בע"פ 6378/11 בסול נ' מדינת ישראל (31.07.12), נידרש בית המשפט העליון לערעור על גזר דין שכלל 27 חודשי מאסר בפועל (לאחר הפעלת מאסר מותנה הועמד המאסר על 30 חודשים בפועל) בעיניינו של מערער שהורשע בעבירות של שוד והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.
משמצאתי שיש מקום לכבד את הסדר הטיעון הרי שלמעשה, כלל שקולי הקולא שפורטו לעיל, מגולמים בו, משלכאורה, אילמלא הסדר הטיעון היה מקום לתת משקל גם לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים ולגזור את דינו של הנאשם ברף גבוה יותר בתוך המיתחם.
...
בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי משקל לכך שהמדובר בשוד שנועד לשם הפקת שלל מזדמן אשר אינו רב.
בהינתן כל האמור סבורני כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 18 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל.
לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בגין התיק שבכותרת, בלבד, בהתאם לרישומי שב"ס. מובהר כי ימי מעצר החופפים פקודת מעצר/מאסר אחרות, לא ינוכו.
