בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מינהליים
עע"ם 1370/07
לפני:
כבוד השופט (בדימ') א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ח' מלצר
המערערים:
1. רבקה תחיה קרמר
2. מיכאל הייבלום
נ ג ד
המשיבות:
1. המועצה המקומית אבן-יהודה
2. הועדה המרחבית לתיכנון ובניה שרונים
ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו מיום 22.1.07 בתיק עת"מ 1423/04 ועל החלטתו מיום 4.6.06 בתיק בש"א 31852/05, שניתנו על ידי כב' סגנית הנשיא, השופטת א' קובו
בפסק הדין נדחתה עתירתם המנהלית של המערערים, שבגדרה נתבקש בית המשפט להורות להשיב להם את הבעלות במקרקעין ביישוב אבן יהודה הידועים כחלקה 295 בגוש 8015 (להלן: חלקה 295 או החלקה), לבטל את רישומה של החלקה על שם המשיבה 1 (להלן: המועצה המקומית), ולהורות למשיבות ליזום תכנית בנין עיר, שתשנה את יעוד החלקה מ"בניני ציבור" – לאזור מגורים.
...
המשיבות טענו מנגד כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין, שמקורו בפסק הדין בהליך הקודם.
מכאן שייתכנו בהחלט מקרים שבהם ימצא בית המשפט שהעברת מקרקעין "ללא תמורה" (בעיקר במסגרת הליך של איחוד וחלוקה), לא היתה אלא תחליף טכני של הכוח לביצוע הפקעה פורמלית, וכי בנסיבות המקרה יש להשקיף על ההעברה כשקולה להפקעה בהקשרים שונים (ועיינו ביחס, לעקיפה פרוצדורלית אחרת של הליך ההפקעה בהקשר להליכי איחוד וחלוקה: עע"ם 5839/06 בראון נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז המרכז (לא פורסם, 25.9.2008)).
בהיעדר שינוי פוזיטיבי במצב המשפטי, במהלך הדיונים בעתירה, אכן לא היתה כל הצדקה להיעתרות לבקשת המערערים לתיקון עתירתם, למצער בשלב שבו נתבקש הדבר.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל אציע לחבריי לדחות את הערעור, ולחייב את המערערים לשאת יחד ולחוד בשכר טרחת עורכי דינן של המשיבות בסכום של 15,000 ש"ח, לכל אחת מן המשיבות בנפרד.
