ערעור על גזר דין בעבירות אינוס ומעשה מגונה בקטינה

נוכח האמור, הואשם המערער בעבירות של אינוס קטינה בת מישפחה (לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בנסיבות סעיף 351(א) לחוק); מעשה סדום בקטינה בת מישפחה (לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 351(א) לחוק); ומעשים מגונים בקטינה בת מישפחה (לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) וסעיף 351(ג)(1) לחוק).

עוד ציין בית המשפט המחוזי כי תסקיר נפגעת העבירה מלמד על נזקים קשים שגרם המערער למתלוננת בכל מישורי חייה, וכי המערער הבין היטב את הפסול שבמעשיו, אשר נעשו תוך ניצול המצוקה הכלכלית שבה היתה שרויה מישפחת המתלוננת, וניצול מעמדו בעיניה כדמות הורית טובה ומתפקדת.

העירעור על גזר הדין את הדיון באשר לערעור על גזר הדין יש לפתוח בכלל הידוע לפיו ערכאת העירעור נוטה שלא להתערב בעונשים שגזרה הערכאה הדיונית, למעט במקרים חריגים בהם גזר הדין לוקה בטעות מהותית או סוטה באופן קצוני מהענישה הנוהגת או הראויה בנסיבות העניין (ראו: ע"פ 2104/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (20.3.2019) (להלן: ע"פ 2104/18); עניין בן דוד, בפיסקה 27; ע"פ 8153/19, בפיסקה 43).

...

לאור האמור, אני סבורה כי העונש שגזר בית המשפט המחוזי על המערער הולם בהחלט את חומרת מעשיו ואינו מצדיק את התערבותנו.

כמו כן, יש לדחות את הערעור ביחס לפיצויים שחויב המערער לשלם למתלוננת, וזאת לנוכח הנזקים הקשים העולים מתסקיר נפגעת העבירה וכן לאור שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בפסיקת פיצויים כאמור (ראו: ע"פ 2104/18, בפסקה 16; עניין בן דוד, בפסקה 28).

סוף דבר: אציע לחבריי לדחות את הערעור, על שני ראשיו.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 450/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ר' פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל וח' זנדברג) אשר ניתן ביום 8.12.2020 בתפ"ח 060462-06-18 תאריך הישיבה: כ' בסיון התשפ"ב (19.6.2022) בשם המערערת: עו"ד אופיר טישלר בשם המשיב: עו"ד מיכאל ערוני ][]פסק-דין

]השופט א' שטיין: מונח לפנינו ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב על ידי בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ר' פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל וח' זנדברג) בגזר הדין אשר ניתן ביום 8.12.2020 בתפ"ח 60462-06-18 בעקבות הרשעתו בבעילת בת-מישפחה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 21 שנים, עבירה לפי סעיף 351(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק) (ריבוי עבירות), ובמעשים מגונים בקטינה בת-מישפחה שטרם מלאו לה 14 שנים בנסיבות אינוס, עבירה לפי סעיפים 351(א), 348(א) ו-345(א)(3) לחוק.

מדובר במהלך מניפולטיבי מובהק אשר אפשר למשיב להשתלט על נפגעת העבירות ולעשות בה כרצונו כדי לספק את מאווייו המיניים המעוותים במתכונת של "עליית מדרגה" שתוארה לעיל, תוך שהוא מנצל את תלותה ואת תלות אמה בו, מבטל את רצונה מניה וביה, ואחרי המעבר ליחסי מין מלאים ושכיחים בהיותה בת 15 בלבד, פוגע בגופה ומרסק את נפשה לרסיסים.

...

סבורני כי זהו העונש שראוי להטיל גם על המשיב במקרה שלפנינו, אולם, כאמור, אחרי שבית משפט קמא דן את המשיב ל-10 שנות מאסר בלבד, לא נוכל למצות עמו את הדין באופן מלא.

בנסיבות אלו, מסקנתי היא כי נעשה נכון אם נאריך את תקופת מאסרו של המשיב מאחורי סורג ובריח ל-13 שנים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2336/20 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 19.02.2020 בתפ"ח 72117-01-19 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ר' כרמל והשופטות ש' רנר וח' מאק-קלמנוביץ תאריך הישיבה: ו' בתמוז התשפ"א (16.06.2021) בשם המערער: עו"ד מיכל רובינשטיין בשם המשיבה: עו"ד סיגל בלום בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס ברכה וייס ][]פסק-דין

]המשנה לנשיאה נ' הנדל: מונח לפנינו ערעור שמופנה נגד עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער – לתקופה של 12 שנה – בגין ביצוע עבירות מין בתוך המשפחה כלפי שתי קטינות.

בהזדמנויות אחרות הוציא המערער את איבר מינו, ומשך את ידה של האחיינית על מנת שתיגע בו, או הורה לה לגעת בו; הסביר לאחיינית על קיום יחסי מין בצורות שונות; צפה בה יחד עם ילדיו עושה את צרכיה בשירותים בביתו של המערער; הראה לה עיתונים עם תמונות פורנוגראפיות; המערער התפשט, נשכב על האחיינית וליטף אותה, ואף ניסה לגרום לבן דודה לעשות כן. יוער כי המעשים בשתי האחייניות בוצעו, ברובם, בעת שהן הגיעו לביתו על מנת לשחק עם בני דודיהם.

בגין המעשים שביצע המערער במסגרת האישום הראשון שתואר הוא הורשע בעשרות עבירות של מעשה מגונה בקטינה בת מישפחה, ואילו בגין המעשים שבוצעו במסגרת האישום השני שתואר הורשע המערער בעשרות עבירות של מעשה מגונה בקטינה בת מישפחה ובמספר עבירות של אינוס קטינה בת מישפחה.

...

בהינתן כל אלה, קשה לאתר כל טעות בדין או בסיס למסקנה כי העונש חמור מדי.

הערעור נדחה.

אשר קולה , שופט סגן הנשיאה דני צרפתי , שופט רננה גלפז מוקדי, שופטת <#3#> גזר דין הנאשם, זוכה לאחר שמיעת הראיות, מעבירת אינוס בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 345(א)(1) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 אשר יוחסה לו, אך הורשע, על פי הודאתו בתום שמיעת הראיות, בעבירה של הפרת צו פקוח, עבירה לפי סעיף 22 לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.

מעבר לפסקי הדין שהובאו על ידי הצדדים, נבקש להפנות לע"פ 6823/18 רומן לוין נ' מ"י (5.3.20) אשר בו הורשע הנאשם בעבירות של מעשה מגונה בכוח בקטינה בת 4 ובעבירה של הפרת צו פקוח.

עוד נפנה לע"פ 3217/14 פלוני נ' מדינת ישראל (31.07.2016) בו הורשע נאשם בעבירות של אינוס ומעשה סדום (3 עבירות), תקיפה, איומים, מעשה פזיזות ורשלנות והדחה בחקירה ובעדות וכן בעבירה של הפרת צו פקוח בגינה הוטלה עליו שנת מאסר בפועל.

נוסיף ונפנה לעוד פסק דין נוסף, מבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר ניתן במסגרת עפ"ג 5723-10-15 פבלו ארטפוך נ' מדינת ישראל (11.11.2015)‏‏ עניינו ערעור על גזר-דינו של בית-משפט השלום אשר הרשיע את המערער על-פי הודאתו בשש עבירות של הפרת צו פקוח, באיומים ובהטרדת עד. נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר על תנאי (חודשיים בחופף ושלושה חודשים במצטבר), כך שתקופת המאסר הכוללת הועמדה על 15 חודשים.

...

קיימת, אם כך, חשיבות מכרעת באכיפה דווקנית של צווי פיקוח על עברייני מין מורשעים, על מנת להרתיעם מהפרת הצו.

על אלו נוסיף את הצורך בהרתעת הנאשם עצמו מפני הפרה נוספת של צו הפיקוח אשר ניתן כנגדו לאחרונה, כאשר מדבריו האחרונים וגם מן העובדה שביצע את העבירה בהיותו נתון בטיפול עולה כי נדרשת ענישה מרתיעה, ואת החשיבות שבהעברת המסר לעברייני מין מורשעים כי הפרת צו פיקוח תוביל לענישה מוחשית.

על כל אלו, החלטנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: א. 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 25.7.22.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד תפח"ע 34018-06-22 מדינת ישראל נ' פלוני בפני כבוד השופט עמי קובו – אב"ד כבוד השופט מיכאל קרשן כבוד השופטת מרב גרינברג בעיניין: המאשימה מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז מרכז ע"י עו"ד טלי קרת הנאשם פלוני ע"י ב"כ עוה"ד חדווה באום וגלעד באום נוסח זה של גזר הדין מותר בפירסום. גזר דין

בע"פ 5865/14 בן פורת נ' מדינת ישראל (19.8.2015) הורשע נאשם, לאחר ניהול הוכחות, בשלוש עבירות מעשי סדום בנסיבות אינוס (לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(3)), ובמספר מעשים מגונים (לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(3)), בקטינה בת 10-11, בת למשפחה חרדית שהייתה חברה קרובה של בתו.

במסגרת האישום הראשון הורשע בשתי עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בקטין בן 12, נקבע מיתחם ענישה שנע בן 4-10 שנות מאסר, במסגרת האישום השני הורשע במספר מעשי סדום בקטין בן 13, נקבע מיתחם שנע בן 3-7 שנות מאסר, נגזרו על הנאשם 10 שנות מאסר.

בית המשפט העליון דחה את העירעור על חומרת עונש המאסר, וקבע כי מדובר במעשים מכוערים ובזויים שבוצעו בקטינים תוך ניצול תמימותם ובורותם, וכי האחריות למעשים רובצת כולה על כתפי המערער; בע"פ 2240/21 מדינת ישראל נ' שחר (8.11.2021) הורשע נאשם, על פי הודאתו, בשלושה אישומים שייחסו לו שורת עבירות מין בקטינים, חניכים בפנימייה בה עבד כמדריך, חרף היתנגדותם.

(הנאשם הגיש ערעור על גזר דינו, ע"פ 997/23 פלוני נ' מדינת ישראל, שעדיין לא נדון); תפ"ח (מחוזי מר') 60148-07-20 מדינת ישראל נ' פלוני (29.3.2023), הנאשם הורשע בבצוע שני מעשי גרם מעשי סדום, באחים תאומים בני 8, במיתחם מקלחות בבריכה עירונית, בכך שהכניס את איבר מינם לפיו ומצצם.

...

בנסיבות המקרה שבפנינו, לא מצאנו טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה מעונש המזערי.

לאחר שבחנו את כלל השיקולים, ונתנו משקל נכבד להודאתו של הנאשם, אשר ייתרה את הצורך בשמיעת עדות הקטין, ולנכונותו של הנאשם לטפל בבעיותיו, מצאנו ללכת כברת דרך לקראתו, ולמקם את עונשו בתחתית מתחם הענישה.

לאחר ששקלנו את כלל השיקולים וביניהם את סכום הפיצוי שהופקד, מצאנו להשית על הנאשם פיצוי כולל בסך 75,000 ₪.

לפיכך, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 4 שנים החל מיום מעצרו 29.5.22.