ערעור על גזר דין בגין הריגה ופציעה בנסיבות מחמירות

]השופט י' אלרון: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים נ' זלוצ'ובר, ד' כהן ו-ד' בן טולילה) ב-תפ"ח 35903-08-19 מיום 24.3.2021, בגדריו נגזרו על המערער 20 שנות מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, וזאת בגין הרשעתו בעבירת הרצח "הבסיסית", ועבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ונהיגה בזמן פסילה.

גזר הדין במסגרת הסדר טיעון המערער הורשע על פי הודאתו בבצוע עבירת הרצח "הבסיסית", עבירת פציעה בנסיבות מחמירות ועבירת נהיגה בפסילה, כפי שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

בשיקלול האמור, בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של 20 שנות מאסר בפועל; הפעלת 2 חודשי מאסר מותנה במצטבר; 24 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות מסוג "פשע", למשך 3 שנים; פסילה לצמיתות מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה; הפעלת עונש פסילה מותנית למשך 4 חודשים בחופף; פיצוי לאלמנת המנוח בסך 258,000 ש"ח, ופצוי לחדרה בסך 30,000 ש"ח. טענות הצדדים בעירעור לטענת המערער, בית המשפט המחוזי החמיר בגזירת עונשו יתר על המידה, מאחר שלא היתחשב בכך שטרם הרפורמה בעבירות ההמתה, לשיטתו היה מורשע בגין מעשיו בעבירת הריגה, והיה נגזר עליו עונש נמוך משמעותית מזה שנגזר עליו כעת.

...

בשקלול האמור, בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של 20 שנות מאסר בפועל; הפעלת 2 חודשי מאסר מותנה במצטבר; 24 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות מסוג "פשע", למשך 3 שנים; פסילה לצמיתות מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה; הפעלת עונש פסילה מותנית למשך 4 חודשים בחופף; פיצוי לאלמנת המנוח בסך 258,000 ש"ח, ופיצוי לחדרה בסך 30,000 ש"ח. טענות הצדדים בערעור לטענת המערער, בית המשפט המחוזי החמיר בגזירת עונשו יתר על המידה, מאחר שלא התחשב בכך שטרם הרפורמה בעבירות ההמתה, לשיטתו היה מורשע בגין מעשיו בעבירת הריגה, והיה נגזר עליו עונש נמוך משמעותית מזה שנגזר עליו כעת.

כאן המקום להעיר כי אני סבור שמתחם העונש ההולם אשר נקבע – 18 עד 26 שנות מאסר בפועל, הוא רחב יתר על המידה, באופן אשר אינו עולה בקנה אחד עם תכליות הרפורמה בעבירות ההמתה ותכליות הרפורמה בהבניית שיקול הדעת בענישה (תיקון מס' 113 לחוק).

סוף דבר: אין מקום להתערב בעונש אשר בית המשפט המחוזי גזר על המערער, למעט התיקון שעלינו לעשות בעונש פסילת רישיון הנהיגה, בהתחשב באורכה של תקופת המאסר בפועל.

לפיכך, למעט ההתערבות לעיל בתקופת פסילת הרישיון, אני סבור כי דין הערעור להידחות, וכך אציע לחבריי לעשות.

זאת, בגין הרשעתו בהסדר טיעון בעבירות סיוע להריגה, סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וגניבת רכב (עבירות לפי סעיפים 298 + 31, 335 + 333(א)(1) + 31, ו-413ב + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בהתאמה).

מנגד, המשיבה סומכת את ידיה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, וטוענת כי מעשי המערער היוו סיוע ברף הגבוה וחומרתם מחייבת ענישה בהתאם; וכי נסיבות הרשעתו הקודמת מלמדות על מסוכנותו ועל הצורך להרחיקו מהחברה.

אין חולק שהודאת המערער חסכה זמן שפוטי, אך ספק בעיניי אם נכון היה לזקוף לזכותו שתוף פעולה עם רשויות האכיפה לאור סרובו למסור פרטים כלשהם אודות האחרים, אשר עדיין מהלכים חופשי ולא נתנו את הדין על חלקם בפרשה מושא גזר דין זה – וזאת בדומה למסייעים אחרים שנמנעו מזיהוי שותפים או הסגרת אמצעים, בפרט בקשר לעבירות אלימות תוך שימוש בנשק (עניין אבו שנדי, בפיסקה 19; עניין מסארוה, בפיסקה 8).

...

בכל האמור לעיל אף אין כדי לאבחן את ענייננו מהפסיקה שנסקרה בגזר-הדין, באופן המשליך על יישומה של מדיניות הענישה הנוהגת.

בהקשר זה יש לזכור כי טענות מסוג "ריחוק" ו-"זוטרות" מועלות באופן תדיר על-ידי מורשעים בסיוע, לעבירות שונות (ראו, למשל, עניין ג'בארין, בפסקאות 39-34).

סיכומו של דבר, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

שני הצדדים ערערו על גזר הדין וערעוריהם נדחו ברוב דיעות, תוך שבית המשפט העליון נתן משקל לעובדה שלא מדובר במקרה בו קרבן העבירה יזם את הארוע האלים, לעובדה שלאחר שהמערער הצטייד בסכין ניסו מספר אנשים להניא אותו מלדקור את המנוח אך הוא לא שעה לדבריהם, וכן לעברו הפלילי המכביד של המערער, אשר כלל שתי הרשעות בעבירות אלימות, אחת מהן הרשעה במקרה בו אגב קטטה במועדון פצע המערער צעיר אחר בצוארו באמצעות שבר של זכוכית.

בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של 14 שנות מאסר וערעורו של המערער על חומרת העונש היתקבל ועונשו הופחת ל-12 שנות מאסר, זאת על רקע הפער בין עונשו של המערער לבין עונשיהם של שני נאשמים אחרים שהועמד על 36 חודשי מאסר בפועל, לאחר שאחד מהם הורשע בבצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה והשני הורשע בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות ובסיוע לחבלה בנסיבות מחמירות.

בע"פ 3585/13 מדינת ישראל נ' הררי (26.4.2015), נדון ערעורה של המדינה על גזר דין של 48 חודשי מאסר בפועל, שנגזרו על המשיב שהורשע בעבירה של הריגה, זאת לאחר שבמסגרת הסדר טיעון הודה המשיב כי הוא ניסה להפריד בין שניים שהתעמתו ביניהם, וכי אגב כך הכה אותו המנוח, ואז דקר אותו המשיב דקירה אחת באמצעות סכין שהגיעה לידיו במהלך העימות האמור.

...

ויודגש, מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, כי אלמלא העובדה שהמנוח והמתלונן הגיעו עם יתר בני משפחתם לבית משפחת הנאשם כשפניהם לעימות, ואלמלא גילו הצעיר של הנאשם והערכת שירות המבחן לגבי דלות חשיבתו וחוסר בשלותו, הרי שתחתית המתחם הייתה גבוהה מ-6 שנות מאסר.

לנוכח כל האמור, וכפי שהסכימה גם באת כוח המאשימה, מן הראוי למקם את העונש המתאים בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם.

אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לכל השיקולים האמורים לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: 78 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם (11.10.18 – 16.12.18).

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1187/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: מחמוד זיאדאת ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ר' גלפז מוקדי) בת"פ 57624-03-21 מיום 24.1.2022 תאריך הישיבה: כ"ב באדר א התשפ"ב (23.02.2022) בשם המערערת: עו"ד עדי שגב בשם המשיב: עו"ד לואי ערפאת בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס ברכה וייס ][]פסק-דין

נפגע העבירה אמר למשיב שאינו מסוגל וזה השיב "תגיד תודה שלא הרגתי אותך". המשיב הניח את ידו על צוארו של נפגע העבירה והורה לו לנסוע מהמקום.

כמו כן, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך בענישה מחמירה כאשר עסקינן בעבירות חבלה חמורה: "בית משפט זה הדגיש לא אחת את החומרה הטמונה בעבירות חבלה חמורה, המסכנות את שלום הציבור וביטחונו, תוך עשיית דין עצמי והתעלמות מהוראות חוק, וגורמות פעמים רבות לפגיעות בגוף ובנפש. על מדיניות הענישה לשקף חומרה זו על ידי השתת עונשי מאסר משמעותיים על עבריינים המבצעים עבירות אלימות בכלל, ועל מי שביצע עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות בפרט" (ע"פ 6197/20 מדינת ישראל נ' גולאני, פסקה 20 (28.11.2021); וראו גם: ע"פ 5407/21 דלאשי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (15.2.2022))‏‏.

...

בצד האמור, אין צורך לטעת מסמרות בגבולותיו המדויקים של מתחם זה, משהגענו למסקנה שגם העונש שהושת על המשיב בתוך המתחם אינו הולם את חומרת מעשיו.

בנסיבות אלו שירות המבחן אף לא בא בהמלצה על חלופת ענישה או תכנית שיקום, והדגיש כי נדרשת "ענישה מוחשית שתציב גבול ברור ומרתיע". נוכח כל האמור, אנו סבורים כי במקרה שלפנינו בית משפט קמא לא נתן משקל מספק לעקרון ההלימה, זאת בשים לב לחומרת מעשיו של המשיב; לנזקים שנגרמו לנפגע העבירה; ולמשקלם של שיקולי ההרתעה בנסיבות המקרה דנן.

סוף דבר: עונש המאסר בפועל שייגזר על המשיב בגין העבירות נושא כתב האישום המתוקן יועמד על 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו תפ"ח 15217-03-19 מדינת ישראל נ' זווית (עציר) 31 ינואר 2023 לפני כב' השופט ר. בן-יוסף – אב"ד כב' השופט א. הימן כב' השופטת ש. זמיר המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד צחי הבדלי הנאשם אוראל זווית (עציר) – הובא באמצעות שב"ס ע"י ב"כ עוה"ד משה אלון ודיאנה שומסקי גזר דין

כך בודאי ייאמר על שימוש באקדח, נשק חם. בע"פ 11029/07 יצחק איסקוב נ' מדינת ישראל (27.11.08) לא התערב בית המשפט העליון בעונשו של נאשם שהרג בירי אקדח ונדון בעבירה על פי סעיף 329(א)(1) חבלה בכוונה מחמירה ל-15 שנות מאסר וזאת בנסיבות דומות לתיקנו, ומנגד בע"פ 7744/14 מדינת ישראל נ' עדואן הייב (10.12.15) החמיר בית המשפט העליון את עונשו של נאשם שנידון במסגרת הסדר טיעון בעבירות הריגה, קשירת קשר לבצוע פשע, נשיאת נשק ותחמושת שלא כדין וירי באיזור מגורים, ל-11 שנות מאסר, תוך ציון ההלכה שאין דרכה של ערכאת העירעור למצות את הדין, ל-13 שנות מאסר.

בע"פ 8962/12 יוסף נחמיאס נ' מדינת ישראל (‏31.8.2016) לא מצא בית המשפט העליון להתערב בהרשעת המערער ברצח לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין; שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק; וחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק ולא בגזר הדין בגדריו הושתו על המערער מאסר עולם בגין עבירות הרצח והשוד ו-15 שנות מאסר בגין עבירת החבלה החמורה – במצטבר, וכן פיצוי בגובה 250,000 ₪ למשפחת המנוח, ופצוי זהה למתלונן.

...

מוות מיותר שגרם לאדם וכמעט קופחו חיי אחר, בשל ויכוח של מה בכך, ויכוח על חניית רכב ותו לא. נוכח חומרת האירועים סבורים אנו כי יש מקום לצבירת העונשים.

על כן אנו קובעים כי את עונש המאסר שנקבע בגין עבירת ההריגה, ירצה הנאשם בחפיפה חלקית לעבירות החבלה בנסיבה מחמירה, עבירות הנשק ויתר העבירות, וכך לענישתו בתיק הצירוף.

סוף דבר לאחר שקלול ואיזון כלל השיקולים אותם פרטנו לעיל הננו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 26 שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 14.02.19.