ערעור על גזר דין בעבירות הצתה והסתה לאלימות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1594/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: איתן מהרטו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"פ 034507-07-19 שניתן ביום 19.01.2021 על ידי כבוד השופט ע' קובו תאריך הישיבה: ז' בתמוז התשפ"א (17.06.2021) בשם המערער: עו"ד יזהר קונפורטי בשם המשיבה: עו"ד שרית חתוקה ][]פסק-דין

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, לנוכח הודאתו, בעבירות הסתה לאלימות (שלוש עבירות) – עבירה לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); נשיאת נשק – עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק; הצתה – עבירה לפי סעיף 448(א) סיפא לחוק; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיפים 274(1) ו-274(2) לחוק; היזק בזדון (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 452 לחוק; והחזקת אגרופן שלא למטרה כשרה – עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק.

הלכה ידועה היא, כי ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בחומרת העונש שקבעה ערכאה דיונית, למעט במקרים חריגים, שבהם גזר הדין סוטה באופן ניכר ממדיניות הענישה הנוהגת, או כשנפלה בו טעות בולטת (ראו, מני רבים, ע"פ 6404/20 עבאסי נ' מדינת ישראל, בפיסקה 10 והאסמכתאות שם (5.4.2021); ע"פ 1937/18 רג'בי נ' מדינת ישראל, בפיסקה 6 (18.4.2019)).

זאת ועוד, כאמור, אין זו הפעם הראשונה שבה מורשע המערער בעבירות אלימות ובעבירות כנגד כוחות הבטחון, כשגזר דינו האחרון ניתן זמן קצר בלבד לפני ביצוע העבירות דכאן.

...

זאת ועוד, כאמור, אין זו הפעם הראשונה שבה מורשע המערער בעבירות אלימות ובעבירות כנגד כוחות הביטחון, כשגזר דינו האחרון ניתן זמן קצר בלבד לפני ביצוע העבירות דכאן.

עוד אציין, כי אין להתעלם מכך שהעונש שהושת בסופו של דבר על המערער, נמוך במידה ניכרת מעונשי המאסר המכסימליים הקבועים בחוק לחלק מן העבירות בהן הורשע.

סוף דבר, שהערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 14479-06-20 מדינת ישראל נ' כהן בפני כבוד השופט עמי קובו בעיניין: מדינת ישראל המאשימה ציון כהן הנאשם ב"כ המאשימה: עו"ד מורן טרבלסי ב"כ הנאשם: עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן גזר דין

בית המשפט המחוזי קבע מיתחם לעבירת הצתה בין שנת מאסר ל-5 שנות מאסר, וגזר על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל.

בע"פ 1594/21 מהרטו נ' מדינת ישראל (1.7.21), דחה בית המשפט העליון ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של הסתה לאלימות, הצתה, נשיאת נשק, היזק בזדון ותקיפת שוטרים.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), ותוך התחשבות בקרבה לסייג לאחריות הפלילית, אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-3 ועד ל-6 שנות מאסר בפועל.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף הנמוך של מתחם העונש, לצד עונש מאסר מותנה וקנס כספי.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 36 חודשי מאסר בפועל ויום, בניכוי ימי מעצרו החל מיום 20.5.20 ועד ליום 16.8.20.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 40016-06-21 מדינת ישראל נ' ג'אבר(עציר) ואח' בפני כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ בעיניין: המאשימה: מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים-פלילי ע"י ב"כ עוה"ד קובי מושקוביץ נ ג ד הנאשמים: 1. עומר ג'אבר (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד מחמוד 2. אשרף ג'אבר (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד ואסים דכוואר 3. יוסף ג'אבר (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד מחמוד גזר דין

באישום השני הודה נאשם 3 בעבירות של מעשה טירור של ניסיון הצתה לפי סעיף 448(א) סיפא לחוק, בצרוף סעיפים 25 ו-29 לחוק וביחד עם סעיף 37 לחוק המאבק בטרור; מעשה טירור של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק בצרוף סעיף 29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור; יידוי אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה, לפי סעיף 332א(ב) לחוק וחבלה במזיד ממניע גזעני, לפי סעיפים 413ה ו-144ו לחוק.

ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' להב נאוגרקר אוחנינה (6.3.22): ערעור על קולת העונש שהוטל בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתפ"ח (ת"א-יפו) 46801-05-21 מדינת ישראל נ' בנימין (5.1.22) המשיב הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הסתה לאלימות, שתי עבירות של הסתה לגזענות, היתפרעות שסופה נזק מתוך מניע גזעני, חבלה במזיד ברכב ממניע גזעני.

...

עם זאת, על אף ההסתייגות העולה מהתסקיר, בסופו של דבר הנאשם נטל אחריות למעשיו, הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון וחסך זמן.

לאור כל האמור יש למקמו בתחתית מתחם הענישה.

לנוכח האמור אני גוזרת על נאשם 3 עונש כמפורט להלן: 9 שנות מאסר בפועל, שיימנו החל מיום מעצרו.

טענות העותר העותר מרצה עונש מאסר עולם בלתי קצוב ועוד 20 שנות מאסר במצטבר, החל מיום 10.02.2002, לאחר שהורשע במסגרת כתב אישום מתוקן במספר רב של אישומים: ביניהם ביצוע עבירת רצח של מורן עמית ז"ל, קשירת קשר לבצוע פשע, ביצוע עבירה של ניסיון רצח של הנרי וייל, ניסיון הצתה, הצתה, שתי עבירות הצתה נוספות, קשירת קשר לבצוע פשע לאחר שהחליט עם אחרים להצית את בית הקפה "הטברנה" בטיילת ארמון הנציב, עבירת שוד, ניסיון חבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לבצוע פשע יחד עם אחרים לידקור יהודי בטיילת בכוונה לרצוח אותו, קשירת קשר לבצוע פשע נוסף-לידקור שוטרים בטיילת ארמון הנציב בכוונה לרצוח אותם ולחטוף נשקם.

העותר, שעבד אז כשרת בבית ספר, הציע לנאשמים האחרים להקים חוליה שכינויה יהיה "הפנתר השחור", ושמטרתה לבצע פעולות לאומניות אלימות נגד יהודים.

על גזר הדין הוגש ערעור לביהמ"ש העליון, העירעור נדחה.

מעמדת גורמי המודיעין מיום 07/03/2023, עולה שמדובר באסיר בעל זיקה לאירגון 'פת"ח' בכל שנות מאסרו, פועל להעצימה ולחיזוקה באגפים הבטחוניים, ואף מסית אסירי 'פת"ח' לפעילות שלילית.

...

דיון והכרעה על אף שהעותר מבקש לשוות לעתירתו דיון בשאלות עקרוניות, אני סבור כי לא מתעוררת כאן שאלה עקרונית, וכי יש לבחון את העתירה על רקע נסיבותיו הפרטניות של העותר.

בית המשפט העליון בדחותו את הערר, קבע כי: "לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. פסק דינו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים איננו מעורר כל שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטים של הצדדים... כפי שהובהר, טענות המבקש סביב צדקת השימוש בסעיף 4(ב) לפקודת הנציבות לצורך בחינת התאמתו של אסיר ביטחוני להליך טיפולי נטענו במסגרת בקשה לרשות ערעור, כך שהערכאה הדיונית אינה נדרשה להן. מובן שהבקשה כאמור אינו המקום להעלאת טענות חדשות המהוות "מקצה שיפורים" לעתירה שהוגשה, ובית משפט זה אין תפקידו להחליט כאילו הוא יושב בערכאה הראשונה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

צויין שערעורים שהוגשו על ידי הנאשמים על גזרי הדין נדחו.

בערכאה הדיונית הוטל על אחד הנאשמים עונש של 24 חודשי מאסר בפועל במסגרת הסדר טיעון, כאשר הוא הורשע בגין הצתה והשחתת פני מקרקעין; ועל הנאשם השני הושתו 30 חודשי מאסר בפועל בעבירות דומות ובשל עבירה נוספת של הסתה לאלימות.

הפסיקה הדגישה את החומרה הנוספת בכל הקשור למעשים שבוצעו על רקע לאומני: "בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה שיש לייחס לעבירות הצתה בכלל ולעבירות הצתה על רקע אידיאולוגי בפרט... מה שהרקע להצתה אידיאולוגי, יש בכך כדי לכפות את עמדותיהם הקיצוניות של מבצעי העבירה על הציבור הרחב בדרכים אלימות באופן המערער את סדרי המשטר הדמוקרטי...) ע"פ 1214/18 מוחמד נאשף נ' מדינת ישראל (11.11.18); ראו גם רע"א 5024/14 אברהם אלמקיס נ' מדינת ישראל (28.7.15); וע"פ 1466/20 מדינת ישראל נ' פלוני (22.7.20).

...

בהתאם לכך, הוספו 8 חודשי מאסר לעונש של כל אחד מהנאשמים כך שבסופו של דבר העונשים הועמדו על 32 חודשים ו-38 חודשים.

הקשר היחיד בין האירועים השונים הינו אירועי ההתפרעות של אותם ימים ואין בכך כדי להוביל למסקנה כי מדובר באירוע אחד.

בהתחשב בכל האמור לעיל, הנני מטיל עונשים בתוך המתחמים כדלקמן: על נאשם 4: באישום הראשון – 9 חודשי מאסר בפועל; באישום השני – 26 חודשי מאסר בפועל; באישום השלישי – 30 חודשי מאסר בפועל.