ערעור על ביטול צו איסור פרסום בתיק עבירות מין

בבית המשפט העליון רע"פ 2246/16 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המבקש: יהודה ברוך נ ג ד המשיבות: 1. רשת מדיה בע"מ 2. חברת החדשות הישראלית בע"מ 3. פרקליטות מחוז תל אביב פלילי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עבא"פ 47094-02-16 שניתן ביום 13.3.2016 על ידי כב' השופטת הבכירה נגה אהד ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

בשם המבקש: בשם המשיבות 2-1: בשם המשיבה 3: עו"ד גליה כהן עו"ד ד"ר ישגב נקדימון; עו"ד דקלה בירן עו"ד יעל שרף החלטה לפני בקשת רשות ערעור לפי סעיף 70ד(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), על פסק דינו מיום 13.3.2016 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה נ' אהד), בעבא"פ 47094-02-16, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על החלטתו מיום 16.2.2016 של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט ע' מיכלס) בפ"ר 23489-02-16, שדחה את בקשתו לאסור את פירסום שמו נוכח כוונת המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות) לפרסם כתבה בערוץ 2 שעניינה חשד לבצוע עבירות מין על-ידי המבקש באחת ממטופלותיו.

בית משפט השלום ביטל את צו איסור הפירסום הזמני שניתן על-ידו ביום 10.2.2016 והתיר את פירסום שמו של המבקש, אך עיכב את ביצוע החלטתו זו עד למתן החלטת בית המשפט המחוזי בעירעור, אם יוגש על-ידי המבקש.

...

בשם המבקש: בשם המשיבות 2-1: בשם המשיבה 3: עו"ד גליה כהן עו"ד ד"ר ישגב נקדימון; עו"ד דקלה בירן עו"ד יעל שרף החלטה לפני בקשת רשות ערעור לפי סעיף 70ד(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), על פסק דינו מיום 13.3.2016 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה נ' אהד), בעבא"פ 47094-02-16, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו מיום 16.2.2016 של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט ע' מיכלס) בפ"ר 23489-02-16, שדחה את בקשתו לאסור את פרסום שמו נוכח כוונת המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות) לפרסם כתבה בערוץ 2 שעניינה חשד לביצוע עבירות מין על-ידי המבקש באחת ממטופלותיו.

דיון והכרעה לאחר העיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, מאחר שלא מתעוררת בה שאלה משפטית, או ציבורית בעלת חשיבות עקרונית כללית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך ואשר יש בה כדי להצדיק הענקת רשות ערעור לדיון "בגלגול שלישי" בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3), 123 (1982); רע"פ 7276/13 פינטו נ' מדינת ישראל (12.11.2013) (להלן: עניין פינטו)).

בית משפט קמא מצא כי המבקש לא הצליח להוכיח כי מי מהתנאים מתקיים בעניינו, ומשכך, הוחלט להתיר את פרסום שמו ואת החשדות המיוחסים לו. לטענת המבקש, נסיבותיו של המקרה הנדון מצדיקות התערבות בהחלטה זו. בין היתר, הדגיש המבקש כי בעניינו המדינה לא הביעה עמדה באשר לבקשת איסור הפרסום; כי בשני מקרים נוספים בהם חשודים בעבירות מין במטופליהם ביקשו כי יאסר פרסום שמם – בית המשפט נעתר לבקשתם; וכי המדינה הבהירה כי נדרשות עוד פעולות חקירה נרחבות ויחלוף זמן ארוך עד להחלטה האם יוגש כתב אישום בעניינו.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית, ואני מתיר את פרסום שמו של המבקש, החל מיום 8.5.2016, שעד מועד זה יעמוד בתקפו צו איסור הפרסום כדי לאפשר למבקש להיערך כראוי לפרסום, ככל שהדבר נדרש.

בית משפט השלום גזר על מבקש 2 מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים בתנאי שלא יעבור עבירת מין וכן הטיל עליו צו מבחן לתקופה של שנה, במהלכה ייטול חלק בקבוצה ייעודית בתחום עבריינות המין.

לאחר הרשעת מבקש 2 על-ידי בית משפט השלום, ביקשה המדינה לבטל את צו איסור הפירסום החלקי שנותר על התיק ואילו מבקש 2 ביקש להותירו.

בית משפט השלום נעתר לבקשתו של מבקש 2 והורה כי "צו איסור הפירסום החלקי במתכונת שנקבעה על-ידי ביהמ"ש עליון יעמוד בעינו... ככל שהנאשם יגיש ערעור על הרשעתו עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי". יצוין כי תוך כדי ניהול המשפט נגדו, הגיש מבקש 2 תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים במסגרתה טען כי נגרם לו ענוי דין בגין התמשכות משפטו לאורך שלוש שנים ומחצה מאז הגשת כתב האישום.

...

ברם, סבורני כי נסיבותיה של פרשה זו אינן מצדיקות דיון בשאלות כבדות משקל אלה בשים לב לנסיבות העובדתיות הפרטניות לאורן לא ניתן לבסס טענה כי פעילותו של ערוץ 10 פגעה בזכות להליך הוגן.

במחלוקת זו, מקובלת עליי עמדתו של השופט נ' הנדל.

כפי שסקר חברי, לשונו הברורה של סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יחד עם התפתחות הדוקטרינה בפסיקת בית משפט זה, מובילה למסקנה כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק מהווה "אכסניה" הולמת להגנת פח היקוש.

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטים י' רז-לוי, ג' שלו ו-א' משניות) מיום 3.12.2019 לקבל את בקשת המשיבה ולבטל את צו איסור הפירסום בתפ"ח 40887-05-19.

זאת, אף שמדובר בתיק מורכב, הדורש הכרעה בין גרסאות, כשמול גרסת המתלונן עומדת גירסתו שלו, שטרם נשמעה, יחד עם ראיות רבות אחרות.

עוד עמדה המשיבה על החשיבות שבפרסום שמם של נאשמים בעבירות מין על מנת לאפשר לנפגעים נוספים, ככל שיש כאלה, להגיש תלונה ועל מנת להזהיר את הציבור מפגיעות עתידיות אפשריות, בייחוד שעה שמדובר בנאשם ולא בחשוד, ולאחר שהמותב שקבל את ההחלטה לבטל את צו איסור הפירסום הוא אותו מותב ששמע את עדות המתלונן.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערעור ובתגובת המשיבה, על צרופותיהן, ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ערעור שהגיש העורר על חומרת עונשו, וכן בקשות שהגיש למשפט חוזר נדחו על-ידי בית משפט זה (ראו, למשל, ע"פ 774/00 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.11.2001); מ"ח 7038/03 פלוני נ' מדינת ישראל, (לא פורסם, 17.12.2008); מ"ח 6616/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.7.2009)).

על החלטה זו הוגש הערר שלפניי, בו נטען, בין היתר, כי יש להורות על ביטול צו איסור הפירסום כדי לחשוף את המחדלים שליוו את ניהול התיק העקרי.

בית משפט רשאי לקיים דיון בתיק המתנהל בפניו בדלתיים סגורות לשם הגנה על מתלוננת בעבירת מין (סעיף 68(5) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 - להלן: חוק בתי המשפט).

...

דין הערר להידחות.

הערר נדחה.

בתום הדיון בבקשה שהתקיים ביום 1.12.2020, הורה בית המשפט המחוזי (השופט ג' אזולאי) על ביטול צו איסור הפירסום, כך שהותרו לפירסום שמותיהם של המשיבים ופרטי הפרשה, למעט פרטים שיש בהם כדי להביא לזיהויה של המערערת.

לגוף הדברים, המערערת עומדת על חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון, וטוענת כי במקרים העוסקים בעבירות מין עיקרון זה נסוג לצורך ההגנה על נפגעת העבירה הספציפית ועל נפגעות עבירה באופן כללי, ולצורך זה בלבד.

משזכות העמידה בבקשות לביטול צוי איסור פירסום קיימת לצדדים שלישיים בלתי קשורים, קל וחומר כי היא קיימת גם ביחס לנפגעות עבירה, להן זיקה קרובה הרבה יותר לתיק (ראו למשל: בש"פ 8559/21 פלונית נ' מדינת ישראל (22.2.2022)).

...

מנגד, המשיבים טענו כי יש לדחות את הערעור ביחס לפרסום ההחלטה, וציינו כי יסכימו רק לפרסום התוצאה האופרטיבית שלה.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הדברים אני סבורה שדין הערעור להתקבל.

על רקע האמור, הנטל המוטל על המשיבים, המבקשים למנוע את פרסום ההחלטה האמורה, כבד במיוחד.

סוף דבר: הערעור מתקבל במובן זה שההחלטה מיום 12.6.2023 תהיה בת-פרסום.