ערעור על ביטול עיקול מקרקעין בתיק הוצל"פ

רקע עובדתי וההחלטה נשוא העירעור ביום 12.1.2017 ניפתח תיק ההוצל"פ כנגד המשיבה 2, באותו מעמד הוגשה בקשה לעיקול המקרקעין בטרם מסירת האזהרה.

בהחלטתו מ-26.2.2017, נשוא העירעור כאן, קיבל כב' רשם ההוצל"פ את הבקשה והורה על ביטול העיקול, בקובעו: "...

...

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

בספרו של בר אופיר, עמ' 619-620, צויין כי: "הערת אזהרה לטובת צד שלישי, שנרשמה לפני הטלת העיקול, מוסיפה לעמוד בעינה והיא עדיפה על פני העיקול. כלומר: הצד השלישי, שההערה נרשמה לזכותו, יוכל להשלים את ביצוע העסקה ולרשום את הנכס על שמו, למרות הטלת העיקול ורישומו במרשם המקרקעין. הנכס יירשם על שמו של הצד השלישי, אולם ניתן יהיה להעלות נגד עסקה זו כל טענה הנובעת מפשיטת רגל או מפירוק, שאפשר היה להעלות אילו בוצעה העסקה במועדה. סעיף 127 יצר זכויות עדיפות לבעל הערת אזהרה כלפי מעקלים, נושים בפשיטת רגל ובפירוק חברות וכונס נכסים שנתמנה על נכסי בעל המקרקעין. הדבר נדרש לצורך הגנת רוכשי דירות שלעיתים נמצאים במצב ללא נשוא (ע"א 205/83 חובאני נ' דיקלה , פ"ד מא(3) 105). ובמילים אחרות: אם נרשמה הערת אזהרה לטובת קונה, ההערה גוברת על כל עיקול שנרשם לאחר שנרשמה, והעיקול לא יהיה תקף כלפיה (השופט ח' פיזם ת"א (חיפה) 1309/95 הרשקוביץ נ' תעל תעשיות עץ לבוד בע"מ, דינים מחוזי כו(9) 630))" סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הערעור להידחות.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 24745-04-22 עומר נ' עומר ואח' לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשים 1. נגאח עומר 2. יורשי המנוח עבד אלללטיף עומר ז"ל המשיבים 1. חאלד עומר 2. נאד'יה עומר 3. עומר עומר 4. מנהל מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט הבכיר ר' חדיד) מיום 20.4.2022 בת"א 30726-09-20 החלטה

צו המורה על ביטול עיקול שהוטל על המקרקעין במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 54278-09-18.

...

הבקשה השנייה לתיקון כתב תביעה הוגשה בשיהוי רב. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

גם אני סבורה כי צירוף הוועדה כמשיבה נוספת בהליך והוספת עילות תביעה נוספות לכתב התביעה המקורי, יסרבלו את ההליך ואכן יהיה צורך להשהות את המשך בירורו לצורך הגשת כתב הגנה, לפחות מטעם הנתבעים החדשים.

סיכום: אשר על כן, הבקשה נדחית.

בשנת 1998 הוטל על המקרקעין עיקול לזכות הערייה.

דיון והכרעה חרף העובדה לפיה בהתבוננות לאחור, נוכח נסיקת מחירי המקרקעין, ניתן להתרשם שהמערערת מכרה את מקרקעי החברה בנזיד עדשים והכל בשל חוב ארנונה שהעירייה הייתה מוכנה לסלקו בסופו של דבר ב 250,000 ₪, וחרף טענות המערערת בעירעור באשר לחוקיותם של מי מההליכים שקדמו לפסק דין 2015, שאין להקל בהן ראש, לא ניתן לקבל את העירעור על פסק הדין שדחה את התביעה לביטול פסק 2015, אם כי, כפי שאסביר להלן, רווח והצלה, חלקי אמנם, יעמוד לה ממקום אחר.

נותר איפוא לידון באותן הטענות שהועלו בערכאת העירעור ולפיהן יש לבטל את פסק 2015 משנשמט הבסיס לתיתו נוכח התקלות הבאות: הגשת התביעה בשנת 1997 נגד חברה מחוקה; קבלת פסק דין בהיעדר הגנה נגד חברה מחוקה; פתיחת הליכי הוצל"פ נגד חברה מחוקה; אי זימון בעלי המניות בחברה לדיון בתביעה לפירוק השתוף; ואישור הסכם מכר ללא קבלת אישור ראש ההוצל"פ קודם לכן.

הטענות שעניינן בחברה המחוקה, באי זימון בעלי השליטה לדיון בתביעת פירוק השתוף, ובאי קבלת אישור ראש ההוצל"פ – לא היו חדשות וכבר נשמעו מפי המערערת באמצעות שחם עוד טרם נתן הסכמתו ביוני 2015 לפסק 2015, אולם הוא ויתר עליהן, בהיותו מיוצג, בהיגדים ברורים, חד משמעיים ומפורשים שהיו חלק מהסדר הפשרה שקבל תוקף של פסק דין, לאמור: "הצדדים, לרבות בעלת המניות באמצעות מיופה הכח מר שחם מרדכי מוותרים על טענה או תביעה מכל מן וסוג שהוא האחד כלפי משנו והסדר זה ממצה את הסכמות הצדדים וטענותיהם ביחס לתיק ההוצאה לפועל ותיק פירוק השתוף לרבות הטענות במסגרת תיק זה". לא ניתן לסגת לאחור ולדלג מעל הויתור כלא היה.

...

אף שאיננו רואים עין בעין עם הנמקת בית משפט קמא לפיה "על הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק-דין חלה תורת מעשה בית דין", הרי לא מצאנו כל שגגה בתוצאת פסק דינו שדחה את הטענות לבטלות פסק 2015 מחמת איומים, מרמה ומצגי שווא בנושא מס השבח.

בשל כל האמור לעיל דין הערעור להידחות.

שלומית יעקובוביץ, שופטת התוצאה הערעור נדחה.

בתמצית אציין כי המערער טוען כי הגיע להסכמה ביום 10.7.2021 עם הנתבעים ולפיה כפוף לתשלום סך 100,000 ₪ ייסגר תיק הוצל"פ נגדו, אך המשיב 1 – הנאמן לא הגיש ההסכם לאישור בתיק הפש"ר. נטען כי המשיב 2 פתח את תיק ההוצל"פ בתרמית ויש לידון בתרמית ובהפרת ההסכמים.

להורות על ביטול הגבלות שהוטלו בתיק ההוצל"פ. להורות על ביטול עיקול מקרקעין בתיק ההוצל"פ. להורות על סגירת תיק ההוצל"פ. להורות על אכיפת הסכם ועוד.

...

בעבר, כאשר תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 היתה בתוקפה, היה צריך בית משפט לדחות תביעה, כאשר לא הופקדה הערובה במועדה (תקנה 519 (ב)) ואילו כיום התביעה נמחקת ולא נדחית.

לסיכומו של עניין – אין בערעור נימוק המצדיק ביטול פסק דין שמחק תביעה בשל אי הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב 1 וממילא דין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

(-) במקביל, הגישה לי-דה ביום 22.2.2023 בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום באשקלון על החלטת הרשמת בתיק ההוצאה לפועל, אשר דחתה את בקשתה להורות על ביטול העיקול האמור (רער"צ 53467-02-23).

בנוסף, ביום 22.2.2023 הגישה לי-דה בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת בתיק ההוצאה לפועל בנוגע לעיקול המקרקעין.

...

משאלה הם פני הדברים, אינני סבורה כי עניין לנו באותם מקרים קיצוניים בהם בעל דין נוקט באופן סדרתי בהליכים רבים, בזה אחר זה, הנעדרים כל סיכוי או תוחלת של ממש – עד שאין מנוס מלעשות שימוש בסעד הקיצוני של הוצאת צו חוסם.

הטענות של המשיבים ביחס להליך זה נוגעות לנזק המשמעותי שעצם הגשתו עלול לגרום להם – כאשר לגישתם אם תוגש בקשת חדלות פירעון, דינה יהיה להידחות, ולכן אין לאפשר למבקשות להגישה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שהצו החוסם שהוטל על המבקשות בהחלטה מיום 19.9.2023 – יבוטל.