ערעור על גזר דין בגין חבלה חמורה ואיומים

רע"פ 6908/04 אבגי נ' מדינת ישראל (27.7.04) (להלן: ענין אבגי) – נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין, בו היתקבל ערעור המבקש וחלף 12 הושתו 5 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

עפ"ג (מחוזי-מרכז) 11102-09-22 חנגרי נ' מדינת ישאל (20.2.23) (להלן: ענין חנגרי) – הנאשם חזר בו מערעור על גזר דין, במסגרתו בגין חבלה חמורה נקבע מיתחם שתחילתו במאסר קצר לריצוי בעבודות שירות עד 8 חודשי מאסר.

...

קביעת מתחם העונש ההולם בקביעת מתחם העונש ההולם, התחשבתי באמות המידה ואבני הבוחן, בהתאם לסעיף 40ג(א) ל-חוק העונשין שיפורטו להלן – מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע התקיפה הם שמירה על שלמות הגוף, תחושת הביטחון ושלוות הנפש.

סוף דבר הנאשם צעיר כבן 23 (בעוד 3 ימים), אשר גדל בצל אב אלים, בסביבה משפחתית מורכבת, קשת יום, אשר התאפיינה בהעדר מענים רגשיים, התפתחותיים וחומריים, תוך ויתור עצמי לטובת רווחת המשפחה ונטילת תפקיד הורי בטרם גיבש זהותו העצמית.

מכל המקובץ לעיל, מצאתי כי באיזון בין האינטרס שבהרתעה היחיד והרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז ל-חוק העונשין, כמו גם הוקעת עבירות אלימות – לבין אינטרס הנאשם, נוכח נסיבותיו האישיות ושיקולי השיקום, בהינתן הודאתו, הפנמת הפסול שבמעשיו, הבעת החרטה, התהליך אותו עבר ואותו עתיד לעבור, הפחתת הסיכון להישנות עבירות דומות וקיום סיכוי של ממש שישתקם וינהל אורח חיים תקין ויצרני – מצאתי כי יש לחרוג מהמתחם ולחדש את המאסר המותנה.

בענייננו, גם אם חומרת העבירות בהן הורשע המערער ורקעו הפלילי המכביד הקודם היו מצדיקים במצב אחר עונש מחמיר ומאסר בפועל ארוך, הרי הישגי השיקום המיוחדים שהושגו כאן, וההשקעה הרבה - הן מצד המערער והן מצד מערכת הרווחה - שהביאה להישגים אלה, מצדיקים באיזון כולל מתן משקל נכבד לגורם זה. המסקנה הנובעת מכך היא כי אין מקום, בנסיבות ענין זה, להותיר את עונש המאסר בפועל על כנו, מחשש כי הוא עלול לדרדר את המערער להשפעות שליליות של גורמים עברייניים, ולשים לאל או לסכן את המאמצים הכבירים שהושקעו בשיקומו" אשר על כן, משמצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום, לפי הוראת סעיף 40ד ל-חוק העונשיןמיום 10.7.2012, מצאתי גם מאותם טעמים, כי יש מקום לחדש את המאסר המותנה, שכן בעניינו של הנאשם "לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי" ומשכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:   חידוש המאסר המותנה בן 8 חודשים, שהושת על הנאשם במסגרת גזר הדין מיום 7.1.20 ב-ת"פ (מחוזי-ב"ש) 55181-08-17, שלא יעבור עבירות אלימות מסוג פשע במשך שנתיים נוספות מהיום.

לפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 9.9.20, בת"פ 51930-07-17, לפיו הוטלו על המשיב 300 שעות של"צ בכפר הירוק בת"א; צו מבחן לשנה; 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהמשיב לא יבצע כל עבירת אלימות מסוג עוון; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהמשיב לא יבצע כל עבירת אלימות מסוג פשע; התחייבות כספית בסך 4,000 ₪ למשך 3 שנים שתופעל אם יבצע את העבירה בה הורשע ופצוי למתלונן בסך 4,000 ₪.

העבירות בהן הורשע המשיב בכתב האישום המתוקן בשלישית במסגרת הסדר דיוני הן חבלה חמורה ואיומים.

זאת ועוד: תסקיר המבחן הראשון שהוגש לבית משפט קמא מתאר את נסיבותיו האישיות של המשיב, שריצה באותו זמן מאסר בעבודות שירות בגין החזקת סכין, והסתבך בעבירת אלימות נושא גזר הדין של בית משפט קמא.

...

טיעוני ב"כ המערערת בדיון בפנינו טענת המשיב בפני שרות המבחן, כאשר נשאל לגבי כתב האישום שהוגש נגדו, לפיה החזיק את הקנאביס כדי שיספיק לשימוש שלו לתקופה ארוכה ולא לסחר היא טענה שחוזרת על עצמה ונדחית מפעם לפעם.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בתסקירי המבחן שהיו בפני בית משפט קמא ובפנינו, בשתי חוות הדעת של הממונה על עבודות שירות, בהודעת הערעור, ושמענו בהרחבה את טיעוני ב"כ הצדדים בפנינו, הגענו למסקנה שדין הערעור, ככל שהוא נוגע לעונש השל"צ שהוטל על המשיב ע"י בית המשפט, להתקבל.

לאור כל האמור, אנו מקבלים את הערעור, מטילים על המשיב 6 חודשי עבודות שרות בהתאם לחוות דעת הממונה.

השופט י' אלרון: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ח' סבאג) ב-ת"פ 51143-06-19, מיום 6.7.2021, בגדריו הושת על המערער עונש של 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, וזאת בגין הרשעתו בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים.

גזר הדין המערער הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

...

עוד טען, כי מדיניות הענישה הנוכחית מקנה העדפה לפן השיקומי על פני הפן ההרתעתי, ועל רקע זה יש לקבל את ערעורו ולהקל בעונשו – בין אם באמצעות התערבות במתחם העונש ההולם שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי ובין אם באמצעות סטייה ממתחם זה לקולה מטעמי שיקום.

סיכומו של דבר, אני סבור כי יש לדחות את הערעור, וכך אציע לחברי וחברתי.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1187/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: מחמוד זיאדאת ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ר' גלפז מוקדי) בת"פ 57624-03-21 מיום 24.1.2022 תאריך הישיבה: כ"ב באדר א התשפ"ב (23.02.2022) בשם המערערת: עו"ד עדי שגב בשם המשיב: עו"ד לואי ערפאת בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס ברכה וייס ][]פסק-דין

נוכח מעשים אלה יוחסו למשיב בכתב האישום המתוקן עבירות של חטיפה לפי סעיף 369 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצרוף סעיף 335(א)(1) לחוק; ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.

כמו כן הדגיש בא כוחו של המשיב כי ערכאת העירעור לא תתערב בחומרת העונש אלא במקרים חריגים שנפל פגם מהותי בגזר הדין, וכי גזר הדין נושא העירעור הנו מנומק ואינו סוטה ממדיניות הענישה הנוהגת.

כפי שמצוין בגזר הדין, לנפגע העבירה נגרם שבר בקיר קידמי בסינוס פרונטאלי ימני, חשד לשבר קטן בתיקרת ארובת הסינוס, חתך באורך 3 ס"מ בירך שמאל, פצע בכף יד ימין, ושפשוף בפנים ובעין ימין, וכן שיפשוף עם אודם במרפק ימין, בעטיים נזקק לטפול רפואי במסגרת אישפוז.

...

בצד האמור, אין צורך לטעת מסמרות בגבולותיו המדויקים של מתחם זה, משהגענו למסקנה שגם העונש שהושת על המשיב בתוך המתחם אינו הולם את חומרת מעשיו.

בנסיבות אלו שירות המבחן אף לא בא בהמלצה על חלופת ענישה או תכנית שיקום, והדגיש כי נדרשת "ענישה מוחשית שתציב גבול ברור ומרתיע". נוכח כל האמור, אנו סבורים כי במקרה שלפנינו בית משפט קמא לא נתן משקל מספק לעקרון ההלימה, זאת בשים לב לחומרת מעשיו של המשיב; לנזקים שנגרמו לנפגע העבירה; ולמשקלם של שיקולי ההרתעה בנסיבות המקרה דנן.

סוף דבר: עונש המאסר בפועל שייגזר על המשיב בגין העבירות נושא כתב האישום המתוקן יועמד על 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

בעקבות ויכוח סתמי שהתפתח בין הנאשם למתלונן על המיקום בתור לסניף הדואר, ולאחר שהמתלונן העיר לנאשם, איים הנאשם בבוטות על המתלונן: "חתיכת שרמוטה אתה לא יודע מי אני, אני אקח לך את הנשמה" ומיד לאחר מכן הכה אותו בפניו בשתי מכות אגרוף שגרמו לו לחבלה חמורה.

העירעור על גזר הדין נדחה.

סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו לפי רשומי שב"ס. מאסר מותנה בן 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שיחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירת חבלה חמורה או כל עבירת אלימות מסוג פשע.

...

באיזון בין השיקולים השונים, ובשים לב לחומרת המעשים ולתוצאתם, אני סבור כי לא ניתן להימנע מענישה משמעותית הכוללת גם רכיב של מאסר בפועל.

לאחר שקילת מכלול הנתונים, תוך מתן משקל לשיקולי ההלימה וההרתעה מחד גיסא, ולנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובפרט לגילו המבוגר, מצבו הבריאותי והתסקירים בעניינו מאידך גיסא, אני סבור כי אין מקום לחרוג לקולא מהרף התחתון של מתחם העונש שנקבע על ידי, אך יש בכל השיקולים דלעיל, כדי להביא אותי להסתפק בעונש ברף התחתון, בנוגע לרכיב המאסר בפועל, לצד ענישה נוספת.

סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס. מאסר מותנה בן 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירת חבלה חמורה או כל עבירת אלימות מסוג פשע.