ערעור על ביצוע שטר חוב בשל אי התאמה לקורס

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב) מיום 31/3/16 בתא"מ 38058-04-15 ולפיו התקבלה תביעה לבצוע שטר חוב שהוגשה על ידי המשיבה.

ביטל את הצטרפותו לקורס בשל אי התאמה לקורס – הובטח לו שהקורס יהיה בשפה הרוסית ובסופו של דבר הוא היתקיים בשפה העברית, ולמיטב ידיעתו, הקורס לא ניפתח בפועל כיוון שבית הספר הפסיק להתקיים.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) סעיף 29 לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע: "(א) כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך.

הוא לא ביקש לזמן את הנציגה לעדות וממילא בית משפט קמא התרשם ישירות מעדותו והגיע למסקנה ולפיה לא הוכחה טענתו כי לא ידע במה מדובר.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

המבקשת - מוסד ללימודי המשך והשתלמויות מקצועיות, נתבעה בידי המשיבים - סטודנטים בקורס עיצוב ואדריכלות פנים אצל המבקשת, בגין הפרת חוזה.

בבקשת רשות ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל שהגישה המבקשת (בר"ע 408/06), החליט בית המשפט המחוזי ביום 15.5.06 (מפי השופט יצחק כהן), בין היתר, כי "ראוי שבית המשפט קמא יבהיר את פסק הדין ויפרט כיצד ניתן להבין מפסק הדין מהו המועד ממנו יש לחשב את הריבית וההצמדה שיש להוסיף לקרן החוב". (3) בעקבות החלטה זו נקבע דיון בלישכת ההוצאה לפועל ביום 12.7.06, אך מאחר שביום 10.7.06 פנה בא כוח המשיבים לבית המשפט לתביעות קטנות בבקשה להבהיר את פסק הדין, מיאן ראש ההוצאה לפועל לומר את דברו בעיניין.

בבקשת רשות העירעור נטען, כי העידר הנמקה של הכרעה שיפוטית מהווה פגיעה בעקרי הצדק הטבעי, וכי סרובו של בית המשפט המחוזי לידון בבקשת רשות העירעור משמעותה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכות העירעור.

המשיבה מסכימה בתגובתה כי ראוי היה שבית המשפט המחוזי ידון בבקשת רשות העירעור, אך טוענת כי יש לדחות את הבקשה לגופה, שכן מאחר שהחוב שנפסק לחובת המבקשת הוא החזר שכר לימוד, יש לחשב את הפרישי הריבית וההצמדה מיום התשלום ולא מיום פסק הדין.

אשר על כן רשאית היתה המבקשת לבקש לערער על החלטת ההבהרה של בית המשפט לתביעות קטנות, ושגה – בכל הכבוד – בית המשפט המחוזי בדחיית בקשתו מן הטעם שנקב בהחלטתו (קרי, "אין ערעור על החלטה של בית משפט לתביעות קטנות"); כמובן יכול היה לנמק אי מתן רשות ערעור בנימוק מתאים, ואיני נידרש לכך.

הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בענינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער" (ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין, פ"ד נז(5) 462, 474; ראו גם: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית; תשס"ה), 352).

לא אוכל אפוא להעתר לבקשה לרשות ערעור, וממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע.

...

המבקשת הודיעה לבית המשפט כי היא מתנגדת להארכת מועד לקבלת תגובת המשיבים, אך בנסיבות החלטתי לקבל את התגובה.

המשיבה מסכימה בתגובתה כי ראוי היה שבית המשפט המחוזי ידון בבקשת רשות הערעור, אך טוענת כי יש לדחות את הבקשה לגופה, שכן מאחר שהחוב שנפסק לחובת המבקשת הוא החזר שכר לימוד, יש לחשב את הפרשי הריבית וההצמדה מיום התשלום ולא מיום פסק הדין.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה לרשות ערעור, וממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע.

התובעות טענו כי כנגד הנתבעים 2 ו- 3 קמה להן עילת תביעה אישית בגין ערבותם, ביחד ולחוד, לכל התחייבויות הנתבעת 1 על פי ההסכמים במסגרת כתבי ערבות וערבים לשטרי חוב.

הנתבעים טענו שלימודי המכללה לא מתאימים ללמידה מרחוק והמכללה ניסגרה בעקבות הנחיות משרד הבריאות שהורו על סגירת מוסדות לימוד ואסרו על לימוד בכיתות.

מעבר לכך שטענות התובעות בהקשר זה לא הוכחשו במסגרת כתב ההגנה, הן לעניין דמי השכירות והן לעניין דמי הניהול, הרי שהסכומים נתמכים גם בתשלום שבוצע בפועל על ידי הנתבעים, שאין מחלוקת שבוצע, כפי שעולה מכרטסת הנתבעת בנספח 16 לתצהיר מזרחי, עד לחודש 03/20, וגם מהודאת הנתבע 2 במסגרת ערעור שהוגש במסגרת הליכי ההוצל"פ (סעיף 5 לנספח וכן בעדותו בעמוד 10 שורות 7-9).

כפי שנראה בראיות להלן, הרי שבמועד פרוץ מגיפת הקורונה בישראל והשלכותיה אכן עמדו כנגד הנתבעת הליכי פינוי בהוצל"פ על פי פסק דין לפינוי, כאשר הליכי העירעור על החלטת ההוצל"פ נדחו.

אפילו בנתונים, לכאורה אובייקטיבים וברורים בנוגע להקף הפעילות, יש אי דיוקים - כך ההבדלים המשמעותיים שבין גרסאות הנתבעים – בתצהיר הנתבעת פורט הקף פעילות של 1,100 קורסים עבור מאות תלמידים (סעיף 4 לתצהיר) אך בעדותה היא מתייחס להיקפים שונים (עמוד 18 שורות 22-27).

בהיעדר ראיה מצד התובעות כאמור אני סבור כי יש להפחית סכום זה מיתרת החוב בגין דמי השכירות שכן כל פרשנות לכרטסת, שלא ניתן לה הסבר עובדתי, חייבת לפעול לחובת התובעות.

...

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות בגין חוב דמי שכירות סך של 467,718.85 ₪ (כמפורט בסעיף 44 לעיל) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור שנתי של 14.03% (כמפורט בסעיפים 51-52 לעיל) החל מיום 15.08.20 ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות בגין חוב דמי ניהול סך של 81,285.32 ₪ (על פי יתרה בכרטסת בניכוי חשבונות חשמל כמפורט בסעיף 48 לעיל) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור שנתי של 14.03% (כמפורט בסעיפים 51 ו- 52 לעיל) החל מיום 15.08.20 ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, להשיב לתובעת את אגרת התביעה בסך של 16,479.25 ₪ וכן סך של 40,000 ₪ (כולל מע"מ) בגין החזר הוצאות שכ"ט עו"ד. לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

רקע בפני היתנגדות לבצוע שיק ע"ס 36,800 ₪, משוך ע"י המבקשת לפקודת המשיב, אשר חולל על ידי הבנק הנמשך בשל העידר כסוי, והוגש לבצוע בהוצאה לפועל (תיק 507130-03-19).

בהתנגדות מספרת המבקשת כי היא חיילת, וכי התגוררה עם אמה (ספיר) בשכירות בדירת המשיב; כי אמה נקלעה למצוקה בעטיה לא עמדה בתשלומי השכירות, והמשיב החל להתעמר בהן ולפעול בכוחנות לגרום ליציאתן מהדירה.

הוא אישר את ההסכמה שתיארה המבקשת (והמתועדת גם על גב השיק, כאמור), אך הוסיף וטען כי החוב כבר היה של 13 חודשי שכירות, והשיק היה בסכום השווה למחצית מהחוב שהצטבר.

דיון והכרעה לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תדון היתנגדות לבצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להיתגונן, והדרך לידון בזו קבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרות להכריע בה גם בלא דיון, במקרים המתאימים.

" יש גם להזכיר, כי בשלב זה אין בוחנים את גרסת המשיב, ואין משווים בין הגרסאות, אלא מסתמכים על הנטען על ידי המבקשת, בלבד, כל עוד הדברים אינם קורסים מאליהם, כאמור, או חסרי ממשות.

על החלטה זו זכאית המבקשת לערער, תוך 60 יום, בפני בית המשפט המחוזי (מרכז) היושב בלוד.

...

אם לא כך הוא – הרי שבשתיקתה הפכה את הגנתה להגנה סתמית וחסרת פרטים, שאין מנוס אלא להסיק כי אין בה ממשות.

לפיכך, גם לגופה – דין ההתנגדות להידחות.

לאור כל האמור, אני דוחה את ההתנגדות, ומחייב את המבקשת בהוצאות המשיב עבור נסיעתו לדיון שנקטע במהלכו, ועבור הצורך להגיש בקשות ותגובות לתיק, בסך של 600 ₪.

בפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת ספרא-ברנע מיום 1/08/2005, לפיה האריכה למשיב את המועד להגשת התנגדותו לביצוע שטר ונתנה לו רשות להתגונן, תוך שהשיתה על המערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הקדמה 2.

לאור התארכות הדיון שלא לצורך והפגם הבולט באישור המסירה, כמו גם הפסיקה הקובעת כי על המשיב להראות רק הגנה לכאורה ואין עליו חובה להראות כיצד יוכיחה, היה על ב"כ המערערת להסכים להארכת המועד ולמתן רשות להיתגונן, אם לא לפני הדיון, למצער בסיום החקירה.

בהעדרה, כל ההליכים שננקטו, בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין (רע"א 2793/01 לידיה לאופר נ' דוד גבאי, פ"ד נו(1)668,עמ' 671-672).

ולעניין זה יאים הדברים שנאמרו מפי כב' הנשיא ברק, ע"א 4294/90 עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחני ושות' מימון בע"מ, נ(1) 453, 457: "אף שמקובל לחשוב שדיני השיטריות הם דינים פורמאליים, המציאות הנורמטיבית אינה תואמת השקפה זו. דיני שטרות נועדו להגשים מדיניות משפטית ראויה, אף בהם הצורה היא בית קיבול לתוכן. את דרישות הצורה יש לפרש על רקע דרישות התוכן" (מתוך: ש. לרנר, דיני שטרות (תשנ"ט – 1999), עמ' 78-86) הגב' אילין חתמה ביום 28/1/99 על כתב התחייבות ללימודים (נספח ג' לתצהיר המשיב מיום 24/10/04) (להלן: "ההיתחייבות"), בו נכתב בין היתר כי, מחיר הקורס הוא 2650 ₪ וכי ניתן לשלמו ב-7 תשלומים רצופים.

לעניין זה יאים הדברים שנאמרו מפי כב' הנשיא ברק בע"א 3248/97 שאול סמי לוי נ' אקוסר שירותים כלכליים בע"מ, דינים, נד, 243: "הדין הוא פשוט: ראובן עושה שטר חוב לפקודת שמעון להבטחת הלוואה שראובן קיבל מלוי. בהגיע מועד פרעונה נפרעת ההלוואה ללוי. פירעון ההלוואה ללוי מהוה הגנה טובה כלפי תביעתו השטרית של שמעון-או של כל אוחז אחר אליו הוסב השטר, ובלבד שאינם אוחזים בשטר כשורה". (מתוך לרנר, עמ' 333-334) הוצאות משפט 18.

...

סיכומו של דבר, טענה זו, של היות השטר שטר ביטחון היא טענת הגנה טובה, שעומדת למשיב, על אחת-כמה וכמה משטוען הוא, שהתאריך הרשום על השטר זויף, טענה אשר על המערערת יהיה הנטל להפריכה.

דין טענה זו להידחות.

דין הערעור להידחות, וכך אני מורה.