ערעור על גובה הקנס, הפיצוי ותקופת חלף המאסר

העירעור מופנה כנגד רכיב הפצוי והקנס; כנגד ההחלטה להטיל על המערער מאסר חלף הקנס; וכנגד החלטת בית משפט קמא שדחתה את בקשת המערער לדחיית מועד תשלום הקנס והפיצוי עד לאחר שיחרורו ממאסר.

מדובר ברכיב עונשי שלא הוסכם בין הצדדים, ומשמעו, הלכה למעשה, היתערבות של בית משפט קמא בהסדר הטיעון בנגוד להצהרתו בגזר הדין כי בכוונתו לכבדו, והחמרה בענישה, שכן סכום הקנס הגבוה ומועדי התשלום שנקבעו אינם סבירים והמערער לא יוכל לעמוד בהם, הן נוכח מצבו הכלכלי הקשה ותקופת המאסר הממושכת שהוטלה עליו, והן משום שכל סכום שישלם המערער ייזקף תחילה לסילוק הפצוי.

...

מדובר ברכיב עונשי שלא הוסכם בין הצדדים, ומשמעו, הלכה למעשה, התערבות של בית משפט קמא בהסדר הטיעון בניגוד להצהרתו בגזר הדין כי בכוונתו לכבדו, והחמרה בענישה, שכן סכום הקנס הגבוה ומועדי התשלום שנקבעו אינם סבירים והמערער לא יוכל לעמוד בהם, הן נוכח מצבו הכלכלי הקשה ותקופת המאסר הממושכת שהוטלה עליו, והן משום שכל סכום שישלם המערער ייזקף תחילה לסילוק הפיצוי.

יתירה מכך, המתלוננים לא צורפו כמשיבים ורק מטעם זה אין להיזקק לערעור בנושא זה.           התוצאה היא שהערעור נדחה שכן לא מצאנו טעות בגזר דינו של בית משפט קמא.

ב"כ המערער טוען, בעיקר, כי העבירות שהמערער הורשע בהן אינן עבירות כלכליות או עבירות שהניבו רווח כלכלי ולא היה מקום להטיל קנס בגינן; הקנס שהוטל על המערער גבוה מהקנסות שהוטלו במקרים דומים; המערער חוייב בתשלום פיצוי משמעותי; מצבו הכלכלי קשה, הוא לא עבד תקופה ארוכה וגם לאחר גזר הדין נימנע ממנו לעבוד בשל מגיפת הקורונה, והוא לא יוכל לעמוד בתשלום הקנס; שירות המבחן המליץ להמנע מהטלת קנס; ותקופת המאסר שנקבעה חלף הקנס אינה מידתית.

...

המערער התמיד בטיפול במסגרת זו והגיע להישגים נאים, ובסופו של דבר שירות המבחן המליץ להעמידו במבחן למשך שנה ולחייבו בביצוע שירות לתועלת הציבור ובתשלום פיצוי למתלוננת, ולהימנע מהטלת קנס בשל המצב הכלכלי הקשה של המערער ומשפחתו והעובדה שהוא שוהה בתנאים מגבילים המקשים עליו לעבוד.

"בענייננו, מדובר בכספי ערובה הניתנים כפקדון על-ידי נאשם לצורך שחרורו ממעצר במסגרת הליך פלילי. הערובה נועדה, על-פי תנאיה, להבטיח את תנאי השחרור של הנאשם, ולהבטיח, בין היתר, את התייצבותו למשפט ואת הישארותו בארץ עד לגמר ההליכים הפליליים, ולקיים את שאר התנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט ובתנאים הרשומים בכתב הערובה... כספי ערובה לצורך שחרור מופקדים על-ידי נאשם במסגרת מפורטת וסדורה שהוגדרה לצורך כך בחוק למטרה מוגדרת מראש. עם סיום הליכי המשפט, ומקום בו לא הופרו תנאי השחרור, פוקעת התכלית שלשמה מופקדת הערובה הכספית בידיה של המדינה. עם מיצוייה של התכלית כאמור, קמה זכותו של הנאשם לקבל את כספי הערובה בחזרה, ועל המדינה המחזיקה בכספים אלה כנאמן הציבור, להחזירם לידיו תוך זמן סביר, בבחינת כספי נאמנות שתכלית החזקתם באה אל קיצה... הפרקטיקה שאומצה לפני שנים על-ידי המדינה, לפיה ניתן לחלט או לעכב בידי המדינה כספי ערבון של נאשם המוחזקים בידיה גם לאחר סיום ההליכים המשפטיים, ובלא הפרת תנאי הערובה, כדי להעבירם למתלונן על חשבון פיצוי שנפסק לו בגזר הדין, הינה חסרת כל עיגון ואחיזה בדין. היא משקפת פעולה של עשיית דין עצמית ברכושו של נאשם, אשר הופקד בנאמנות בידי רשות שלטונית לצורך השגת תכלית מוגדרת, בלא שקיימת תשתית חוקית לכך, ותוך הפרת עקרון יסוד המחייב את המדינה לפעול במסגרת הכוחות הנתונים לה במסגרת החוק, ולא מחוצה להם... בענייננו, נתון למדינה הכח להחזיק בידיה כספי ערובה לצורך שחרורו של נאשם ממעצר, או לצורך הבטחת תכלית דומה בקשר לחשוד או נאשם במסגרת הליך פלילי. משעה שהתכלית להחזקת כספי הערובה פקעה, על המדינה להחזיר את כספי הערובה למפקיד. לא ניתנו בידיה בחוק סמכות וכח להסב את כספי הערובה לתכלית של תשלום פיצוי לניזוק העבירה, חשובה ככל שתהא תכלית זו... לפי שעה, וכל עוד לא עוגן הסדר אחר בחוק, אין בידי המדינה או בית המשפט סמכות להורות על עיכוב או חילוט כספי ערובה שהופקדו בנאמנות בידי המדינה לאחר פקיעת התכלית שלשמה ניתנה הערובה, כדי שתשמש לתשלום פיצוי לנפגע עבירה הזכאי לו מכוח גזר דין" סיכומו של דבר, הערעור על הקנס וגובהו נדחה, הערעור על תקופת המאסר חלף הקנס מתקבל כך שתחת תקופת המאסר שנקבעה בבית המשפט קמא תבוא תקופה של 20 ימים.

לפיכך, עותר המערער כי הרף התחתון של מיתחם העונש יועמד על 12 חודשי מאסר, וכי העונש שיוטל עליו בחריגה מהמתחם יעמוד על תשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וגובה הקנס יופחת ולמצער תופחת תקופת המאסר חלף הקנס נוכח היותו כפושט רגל.

לעניין גזר הדין, סבורה המשיבה כי בהיתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, בהן חומרתם המיוחדת של מעשי המערער שניצל את נכונות המדינה לפצות את אזרחיה בעקבות פיגועי טירור; סכומי המירמה ואופייה; העובדה כי המערער לא השיב את הכספים שנטל במירמה (מתוך הסך הכולל הושבו כ-700,000 ש"ח בלבד לאחר שהמשיבה הטילה עיקול על כספי החברה), ולא לקח אחריות על מעשיו – העונש משקלל כראוי את השהוי בטיפול בתיק ואת "הפגיעה המסוימת בתחושת הצדק – ככל שיש כזו" כתוצאה מאי העמדתו לדין של חשב החברה.

יחד עם זאת, במכלול הדברים ובנסיבות העניין מצאתי כי יש להפחית משעור הקנס שהוטל על המערער ובהתאם לבטל את תקופת המאסר חלף הקנס.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים בערעור, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל ככל שהדבר נוגע לגובה הקנס ולהידחות ביחס להכרעת הדין ולעונש המאסר.

אמנם, אין להקל ראש בפגיעה שנגרמה למערער עקב השיהוי שהתקיים בעניינו, אולם בחינת הדברים במשקפי המבחן התלת-שלבי שהותווה בעניין בורוביץ' מביאה למסקנה כי פגיעה זו נסוגה אל מול האינטרס הציבורי שבהעמדתו לדין בשל חומרת העבירות שביצע, שכללו זיוף וקבלת כספים במרמה מרשויות המדינה בהיקף ניכר וניסיון לקבל כספים נוספים.

סוף דבר, לו תישמע דעתי הערעור על הכרעת הדין יידחה והערעור על גזר הדין יתקבל כך שהקנס יופחת ויועמד על סך של 120,000 ש"ח. השופט נ' הנדל: אני מסכים.

בין היתר קבע בית המשפט, כי "המדובר בעניינינו במי שהקנס והפיצוי הוטלו עליו בגדריו של גזר דין משנת 2011. [ערג'י] לא ערער על אותו גזר דין, לא על 'התמהיל' של סכומי הקנס או הפצוי שנכללו בו ולא על שום היבט אחר שבאותו גזר דין. יתרה מזו, אותו גזר דין ביטא הסכמה דיונית מפורטת ביותר של הצדדים, וזאת לכל רכיבי גזר הדין. בנסיבות אלה, ניסיון התקיפה הערעורי של רכיבי גזר הדין מ-2011 והאיזונים שבו [...] ראוי להדחות מיניה וביה". עוד קבע בית המשפט, כי טענתו של ערג'י בדבר חוסר יכולת כלכלית "לא הוכחה כלל ועיקר". עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי ספק אם היתה לבית משפט השלום סמכות להפחית מתקופת המאסר חלף קנס, כפי שעשה, שנים רבות לאחר שגזר הדין הפך חלוט.

נוסף על כך, מובן שאימוץ הפרשנות המוצעת אינו משנה את ההוראה בסעיף 77(ג) סיפה לחוק העונשין שלפיה, "סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצידו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים". גם אם תשלום סכום שעולה על גובה הקנס (ולא על סכום הפיצויים) ימנע את האפשרות להפעיל מאסר חלף קנס, ברי כי הכסף לא ייזקף על חשבון הקנס – אלא יגיע לנפגע העבירה.

...

אני סבור, כאמור לעיל, כי הפרשנות שמציע המשנה לנשיאה (בדימ') אפשרית מבחינת הלשון ועולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה ועם כללי הפרשנות במשפט הפלילי.

האם הפרשנות המוצעת מתיישבת עם ההלכה שלפיה "אין זה ראוי להטיל קנס, ומאסר תמורתו, שתכליתם האחת והיחידה היא תשלום הפיצויים" (ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (20.1.2011) (להלן: עניין שלום))? אני סבור שכן.

אינני מתעלם מכך שהסרת איום המאסר מפני מורשעים ששילמו את סכום הקנס גורעת מארסנל אמצעי האכיפה הפוטנציאליים שעומדים לרשותו של נפגע העבירה.

לאחר שנתנו דעתנו לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי, לטיעוני הצדדים בפנינו, ולמסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט (לרבות לתיק ע"פ 22628-03-21 במסגרתו הגיש המבקש ערעור על ההחלטה שלא לבטל את פקודת המאסר שהוצאה כנגדו בגין המאסר חלף הקנס), סבורים אנו שדין הבקשה להדחות.

באשר לסכויי העירעור, ייתכן והיו סכויים לערעור, הואיל והיחס בין גובה הקנס לבין תקופת המאסר חלף הקנס, חורג במידת מה מן המקובל: יום מאסר כנגד 100 ₪ קנס (נעיר, לצורך קבלת קנה מידה, כי באותה עת (אוקטובר 2006), שכר המינימום ליום לעובד המועסק 6 ימים בשבוע היה 143.41 ₪, ולעובד המועסק 5 ימים בשבוע היה שכר המינימום ליום: 165.47 ₪).

עולה מן ההחלטה הנ"ל, כי המערער בעיניין רינדין סובל "ממחלה פסיכוטית אורגאנית ושיטיון, וכתוצאה מכך גם פגוע במוחו", מה שאין כן בעניינינו, שעה שמדובר במבקש מפוכח, שרק לפני כשנתיים נדון ערעור שהגיש על גזר הדין של בית משפט השלום בחיפה, לפיו הוא נדון ל-30 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי ל-24 נפגעי עבירה בסכום כולל של 1,177,000 ₪ בגין עבירות מירמה וזיוף.

...

לאחר שנתנו דעתנו לכלל השיקולים הרלוונטיים לצורך הכרעה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי, והגם שלא ניתן לומר שסיכויי ערעורו של המבקש היו נמוכים אילו הערעור היה מוגש במועדו, והגם שערך חירות המבקש עומד על הפרק, סבורים אנו, שדין הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי – להידחות, נוכח הטעמים הבאים: התקופה המשמעותית ביותר בה מדובר, כ-14 שנים ו-4 חודשים מן המועד האחרון להגשת הערעור על גזר הדין.

נוכח כל המפורט לעיל, אנו דוחים את בקשתו של המבקש להארכת מועד להגשת ערעור פלילי.

אנו קובעים דיון בערעור שהגיש המבקש ב-ע"פ 22628-03-21, על ההחלטה שלא לבטל את פקודת המאסר שהוצאה כנגדו עקב אי-תשלום הקנס, לתאריך 13.5.2021 שעה 12:30 בצהרים.