ערעור על גזר דין בעבירות ניסיון רצח וחבלה חמורה

תוכן עניינים פתח דבר](#_Toc6162460) אישום ראשון – ארגון פשע](#_Toc6162461) אישום שני – ניסיון לרצח וקסמן](#_Toc6162462) אישום שלישי – ניסיון לרצח דיאב](#_Toc6162463) אישום רביעי – הדחת עד](#_Toc6162464) אישום חמישי – ניסיון לרצח יוסי מלכה](#_Toc6162465) אישום שישי – ניסיון דקירת יוסי מלכה](#_Toc6162466) אישום שביעי – סחיטת מועדון הריביירו](#_Toc6162467) אישום שמיני – סחיטת בעלי ה"ארליך"](#_Toc6162468) אישומים תשע-שנים עשר – סחיטת מיכאל מלכה, מוריס זבורה, דוד ירחי ואלון חכים](#_Toc6162469) אישום שלושה עשר – ארגון משחקים אסורים; החזקה וניהול מקום למשחקים אסורים](#_Toc6162470) אישום ארבעה עשר – השמטת הכנסות](#_Toc6162471) אישום חמישה עשר – פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון](#_Toc6162472) הערעורים על גזר הדין](#_Toc6162473) סוף דבר](#_Toc6162474) השופט י' עמית: ][פתח דבר כתב האישום מתאר פעילות סדורה ומאורגנת של ארגון פשע באילת, ומפורטים בו חמישה עשר אישומים אשר יוחסו למערערים השונים: (-) אישום ראשון: המערער בע"פ 3946/16 (להלן: אילן) עמד בראש ארגון פשע, והמערערים בע"פ 4073/16 ובע"פ 4074/16 (להלן: יניב ואורן בהתאמה) פעלו כמנהלים באירגון.

הוא הורשע בעבירה של עמידה בראש ארגון פשיעה "ברף הבינוני" ובסדרה של עבירות אלימות חמורות: קשירת קשר לפשע אלים, שתי עבירות של ניסיון לרצח, עבירה של סיוע לחבלה חמורה – כולן במסגרת ארגון פשיעה.

כיוון שכך, ההשוואה שנערכה בעירעור למקרים אחרים (כגון ע"פ 780/16 אבו דאהש נ' מדינת ישראל (20.2.2017); ע"פ 6101/16 עווד נ' מדינת ישראל (28.6.2017)) אינה רלוואנטית, מה גם שבאותם מקרים הנאשמים הורשעו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ולא בעבירה של ניסיון לרצח.

...

חלף הפעלת המאסר המותנה, ובהתאם להוראת סעיף 56(א) לחוק העונשין, אנו מורים על הארכת תקופת התנאי למשך שנתיים מהיום.

סוף דבר החלטנו לדחות את הערעורים על הכרעת הדין ולהותיר על כנה את הרשעתם של המערערים.

את הערעורים על גזר הדין החלטנו לקבל בחלקם, כלהלן: (-) תקופת המאסר הכוללת של אילן בן שטרית תעמוד על 22 שנים (במקום 26 דשנים) בניכוי ימי המעצר.

על כך אמר בית המשפט העליון בע"פ 3030/15 אחמד מוגרבי נ' מדינת ישראל (מיום 19.04.2016) (פיסקה 35), כי: "עבירת הניסיון לרצח היא מהחמורות שבספר החוקים, כאשר הערך המוגן בה הנו הערך העליון של קדושת חיי אדם, וגלומים בה היסוד הנפשי של כוונת קטילה והפוטנציאל לקפוח חייו של אדם, אשר ממחישים היטב את חומרתה". ניסיון לרצח המבוצע בביתו - "מבצרו" של הקורבן מערער את תחושת הבטחון של כלל הציבור.

מנגד, הפנה הסניגור לארבעה גזרי דין אחרים, בעבירות של ניסיון לרצח ובהם מיתחמי ענישה ועונשים מקלים יותר, כדלקמן: תפ"ח 7117-01-15 (13.10.2016), ע"פ 9045/16 מדינת ישראל נ' אדנני, שם נגזר על נאשם חולה סכיזופרניה בן 24, לאחר ניהול הוכחות, עונש של 8 וחצי שנות מאסר בפועל, בגין עבירת ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, ושיבוש מהלכי משפט.

...

עוד נציין, כי איננו מקבלים את טענת הסנגור לפיה יש להתחשב, לקולה, בעובדה שהנאשם גדל בחברה בה קיימים קודים של התנהגות, המצדיקים שימוש באלימות כאמצעי ל"פתרון" סכסוכים וכי גם המתלונן חי לפי קודים אלו.

לאחר שנתנו דעתנו לכל האמור לעיל, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 14 שנות מאסר בפועל, שיימנו החל מיום מעצרו - 22.11.15.

אנו מחייבים את הנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 150,000 ₪.

בהתאם לכך הואשם המערער בעבירות של ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שימוש בנשק וירי באיזור מגורים.

בגזר הדין נגזרו על המערער עונש מאסר בפועל בן שלוש עשרה שנים, שמונה חודשי מאסר מותנה, וחיוב בפצוי לנפגע.

...

יד הגורל קבעה כי הנזק שנגרם בסופו של דבר לא היה חמור יחסית, ונאמר רק כי תוצאות המעשים עלולות היו להיות חמורות הרבה יותר מן המתואר לעיל.

לאחר שקילת הדברים, אנו מחליטים לדחות את הערעור על הכרעת הדין לנוכח הסכמת המערער שלא לעמוד עליו, ולקבל את הערעור על העונש, באופן שתקופת המאסר בפועל תעמוד על עשר שנים תחת התקופה שנקבעה.

מטעמי צינעת הפרט, אמנע מלפרט את הקף פציעותיה הקשות ואת הטיפול הרפואי הממושך שניתן לה. בגין האמור, יוחסו למערער עבירות של ניסיון לרצח, לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – מספר עבירות לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיפים 335(א)(1) ו-335(א1) לחוק; והיתעללות בקטין או בחסר ישע, לפי סעיף 368ג סיפה לחוק.

העירעור על גזר הדין מספר היבטים בארוע זה מצדיקים ענישה ברף הגבוה: הראשון, מדיניות הענישה המחמירה הנהוגה בגין עבירות אלימות בין בני זוג.

...

לדבריו, מדובר בפעם הראשונה בה מורשע אדם בהתעללות בקטין, כאשר מעשיו לא כוונו כלפי הילד וההרשעה מבוססת על עצם נוכחות הילד בסיטואציה מסוימת.

במענה, באת-כוח המשיבה הבהירה כי בנסיבות העניין היא אינה מתנגדת כי הרשעת המערער בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות תיוותר לפי סעיף 333 לחוק בשילוב עם בסעיף 335(א)(1) בלבד, וכך אנו מורים.

סוף דבר האירוע מושא הליך זה זכה להד תקשורתי רב. טוב עשה בית המשפט המחוזי כאשר גזר על עצמו את מידת הזהירות המתחייבת והבהיר כי טענת המשיבה שלפיה יש צורך בענישה מחמירה, בין היתר מאחר שהמתלוננת מהווה סמל לנפגעות עבירה, מהווה "טשטוש גבולות מסוים שאינו ראוי ואינו רצוי", כלשון גזר הדין.

הסניגור הפנה למספר פסקי דין אולם לטעמנו הם אינם משקפים את מדיניות הענישה הנוהגת לנסיבות הדומות לענייננו: בתפ"ח (ב"ש) 7117-01-15 מדינת ישראל נ' אדנני (13.10.2016) אליו הפנה הסניגור, נדון עניינו של נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין ושיבוש מהלכי משפט.

המקרה שלפנינו חמור משמעותית, הן בשל ההסתננות המזויינת, תוך הצטיידות בשתי סכינים, והן בשל ההתנפלות על הנפגע ופציעתו בפועל, גם אם באופן קל, כשלעומת זאת השלב בו סוכל הניסיון בעיניינו של המערער, הוא מוקדם, ולא כלל את הדקירה בפועל; ובנוסף הרשעתו של הנאשם שלפנינו גם בעבירה של מעשה טירור, שהיא כשלעצמה מהוה רכיב חומרה מיוחד.

העירעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין נדחה עקרונית תוך שבית המשפט העליון חזר על הצורך בהחמרת הענישה.

...

לאחר ששקלנו את כל הנימוקים לקולה ולחומרה החלטנו להעמיד את עונשו של הנאשם במחצית המתחם שקבענו לעיל.

בנוסף, מצאנו לפסוק פיצוי הולם לנפגע, אשר נדרש כמענה לתמונת הנזק החמורה העולה מתסקיר נפגע העבירה, וכהכרה בנזקו של הנפגע וזכותו לשקם את חייו.

סוף דבר נוכח כל האמור, אנו דנים את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 20 שנים, שיימנו מיום מעצרו.