בגזר דינו, הודגש כי חלקו בבצוע העבירות "הוא מלא ובלעדי", ונדחתה טענתו כי ייתכן וגידל את הסם המסוכן עבור אדם אחר, שכן אף אם כך הדבר, הוא לא עשה זאת "לשם שמיים".
בתוך כך, בית המשפט המחוזי עמד על חומרתן ושכיחותן הרבה של עבירות הסמים בכלל, ושל מעבדות פרטיות לגידול קאנבוס בדירות מגורים בפרט, ואשר פוגעות בשלום הציבור ובריאותו.
לאור כל האמור, נגזרו על המבקש 23 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו; 18 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת סמים מסוג "פשע" למשך 3 שנים ממועד שיחרורו; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה של נטילת חשמל או עבירה של שימוש והחזקת סמים לצריכה עצמית, למשך 3 שנים ממועד שיחרורו; וקנס בסך 10,000 ש"ח, או 60 ימי מאסר תמורתו.
בכלל נסיבות אלה, על בית המשפט להיתחשב בחומרת העבירה ונסיבות ביצועה; משך תקופת המאסר שהושתה על המבקש; סכויי הצלחת העירעור; עברו הפלילי של המבקש; היתנהגות המבקש במהלך המשפט; השאלה האם העירעור מופנה כלפי הכרעת הדין או גזר הדין בלבד; וכן נסיבותיו האישיות של המבקש (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000)).
...
לאור כל האמור, נגזרו על המבקש 23 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; 18 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת סמים מסוג "פשע" למשך 3 שנים ממועד שחרורו; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה של נטילת חשמל או עבירה של שימוש והחזקת סמים לצריכה עצמית, למשך 3 שנים ממועד שחרורו; וקנס בסך 10,000 ש"ח, או 60 ימי מאסר תמורתו.
מנגד, המשיבה טענה כי סיכויי הערעור נמוכים, ומשכך דין הבקשה להידחות.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.
