בית משפט השלום בת"א הרשיע את המבקש על יסוד הודאתו, בבצוע עבירות של בידוי ראיות, ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט, וגזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי בן 10 חודשים וקנס בסך 15,000 ₪.
שני הצדדים הגישו ערעור על גזר הדין, לבית המשפט המחוזי, שקבל את ערעור המדינה, והפעיל את המאסר המותנה במצטבר, במקום בחופף, וסה"כ נדון המבקש למאסר בפועל למשך 66 חודשים.
...
בהתחשב במצבם הרפואי של הנאשמת ובנה, החלטתי לא רק להסתפק ברף התחתון של מתחם הענישה שנקבע על ידי, אלא אף לסטות ממנו לקולא בשיעור של 25%, דהיינו הפחתה של 10 חודשים מאותו רף תחתון.
מאותם טעמים החלטתי גם להסתפק ברף התחתון של מתחם הקנס שקבעתי, ולהתחשב בגובה הפיצוי, אם כי אין בקביעת גובה הפיצוי כדי לאמוד את נזקיהם של המתלוננים, או לקבוע את כל זהות המתלוננים, וזכותם למצות את זכויותיהם בהליכים המשפטיים העומדים לרשותם.
סוף דבר, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 30 חודשים, ולשם תחילת ריצוי מאסרה עליה להתייצב ביום 3/4/2022 שעה 09:00 בבית מעצר קישון, או בכל מקום אליו תשובץ ע"י ועדת המיון של שב"ס.
9 חודשי מאסר על תנאי, אשר יופעלו אם תעבור הנאשמת תוך 3 שנים מיום שחרורה, אחת או יותר מהעבירות שבביצוען הורשעה בתיק זה, ושהן מסוג פשע.
