חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על בעלות במקרקעין ביישוב אבן יהודה

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מינהליים עע"ם 1370/07 לפני: כבוד השופט (בדימ') א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ח' מלצר המערערים: 1. רבקה תחיה קרמר 2. מיכאל הייבלום נ ג ד המשיבות: 1. המועצה המקומית אבן-יהודה 2. הועדה המרחבית לתיכנון ובניה שרונים ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו מיום 22.1.07 בתיק עת"מ 1423/04 ועל החלטתו מיום 4.6.06 בתיק בש"א 31852/05, שניתנו על ידי כב' סגנית הנשיא, השופטת א' קובו
בפסק הדין נדחתה עתירתם המנהלית של המערערים, שבגדרה נתבקש בית המשפט להורות להשיב להם את הבעלות במקרקעין ביישוב אבן יהודה הידועים כחלקה 295 בגוש 8015 (להלן: חלקה 295 או החלקה), לבטל את רישומה של החלקה על שם המשיבה 1 (להלן: המועצה המקומית), ולהורות למשיבות ליזום תכנית בנין עיר, שתשנה את יעוד החלקה מ"בניני ציבור" – לאזור מגורים.
...
המשיבות טענו מנגד כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין, שמקורו בפסק הדין בהליך הקודם.
מכאן שייתכנו בהחלט מקרים שבהם ימצא בית המשפט שהעברת מקרקעין "ללא תמורה" (בעיקר במסגרת הליך של איחוד וחלוקה), לא היתה אלא תחליף טכני של הכוח לביצוע הפקעה פורמלית, וכי בנסיבות המקרה יש להשקיף על ההעברה כשקולה להפקעה בהקשרים שונים (ועיינו ביחס, לעקיפה פרוצדורלית אחרת של הליך ההפקעה בהקשר להליכי איחוד וחלוקה: עע"ם 5839/06 בראון נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז המרכז (לא פורסם, 25.9.2008)).
בהיעדר שינוי פוזיטיבי במצב המשפטי, במהלך הדיונים בעתירה, אכן לא היתה כל הצדקה להיעתרות לבקשת המערערים לתיקון עתירתם, למצער בשלב שבו נתבקש הדבר.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אציע לחבריי לדחות את הערעור, ולחייב את המערערים לשאת יחד ולחוד בשכר טרחת עורכי דינן של המשיבות בסכום של 15,000 ש"ח, לכל אחת מן המשיבות בנפרד.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העובדות המערער הוא הבעלים הרשום של 500/19985 חלקים בלתי מסוימים של המקרקעין הידועים כחלקה 5 בגוש 8015 באבן יהודה (להלן: "המקרקעין").
היטל השבחה מוטל על בעלים של מקרקעין ששווים עלה עקב אישור תכנית (או מתן הקלה או שימוש חורג) (סעיף 2 לתוספת השלישית).
על פרשנות זו חזר ביהמ"ש בע"א 5138/04 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה מטה יהודה נ' ישוב נווה שלום חברה מוגבלת בערבות (להלן "פס"ד נווה שלום"), והבהיר כי פרשנות זו נועדה לחסום את האפשרות של ניצול הפטור: "על פי פרשנות זו ( כאמור בפסה"ד צרי – ז.ב.), מוענק הפטור בשני מסלולים בלבד: "מסלול המחזיק" ו"מסלול קרובו של המחזיק" ובתנאי שהמחזיק הוא גם החייב בהיטל על פי סעיף 2(א) לתוספת, דהיינו בעל המקרקעין או החוכר אותם לדורות.
...
הועדה המרחבית דחתה את בקשתו של המערער מבלי שנימקה אותה והודיעה לו "מצאנו כי אינך זכאי לפטור זה". המערער ערר על החלטת הועדה המרחבית לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר"), וטען כי בהעדר הנמקה אין באפשרותו לנמק את הערר ודי בטעם זה כדי לבטל את החלטת הועדה המרחבית על הסף.
הועדה המרחבית לא טעתה כששלחה את הודעת החיוב למערער בלבד ולא לאביו, כיוון שהמערער הוא בעל המקרקעין באותה עת והוא היחיד שניתן היה לדרוש ממנו את היטל ההשבחה בעקבות "מימוש זכויות", ובענין זה טעתה ועדת הערר כשקבעה כי היה צורך לשלוח את דרישת התשלום "גם לעורר וגם לאביו". אחדד את המסקנה בשינוי קטן של העובדות.
סוף דבר, הערעור מתקבל.
החלטת ועדת הערר מתבטלת ואני קובעת כי המערער זכאי לפטור הקבוע בסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית, בכפוף למילוי שאר התנאים שבסעיף.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת ועדת הארנונה של המועצה האיזורית שומרון; החלטה מיום 13.5.19 בעררים 04/15 ו-11/17 שניתנו על ידי הוועדה בהרכב עו"ד יהודה אריה שמעון, יו"ר, והחברים עו"ד אסף זבולוני ועו"ד איתי נדב.
בהחלטה נדחו טענות המערערים נגד חיובם בתשלום ארנונה מסוג "אדמת בנין" עבור מיגרש 175 ביישוב אבני חפץ (להלן: "הקרקע" או "המיגרש").
התוצאה היא, אפוא, שגם אם הממונה הוא הרשום כבעלי הקרקע, ואף אם קיימת מניעה זמנית מהשלמת רישום זכויותיהם של המערערים, הרי שמירב הזיקות בקרקע נתונות למערערים.
...
אני סבורה שהניתוח המשפטי ומסקנות הועדה אשר פורטו בשתי החלטותיה מבוססות משפטית ועולות בקנה אחד עם הפסיקה.
התוצאה היא, איפוא, שגם אם הממונה הוא הרשום כבעלי הקרקע, ואף אם קיימת מניעה זמנית מהשלמת רישום זכויותיהם של המערערים, הרי שמירב הזיקות בקרקע נתונות למערערים.
לאור האמור הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

רקע הצדדים גרים בבית משותף בן 3 דירות ביישוב אבן יהודה הוא מקום מגוריהם של הצדדים (להלן: "הנכס").
שתיים מהדירות, בקומת הקרקע ובקומה הראשונה, הן בבעלות המשיבים (להלן: "גולן") מאז שנת 1995 (דירות מס' 98/1 ו-98/2), והדירה השלישית, בקומה העליונה, היא בבעלות המערערים (להלן: "סבן") מאז שנת 1979 (דירה מס' 98/3).
לכן יש לדחות את טענת גולן בערעורם על כך שבית המשפט פטר את סבן מתשלום בעד זכויות הבנייה בגג.
...
לעניין השטח בר החיוב מצא בית המשפט את עדות השמאי של גולן, טיגרמן, אמינה יותר.
לאחר שעיינו בחומר שהוגש לפנינו לרבות עיקרי הטיעון של הצדדים ולאחר ששמענו את הצדדים לא ראינו מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט קמא למעט בנושא אחד, שבכפוף לו אנו רואים לאשר את פסק הדין בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984(ר' ע"א 7683/14 בלס נ' ארוניס (10.02.16)).
לעניין הבקשה של המערער שכנגד להורות על רישום הערת אזהרה, לא מצאנו להיעתר לבקשה שכן קביעות בית המשפט אותן אישרנו אין בהן כדי למלא את התנאים המצדיקים רישום הערה על פי הוראות סעיף 130 לחוק המקרקעין.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט אהרן מקובר), בהפ 1092/00, שנתן צו לסילוק יד המערערים מחלק מהמקרקעין שהינם בעלי זכויות החכירה בהם.
המערערים 1-4 הם בעלי זכויות החכירה בחלקה 203 גוש 7793, בישוב אבן יהודה.
...
דברים אלו תומכים במסקנה, לפיה ההפקעה במקרה דנן היתה מידתית וסבירה והמערערים לא הצביעו על כל עילה לביטולה.
הערעור נדחה.
המערערים ישלמו למשיבים הוצאות וכן שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו