מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על גזר דין בעבירות אינוס, איומים וכליאת שווא

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בגין האמור לעיל, הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בבצוע עבירות אלה: מעשה מגונה בכוח – עבירה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (כפי שהדברים תוקנו בהסכמה ביום 19.10.22), כליאת שוא – עבירה לפי סעיף 377 רישא לחוק העונשין; תקיפת בת זוג – עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין; ואיומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
כאמור, ב"כ המאשימה הפנה אותנו לשני גזרי דין, האחד תפ"ח (מחוזי- י-ם) 661/09 מדינת ישראל נ' מזרחי (27.10.2010), שעליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שנידון במסגרת ע"פ 9064/10 פלוני מדינת ישראל (8.11.11), שם אישר בית המשפט העליון עונש של 6 שנות מאסר בפועל שהושת על נאשם שהורשע בעבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, כניסה והתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות.
ערעור שהגיש הנאשם על גזר הדין לבית המשפט העליון, נדחה.
עיינתי, בנוסף, בע"פ 1838/20, ע"פ 1880/20 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם במאגרים המשפטיים, 20.05.2021), שבמסגרתו אישר בית המשפט העליון את הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט זה שזיכה את הנאשם מעבירות של חטיפה לשם ביצוע עבירת מין, אינוס, וכליאת שוא, והרשיע אותו בעבירה של מעשים מגונים בכוח (מספר מקרים) (לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין).
...
לצד השיקולים הללו, מבקשת המאשימה לשקול את שיקול הרתעת הרבים והרתעת היחיד, שכן בסוג זה של עבירות, שהן עבירות שכיחות שקיים קושי רב בגילוין ובחשיפתן, יש לתת משקל גם לקושי זה. לאור כל האמור, ביקש ב"כ המאשימה, כאמור, למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, ולצד זאת להטיל עליו מאסר על תנאי, קנס, ופיצוי משמעותי למתלוננת.
נוכח דברים אלו, בית משפט זה קבע כי, ככלל, מדיניות הענישה בעבירות מין צריכה לגלם את הנזקים המשמעותיים שנגרמים לנפגעי העבירות, כמו גם להעביר מסר הרתעתי ברור לעברייני מין פוטנציאליים, אשר יתבטא בהטלת עונשים כבדים על המורשעים בעבירות אלה תוך בידודם מן החברה[.
לאור כל האמור לעיל, ובשים לב לכך שהעונש המירבי הקבוע בחוק בגין העבירה של מעשה מגונה בכוח בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין עומד על 10 שנות מאסר בפועל, ובהינתן העובדה כי המחוקק ראה לנכון לקבוע בעבירות מסוג העבירה דנן, עונש מזערי (סעיף 355 לחוק העונשין), ולאחר שנתתי את דעתי לרף האלימות, שאין להקל בה ראש, ועם זאת עדיין אין מדובר במעשים מן החמורים שידענו, ובהתחשב בשאר השקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות הערכים החברתיים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנהוגה, דומני כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 36 ל – 60 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2840/17 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: נתנאל ניאזוב נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל - פרקליטות המדינה 2. המתלוננת - ס.מ. ערעור על הכרעת הדין מיום 10.10.2016 ועל גזר הדין מיום 16.3.2017 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 40527-04-15 שניתנו על ידי כבוד השופטים: נ' זלוצ'ובר, י' רז-לוי וש' פרידלנדר תאריך הישיבה: כ"ב באייר התשע"ח (7.5.2018) בשם המערער: עו"ד טלי גוטליב; עו"ד אביאל אהרון בשם המשיבות: עו"ד בת שבע אבגז בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין
זוהי, בתמצית שבתמצית, מסגרת ההתרחשות שעליה, בעקרו של דבר, נסוב העירעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 40527-04-15 (השופט נ' זלוצ'ובר, השופטת י' רז לוי והשופט ש' פרידלנדר), בגדריו הורשע המערער בעבירות של אינוס, שוד בנסיבות מחמירות וכליאת שוא, ונגזר עליו לרצות עונש של 7 שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על-תנאי; כמו כן, הופעל לחובתו מאסר על-תנאי למשך 4 חודשים לריצוי במצטבר.
מנגד, שקל בית המשפט המחוזי לחומרה את עברו הפלילי של נתנאל – לחובתו מספר הרשעות בעבירות של תקיפה 'סתם', איומים, והפרעה לעובד ציבור, וכמו כן קבע כי יש ליתן משקל לשיקולי הרתעה ולערך של הגנה על שלום הציבור.
...
מכל מקום, אינני רואה בסתירה לכאורה זו כגורם המקעקע את אמינות גרסתה של המתלוננת כך שהמסקנה שהסיק בית משפט קמא שבוצע בה אקט מיני כפי שתיארה בפרטי פרטים במהלך עדותה ובשתי חקירותיה והעימות במשטרה, היא המסקנה המתבקשת בנסיבות העניין.
אין בידי לקבל הטיעון.
לסיכום, לו תישמע דעתי תעמוד הרשעתו של המערער בעבירת האינוס בעינה משהוכחה מעבר לכל ספק סביר ולא מצאתי כי נפל פגם בהכרעתו של בית המשפט קמא בעניינה.

בהליך דנ"פ (דנ"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן נדחו בפסק הדין ערעורי הצדדים על גזר הדין.
תואר כיצד ניהל המבקש את חיי המשפחה תוך שליטה בנשים ובילדים והכפפתם לרצונותיו בדרכי אלימות, השפלה ואיומים.
בשל מעשיו אלה, המתוארים לעיל בקליפת אגוז, יוחסה למבקש עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי סעיף 375א לחוק העונשין וכן יוחסו לו עבירות אלימות ומין וביניהן תקיפה בנסיבות מחמירות; חבלה בנסיבות מחמירות; מעשים מגונים בנסיבות מחמירות; אינוס בנסיבות מחמירות; מעשי סדום בנסיבות מחמירות; מעשה מגונה כלפי קטין במשפחה; כליאת שוא והיתעללות בקטין או חסר ישע.
המבקש והנאשם הנוסף שהורשע בעבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, בעבירות אינוס ובעבירות של מעשי סדום, ערערו לבית משפט זה על הכרעת הדין ועל גזר הדין.
...
טענה זו אף היא דינה להידחות.
מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני סבורה כי פסק הדין במקרה דנן אינו נמנה עם אותם פסקי דין מיוחדים ונדירים המצדיקים קיומו של דיון נוסף (ראו והשוו: דנ"פ 11414/05 רוזנשטיין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 (31.1.2006); דנ"פ 1237/15 מדינת ישראל נ' וחנון, פסקאות 18-17 (5.7.2015)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3466/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתפ"ח 053413-07-17 שניתנו ביום 7.1.2019 וביום 16.4.2019 על ידי כבוד השופטים מ' פינקלשטיין, ל' ברודי ור' אמיר תאריך הישיבה: כ"ג באב התש"ף (13.08.2020) בשם המערער: עו"ד מוטי לוי בשם המשיבה: עו"ד מריה ציבלין ][]פסק-דין
השופט י' עמית: המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות הבאות: אינוס בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; מעשה סדום בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; כליאת שוא, לפי סעיף 377 רישא; תקיפה הגורמת חבלה ממשית (ריבוי עבירות), לפי סעיף 380 לחוק העונשין, איומים (ריבוי עבירות), לפי סעיף 192 לחוק העונשין והדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.
כנגד המערער גם היה תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה של 12 חודשים בעת שביצע את המעשים נשוא העירעור דנן וכפי שעולה מיגזר הדין, הוא ביצע את העבירות בהן הורשע שעה שהוא תחת צו פקוח על עברייני מין.
...
דין הערעור על הכרעת הדין להידחות ואיננו רואים להכביר מילים נוכח הראיות החותכות שעומדות לחובתו של המערער.
סוף דבר, שאין מקום להתערב בעונש שהושת על המערער.
אשר על כן, הערעור נדחה על כל חלקיו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

לפנַי בקשה של המערער (להלן: המבקש) לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל שביצועו כבר החל ובקשה לעכב תשלום פיצוי למתלוננת, והכל עד להכרעתו של בית המשפט בעירעור שהגיש על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
כתב האישום מייחס למבקש עבירה של אינוס, עבירה של שוד בנסיבות מחמירות ועבירה של כליאת שוא.
לטענתו אין לו עבר פלילי, למעט עניין בודד הקשור באיומים כלפי אחת המתלוננות בתיק זה אשר היתגרתה בו ובמשפחתו בבית המשפט לאחר הדיון.
...
בית המשפט מצא לנכון לזכות מחמת הספק את הנאשמים האחרים בשל אי יכולתה של המתלוננת לזהותם, וקיומם של מחדלי חקירה.
דין הבקשה להידחות.
באשר לרכיב הפיצוי; מקבל אני את טענת המשיבה כי אין הצדקה לעכב ביצועו מטעמיה.
הבקשה נדחית איפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו