ערעור על גזר דין בגין נהיגה בזמן פסילה

מנגד, ביקשה המשיבה לדחות את העירעור, תוך שהיא מפנה לעברו התעבורתי המכביד של המערער שלחובתו 67 הרשעות קודמות ובפרט 10 הרשעות בעבירות דומות של נהיגה בזמן פסילה ו- 13 הרשעות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

אשר לטענת המערער למדרג ענישתי, הפניתה המשיבה להרשעתו של המערער בנהיגה בזמן פסילה מיום 28.12.15, שם נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל.

המדובר במערער שנסיבות ביצוע העבירה ועברו כוללים: (-) בין היתר, 10 הרשעות קודמת בגין עבירה דומה של נהיגה בזמן פסילה; (-) 13 הרשעות קודמות בגין עבירה דומה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (מחמת פקיעתו לפני 25 שנה), (-) עונש של מאסר מותנה לתקופה של 8 חודשים לא הרתיעו אותו מלשוב ולנהוג בנגוד למצוות החוק והוראות בית המשפט; (-) המערער כבר ריצה בעברו עונש מאסר בן 18 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות זהות שלא הרתיעו את המערער מלשוב ולחזור על העבירות בהן הורשע תוך רמיסת שילטון החוק וסיכון חיי אדם; (-) המערער ביצע את העבירות המיוחסות לו בתיק דנן, זמן קצר לאחר שסיים לרצות את עונש המאסר בן 8 חודשים בעבודות שירות בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף; בנסיבות אלה, המערער חוזר לסורו ובביצוע העבירות דנן הוא כבר מוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו וכי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב – לעניין זה ראו רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נגד אבו לבן (8.5.07); רע"פ 1575/07 יוסף משיח נגד מדינת ישראל, (22.2.07), שבמקרים האלה דחה בית המשפט העליון בקשות רשות ערעור על פסקי דין שבהם הוטלו עונשי מאסר בפועל בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה.

נוכח כל האמור לעיל, הרי שדין עירעורו של המערער על גזר דין להדחות והנני מורה כן. 5129371 51293 ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"ד, 08 פברואר 2024, במעמד הצדדים.

...

בהקשר זה ראוי להפנות לדברי כב' השופט סולברג ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13), במסגרתו הוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, פסילה למשך 4 שנים ועונשים נלווים, על אף קבלת תסקיר חיובי וקיומן של נסיבות אישיות לא קלות: "העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה. המבקש נוהג משנת 1997, ומאז צבר לחובתו 28 הרשעות בעבירות תעבורה, מרביתן – בעבירות חמורות. מאז שנת 1999 – מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בּשלוֹ, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רשיונו 6 פעמים לתקופה כוללת של 112 וחצי חודשים... במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשׂפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואיננו מבוטח". ראו עוד: רע"פ 7019/04 ניר אופיר נ' מדינת ישראל (12.8.04); רע"פ 410/04 מזרחי נגד מדינת ישראל (7.3.04).

יוזכר כי בענייננו הגדיל המערער לעשות, כאשר תפיסתו 10 פעמים נוהג בזמן פסילה, לא מנעה ממנו לשוב ולנהוג, כאילו אין דין ואין דיין בישראל.לכן, אני סבור כי גם עונש הפסילה בפועל הינו עונש סביר וראוי בנסיבות העניין ואין מקום להתערב בו. יצויין כי בית משפט קמא הקל עם המערער עת הסתפק בהפעלת חמשה חודשי מאסר במצטבר מתוך 8 חודשים והיתרה בחופף, כאשר הכלל הינו הצטברות עונשים, בכך התחשב בית משפט קמא בהודאתו של המערער בהזדמנות הראשונה, בנסיבותיו האישיות והיותו כבן 60 וסב לנכדים.

נוכח כל האמור לעיל, הרי שדין ערעורו של המערער על גזר דין להידחות והנני מורה כן. 5129371 51293 ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"ד, 08 פברואר 2024, במעמד הצדדים.

עירעורו של הנאשם כנגד גזר הדין נדחה.

ברע"פ 54/20 שחר נקש נ' מדינת ישראל (נבו 06.01.2020), נדחתה בקשת רשות ערעור על גזר דינו של נאשם אשר הורשע בנהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח.

...

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 11 חודשים מיום מעצרו.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 4 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש הקהילתי בירושלים בתיק 27774-01-21 ביום 23.06.2021, לריצוי באופן מצטבר .

אני מורה על הפעלת עונש פסילת רישיון למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש הקהילתי בירושלים בתיק 27774-01-21 ביום 23.06.2021, לריצוי באופן מצטבר כך שירצה הנאשם פסילה למשך 10 חודשים ו-3 חודשים.

בית משפט קמא הטיל על המערער פסילה בפועל ארוכה ובכך לא היה כל "איזון" אלא ביטול והחמרה: ביטול שקולי השקום והחמרה בעונש יתר על המידה ובנגוד מוחלט לרוח גזר הדין.

בטיעוניו בפניי הדגיש המערער כי הוא זקוק לרישיון הנהיגה לצורך עבודתו כעצמאי בהובלות כדי לשלם את התשלומים החודשיים עבור ההלוואה שלקח לרכישת המשאית החדשה.

ראו לציין כי לא נעלמו מעיני בית משפט קמא נסיבותיו האישיות, וההליך השיקומי שעובר המערער, לכן הוא ערך איזון ראוי ומידתי כשנמנע מלהטיל מאסר בפועל והסתפק בהארכת המאסר המותנה, תוך הטלת פסילה בפועל לתקופה של 3 שנים, שגם היא נימצאת במיתחם הענישה המתאים לעבירות מסוג זה. יתרה מזו, אציין כי עניינו של המערער חמור מאוד נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רישיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של חודש, בגין עבירות דומות וקודמות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה לא תעודת ביטוח בתוקף.

...

בהקשר זה ראוי להפנות לדברי כב' השופט סולברג ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13), במסגרתו הוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, פסילה למשך 4 שנים ועונשים נלווים, על אף קבלת תסקיר חיובי וקיומן של נסיבות אישיות לא קלות: "העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה. המבקש נוהג משנת 1997, ומאז צבר לחובתו 28 הרשעות בעבירות תעבורה, מרביתן – בעבירות חמורות. מאז שנת 1999 – מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בּשלוֹ, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רשיונו 6 פעמים לתקופה כוללת של 112 וחצי חודשים... במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשׂפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואיננו מבוטח". ראו עוד: רע"פ 7019/04 ניר אופיר נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 12.8.04) וע"פ 324/88 אלאעסם נגד מדינת ישראל, מב(3) 728; ברע"פ 8253/10 שלמה גיא נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 9.1.11).

בית המשפט של ערעור אינו גוזר את הדין מחדש ואופן הבחינה הננקט, כאמור , הוא על דרך ראיית המכלול וככזה אני סבור שהעונש שהושת על המערער הינו סביר ואף מקל, דבר שבפני עצמו מצדיק את דחיית טענות המערער: "אין לבודד רכיב אחד של העונש ולבחון אותו במנותק, אלא יש להביט על העונש כמכלול. במקרה דנן, הרכיב העיקרי במכלול הוא עונש המאסר המשמעותי שהושת על מערער, ורכיב זה הולם את חומרת מעשיו. לכך יש משמעות בהיבט של מיצוי הדין על ידי ערכאה זו, בנבדל מן השאלה האם היה מקום להטיל קנס בערכאה המבררת." (ע"פ 100/14 מדינת ישראל נ' סימנטוב מחטייב , פס' 4 (10.12.14).

מכל האמור לעיל אני דוחה את הערעור.

מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון הרשעות קודמות (ת/1א) – לחובת הנאשם, הרשעה בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו; · גיליון הרשעות קודמות תעבורתי (ת/1ב) – לחובת הנאשם, הרשעות בעבירות כדלקמן – נהיגה במהירות העולה על 25 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך שאינה עירונית; נהיגה במהירות בין 21 עד 30 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך עירונית; נהיגה ללא רישיון רכב; נהיגה בזמן פסילה; נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא); היתר לנהיגה למי שאין לו רישיון נהיגה; נהיגה במהירות העולה על 41 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה; · גזר דין ת"פ 12585-10-17 מיום 07.03.18 להוכחת מאסר מותנה ופסילה על תנאי(ת/2) – הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

נהיגה במהירות מופרזת, פעמיים (הנאשם לא הועמד לדין בגין נהיגה בפסילה אך העבירות הללו נעברו גם הן בהיותו תחת פסילה, שטרם סיים לרצות, שהרי בהתאם לגזר הדין ת/2, נדון הנאשם, כאמור, ל-7 שנות פסילה לריצוי מיום שיחרורו ממאסר) – כשלחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות שענינן נהיגה פוחזת (ההרשעה בתיק דנן והרשעה קודמת) יש בה כדי ללמד, בעולם המעשה, כי לא היה בהליך הטיפולי כדי להביא לשינוי עמדותיו ולשינוי היתנהגותו של הנאשם.

· בפסק הדין עפ"ג 9637-09-22, יוסף אלהוזייל נ' מדינת ישראל, גם הוא בעירעור על גזר דין שניתן לפני מותב זה – אישר בית המשפט המחוזי עונש של פסילת רשיון נהיגה בת 48 חודשים בגין עבירה דומה.

...

מכל מקום, החזרה על העבירות מביאה למסקנה, כי שיקולי השיקום של הנאשם נסוגים מפני האינטרס הציבורי, במקרה זה. "שיקום" אינו בגדר מילת קסם, שתביא, בכל מקרה, לחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם.

סיכומו של דבר, אין נימוקים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה הראוי בענינו של הנאשם דנן.

אשר לרכיב פסילת רישיון הנהיגה, מוצא בית המשפט, כי לאור חומרת המעשים, ובפרט, שהנאשם עבר העבירות בסמוך לשחרורו ממאסר בגין עבירות דומות; כאשר הוא נוהג ללא רישיון נהיגה; ובזמן פסילה שהוטלה עליו בבית המשפט המחוזי; ולאור הרשעות תעבורתיות נוספות בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת; ולאחר ששבע שנות פסילת רשיון נהיגה לא היה בהן כדי להרתיע את הנאשם – אין מנוס מהמשך הרחקת הנאשם מנהיגה ברכב מנועי, לתקופה משמעותית ביותר.

בעפ"ת (חי') 26451-11-15 מרגוליס נ' מדינת ישראל (21.12.15), בעבירות של נהיגה בקטנוע, בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח, כשבעברו 2 הרשעות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ואי ציות לאור אדום, בוטל בעירעור רכיב המאסר בעבודות שירות, בנסיבות בהן עסקינן בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, עבר תעבורתי שאינו מכביד ותסקיר חיובי, הוארך המאסר המותנה, בן 4 חודשים, ויתר סעיפי גזר הדין נותרו על כנם – פסילה לשנה, הפעלת פסילה מותנית של 4 חודשים, במצטבר, ובסך הכל 16 חודשי פסילה, פסילה מותנית של שנה, וקנס.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

...

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, עיינתי במדיניות הענישה, ובתסקיר המבחן, אני סבורה כי במקרה שלפני אין מקום למצות עם הנאשם את הדין ולהשית עליו רכיב של מאסר, אף לא בדרך של עבודות שירות.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 250 שעות של"צ, בהתאם לתכנית שתוכן על ידי שרות המבחן.

אני מורה על הארכת עונש המאסר, בן 6 חודשים, כפי שנפסק על תנאי, בתיק שמספרו: 6234-02-20, מיום 24.2.21, בשנתיים נוספות.