוהיר אבו רמילה נ' מדינת ישראל (13.5.15) – בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי שחייב את הנאשמים בקנס בסך 150,000 ₪ בגין בניית מבנה בשטח 744 מ"ר ללא היתר והפרת צו שפוטי.

...

לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 70,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-35 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.2.23 ובכל 15 לחודש שלאחריו.

בבית המשפט העליון רע"פ 760/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: שי אזולאי נ ג ד המשיבה: הועדה המקומית לתיכנון ולבניה אשדוד בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' אינפלד) בעתפ"ב 7967-05-22 מיום 15.11.2022 בשם המבקש: עו"ד ורד שליו-איטח ][]החלטה

ביום 10.04.2022, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש והשית עליו קנס כספי בסך של 5,000 ש"ח; והתחייבות כספית בסך של 10,000 ש"ח שלא יבצע עבירות תיכנון ובניה למשך שנתיים.

אשר לערעור על גזר הדין, בית משפט קמא קבע כי אין מקום להתערב בעונש שהושת על המבקש; וכי אף היה מקום להשית על המבקש עונש "חמור הרבה יותר". זאת, בשים לב לכך שהקנס שהושת עליו שווה לרווח שנצמח לו מחודש אחד של השכרת המקרקעין, כך שבסופם של דברים "העבריין יצא נשכר". בשולי הדברים בית המשפט ראה לנכון לציין את השפה המשתלחת והבוטה בה השתמשה באת-כוח המבקש כלפי נציגי המשיבה ובית המשפט.

...

לאור כל האמור לעיל, הורשע המבקש ביום 10.04.2022 בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי לבקש תשובה מאת המשיבה.

מקובלת עליי עמדת בית משפט קמא לפיה מדובר בתיק "פשוט ורגיל, אשר בו התסבוכות נוצרו בעיקר בשל התנהלות ההגנה". אשר על כן, גם נוכח זאת לא מצאתי להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית אפוא.

מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין בניה בלתי חוקית בהקף דומה להקף הבנייה בעניינינו והפרת צו מינהלי מעלה כי בעבירות דומות הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן: רע"פ 2464/15 זוהיר אבו רמילה נ' מדינת ישראל (13.5.15) – בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי שחייב את הנאשמים בקנס בסך 150,000 ₪ בגין בניית מבנה בשטח 744 מ"ר ללא היתר והפרת צו שפוטי.

ע"פ (נצ') 27267-07-16 שנואן נ' ועדה מקומית לתיכנון אצבע הגליל (28.02.2017), נדחה ערעור על גזר דין במסגרתו נגזר קנס בסך של 46,000 ₪ והתחייבות כספית בגין בניית 3 בתי מגורים בשטח כולל של 565 מ"ר ללא היתר, ההיתר ניתן עובר להגשת כתב האישום.

...

אני מורה לנאשם להרוס את הבנייה מושא כתב האישום.

לפניי ערעור על גזר דין שניתן ביום 11.09.22 בבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה, מפי כב' השופט אלי ברנד, בתיק תו"ב 6804-06-17, שעניינו עבירות על חוק התיכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן – החוק).

...

משכך, וחרף הזדמנויות חוזרות שניתנו להגנה, לא עלה בידה להצביע על מצב כלכלי רעוע במובהק של מערערות 1 ו-5, ולכן הטענה להקלה-רבתי בעונש מטעם זה, נדחית.

קבלת ההיתרים הגם שאינה מקהה מחומרת עבירות העבר, תילקח על ידי בחשבון נוכח התקופה הארוכה שהמקום מופעל כדין; עוד אתן משקל-מה לנטילת האחריות של המערערים על מעשיהם, משבחרו לחזור בהם מערעורם על הרשעתם, הגם שמדובר בשלב מאוחר [והשוו ע"פ 4762/22 כנפו נ' מ"י (15.08.23), פסקה 24; ע"פ 4095/18 פלוני נ' מ"י (29.12.20), פסקאות 14-15]; מצבו האישי של מערער 2, לרבות נכותו, גילו ופרנסתו, יחד עם מידה של חסד, יוביל להקלה מתונה בסך הקנס בו חויב (סכומי הקנס שבהם חויבו מערערים 3 ו-4 מבטאים את מירב ההקלה האפשרית, ויעמדו בעינם); סוף-דבר: גזר הדין שניתן בערכאה קמא יעמוד בעינו, בשינויים אלה: הקנס בו מחויבת מערערת 1, יעמוד על-סך של 220,000 ₪; הקנס בו מחויב מערער 2, יעמוד על-סך של 90,000 ₪; הקנס בו מחויבת מערערת 5, יעמוד על סך של 65,000 ₪.

בית משפט השלום בעכו תו"ב 5029-09-18 ועדה מקומית לתיכנון ובנייה גליל מרכזי נ' נבואני לפני כבוד השופט עמית רוזינס בעיניין: המאשימה ועדה מקומית לתיכנון ובנייה גליל מרכזי ע"י ב"כ עו"ד ויסאם פארס הנאשם כמאל נבואני ע"י ב"כ עו"ד שלומי בלומנפלד גזר דין

ראה לדוגמה: · בעפ"א 22525-11-18 סעדי נ' ועד מקומית לתיכנון לב הגליל (4.4.19), אשר עוסק בבינוי ושימוש במשטחים בהקף 500 מ"ר, גדר ומבנה עץ בשטח 30 מ"ר. במקרה זה נגזר על המערער 2, אשר הורשע בבינוי ובשימוש במקרקעין המשמשים לעסקיו ובקרקע אותה השכיר מאחר, קנס בגובה 120,000 ₪ והתחייבות בגובה 100,000 ₪ להמנע מבצוע עבירה נוספת.

סיכום הענישה וגזר הדין לסיכום, ונוכח כל האמור לעיל, זאת תוך שלקחתי בחשבון שיקולים לקולא ולחומרא, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יבצע במשך תקופת התנאי כל עבירה לפי פרק י' לחוק התיכנון והבניה.

...

לשיטתי, הערך החברתי המוגן שנפגע, מידת הפגיעה בערך החברתי, ונסיבות ביצוע העבירות, אני סבור כי מתחם הענישה הראוי במקרה זה, בהתחשב בהיקף הבניה הכולל שהוא כ – 1,200 מ"ר, בכך שמדובר בבנייה קשיחה ובשימוש המסחרי שנעשה בה, ובשאר הנסיבות והשיקולים כאמור, כולל מאסר על תנאי בין 3 חודשים ל- 6 חודשים; קנס הנע בין 350,000 ₪ לבין 750,000 ₪; חיוב בתשלום כפל אגרה; חתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות בעתיד; וצו להריסת העבודות ואיסור השימוש האסור במקרקעין.

סיכום הענישה וגזר הדין לסיכום, ונוכח כל האמור לעיל, זאת תוך שלקחתי בחשבון שיקולים לקולא ולחומרא, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יבצע במשך תקופת התנאי כל עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה.

אני מורה על רישום הערה בנסח רישום המקרקעין בגין צו ההריסה וצו איסור שימוש כאמור.