ערעור על גזר דין בהריגה - 15 שנות מאסר בפועל

בפסק הדין נדחה פה אחד (השופט י' דנציגר, בהסכמת השופטים ס' ג'ובראן ו-מ' מזוז) עירעורו של הנאשם, יצחק קרן (להלן: קרן), על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר זיכה את קרן מעבירת רצח, אך הרשיעו בעבירת הריגה וגזר עליו בין היתר עונש של 15 שנות מאסר בפועל ותשלום פיצויים לקרוביו של המנוח.

אשר לערעור על גזר הדין, נפסק כי המקרה דנן אינו מצדיק היתערבות בעונש המאסר שהוטל על קרן.

...

הנפגעת טענה כי פסק הדין מושא הבקשה לדיון נוסף קבע הלכה שמפאת חשיבותה וקשיותה מצדיקה דיון נוסף, ולפיה תקרת הפיצוי הקבועה בסעיף 77(א) לחוק העונשין מתייחסת לרף הפיצוי המרבי שניתן להטיל על מורשע בעבירה, מבלי שנדרש להביא בחשבון את מספר נפגעי העבירה.

על כן, גם בקשתה של הנפגעת לקיום דיון נוסף נדחית.

סוף דבר – שתי הבקשות לדיון נוסף נדחות.

השופט נ' הנדל: מונח בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (תפ"ח 55905-01-16, כבוד השופטים ד' סלע, ד"ר מ' רניאל וא' לוי), בגדריו הורשע המערער, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הריגה ונידון ל-15 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ופצוי להורי המנוח בסך 180,000 ש"ח. הסדר הטיעון קבע טווח ענישה של 12-16 שנות מאסר.

...

סוף דבר – הייתי מציע לחברי לדחות את הערעור על חומרת עונש המאסר ולהעמיד את הפיצוי על סך של 125,000 ש"ח. יתר ההוראות בגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, לרבות עונש המאסר המותנה שהוטל, הינן בתוקף.

השופט נ' סולברג: אני מסכים עם דברי חברי, השופט נ' הנדל, כי דינו של הערעור להידחות.

סבורני, כי משיצא תיקון 113 לאוויר העולם לפני למעלה מ-6 שנים (ביום ז' בטבת תשע"ב (2.1.2012)), ישנו צורך דחוף לפרוע את השטר, במיוחד כשניכר מאז ב'שטח' שוב ושוב הצורך ב'סינכרון' תיקון 113 עם הסדרי-טיעון.

בהמשך להרשעתו בעבירה זו, הושתו על המערער בגזר הדין מיום 30.4.2014 עונשים של 15 שנות מאסר בפועל (שמניינן מיום מעצרו); שנתיים מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע תוך שלוש שנים מיום שיחרורו ממאסר; תשלום פיצוי בסך של 50,000 ש"ח לכל אחד מהורי המנוח; ותשלום פיצוי בסך של 150,000 ש"ח לבתו של המנוח.

דיון והכרעה העירעור דנן מופנה כלפי שלושת אלו: הרשעת המערער בעבירת ההריגה במסגרת הכרעת הדין מיום 3.9.2013; דחיית טענת ההתיישנות אותה העלה המערער במסגרת החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 13.3.2014; והעונשים שהושתו על המערער במסגרת גזר הדין מיום 30.4.2014.

...

סיכומו של דבר, בית המשפט כפוף לתקרת הפיצוי שהיתה בתוקף במועד ביצוע העבירה לאחר שעברה עדכון המשקף הצמדה למדד, דהיינו, עדכון שיכול להתבצע מכוח חישוב של בית המשפט (על פי החלופה הראשונה) או מכוח צו שהוציא שר המשפטים בהתאם לסעיף 64 לחוק (על פי החלופה השניה).

דבריה של אם המנוח בדיון שנערך לפנינו נגעו ללבנו, ויחד עם זאת, נוכח הוראות המחוקק, אין מנוס מהפחתת סכום הפיצויים שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי.

סוף דבר לאור כל האמור, אם תישמע דעתי, נדחה את הערעור על שני ראשיו, אך נקבלו בהתייחס לרכיב הפיצויים בגזר הדין, כמפורט בפסקה 68 לעיל.

]השופט י' אלרון: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיאה א' הלמן, השופטת י' שטרית והשופט ס' דבור) ב-תפ"ח 45953-01-21 מיום 18.7.2022, בגדריו נגזר על המערער עונש של 10 שנות מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

גזר הדין המשיב הורשע בעבירת רצח באדישות כפי שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן.

ביסוד חקיקת הרפורמה בעבירות ההמתה, ניצבה, בין היתר, העובדה כי עבירת ההריגה השתרעה על קשת רחבה למדי של מקרים – החל מהמתה בקלות דעת, עובר בהמתה באדישות וכלה בהמתה מתוך כוונה ספונטאנית (דברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו-2015, ה"ח 972, 166 (להלן: דברי ההסבר לחוק)).

יוצא איפוא, כי מלבד העובדה שמיתחם העונש שנקבע מקל עם המשיב במידה ניכרת, הקף פרישתו – 9 עד 15 שנות מאסר בפועל, רחב יתר על המידה, וכתוצאה מכך מקנה משקל חסר לשיקולי הלימה, ומשקל יתר לשיקולים אחרים.

...

יוצא אפוא, כי מלבד העובדה שמתחם העונש שנקבע מקל עם המשיב במידה ניכרת, היקף פרישתו – 9 עד 15 שנות מאסר בפועל, רחב יתר על המידה, וכתוצאה מכך מקנה משקל חסר לשיקולי הלימה, ומשקל יתר לשיקולים אחרים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7416/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן המערער: אפרם דויט נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-תפ"ח 6078-04-21 מיום 22.9.2022 שניתן על ידי השופטים ג' רביד, ע' מאור ו-מ' בן-ארי תאריך הישיבה: ד' בסיון התשפ"ג (24.5.2023) בשם המערער: עו"ד אורלי פרייזלר בשם המשיבה: עו"ד עמרי כהן ][]פסק-דין

בגין כך, בגזר דין מיום 22.9.2022 של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (השופטים ג' רביד, ע' מאור ו-מ' בן ארי) ב-תפ"ח 6078-04-21, נגזר עליו עונש של 12 שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בגדרי מיתחם העונש ההולם, בית המשפט המחוזי היתחשב בהודאת המערער במעשים, בנטילת האחריות על ביצועם, ובהבעת צער וחרטה כנים על תוצאת מעשיו; העידר עבר פלילי לחובתו; מצבו הרפואי המורכב; וכן היותו נתין זר. על כן, נגזר עליו עונש של 12 שנות מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג "פשע", למשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג "עוון", למשך 3 שנים; ופצוי למשפחת המנוח בסך 4,000 ש"ח. תמצית טענות הצדדים בעירעור לטענת המערער, בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו יתר על המידה.

הודגש, כי אף בבחינת מדיניות הענישה ביחס לעבירת ההריגה עובר לרפורמה בעבירות ההמתה, העונש אשר נגזר על המערער אינו מחמיר עמו כלל ועיקר.

...

על כן, אילו ייקבע כי נאשם ביצע את מעשה ההמתה בהיותו נתון תחת "מצב של שכרות", אזי רואים אותו כמי שביצע את המעשה במצב נפשי של אדישות, והוא עלול להיות מורשע בעבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת לפי סעיף 301ב(ג) לחוק אשר העונש המרבי בצידה הוא עשרים שנות מאסר.

מן הכלל אל הפרט דין הערעור להידחות.

סוף דבר: העונש אשר נגזר על המערער הולם את חומרת מעשיו, מתחשב כדבעי במכלול נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות ועולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה.