ערעור על ביטול כתב אישום בשל התיישנות

ביום 8.3.2017 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את העירעור על גזר הדין ועל הכרעת הדין, בטלם והשיב את התיק לדיון מראשיתו (ע"פ 49525-01-17).

בחלוף עשור מהגשת כתב האישום יש לבטל את כתב האישום בשל היתיישנות.

...

לפיכך אני קובע כי קמה לנאשם הגנה של טעות במצב משפטי - וזאת עד ליום 1.4.2008 (במלאת השנה שהתבקשה כארכה בבקשת הנאשם מיום 15.4.2017).

התוצאה אני קובע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו. אני מזכה את הנאשם לגבי תקופת אי הציות 1.12.2007-1.4.2008 הואיל ועומדת לו הגנת טעות במצב משפטי.

אני מרשיע את הנאשם לגבי תקופת אי הציות 2.4.2008-7.7.2008.

לפני בקשה מקדמית זהה בשני תיקים המתנהלים כנגד המבקשת, להורות על ביטול כתבי האישום מחמת טענת היתיישנות.

בעפ"א 23016-09-11 בעיניין רון משה [פורסם בנבו] דחה בית המשפט המחוזי טענה דומה וקבע: "המערער לא ביקש להשפט אלא ביקש לבטל את הודעות הקנס מחמת היתיישנות העבירות, אך כיוון שבמסגרת הליך פלילי ניתן לברר טענת היתיישנות רק לאחר הגשת כתב אישום, ומשהחליטה התביעה להגיש כתבי אישום באיחור - אין לראות בנאשם כמי שבקש להאריך לו את המועד להשפט. הרי הוא לא ביקש זאת כלל ועיקר. כל שבקש הוא לטעון כי העבירות התיישנו ואם ניתן לטעון טענה זו רק לאחר הגשת כתב אישום, אין פרושו של דבר שהוא אכן ביקש להאריך לו את המועד להשפט, אלא מדובר בעיניין פרוצדוראלי הנעוץ בסדרי הדין" (בעיניין זה ר' גם תת"ע (תעבורה חי') 6836-03-18 מדינת ישראל נ' סמר ח'לאילה (פורסם בנבו, 18.06.2018)).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל.

טענת המשיבה ולפיה, משהוגשה בקשה להישפט, מוותרת המבקשת על טענת התיישנות, אינה מקובלת עלי.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את טענות ב"כ המבקשת, קובע כי העבירות התיישנו, ומורה על מחיקת כתבי האישום בשני התיקים.

לפני בקשה מקדמית מטעמה של הנאשמת, להורות על ביטול כתב האישום מחמת היתיישנות.

במקרה דנן, המערער אינו ניכנס כלל לגדר "מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס", וזאת על פי קביעותיו העובדתיות של בימ"ש קמא, וממילא אין כל תחולה בעניינינו לחריג הקבוע בס"ק (ב) של סעיף 225א, המאפשר להגיש כתב אישום באיחור נגד מי שבקש להשפט בהתאם לסעיף 229(א)(2).

...

טענת המשיבה ולפיה, משהוגשה בקשה להישפט, מוותרת המבקשת על טענת התיישנות, אינה מקובלת עלי".

גם אני סבורה כי תוצאה לפיה נאשם שלא קיבל דו"ח או כתב אישום ונודע לו על כך רק כתוצאה מפניית המרכז לגביית קנסות, למשל, לא יוכל לקבל את יומו בבית המשפט לטעון טענות מקדמיות ככל נאשם אחר, יוצרת מצב אבסורדי ושאינו מתקבל על הדעת ולכן אין מקום לאפשר זאת.

משקבעתי כי הדו"ח לא נמסר לנאשמת ביד, או בכלל, וכי למעשה כתב האישום הוגש רק בחודש מרץ 2022, בעוד העבירה הנטענת בוצעה בשנת 2019, יש מקום לקבוע כי העבירה התיישנה וכך אני מורה, ולפיכך אני מורה על זיכוייה של הנאשמת .

בדיון שהתקיים מלפני בית המשפט קמא, בתשובה לכתב האישום שהגישה המשיבה בכתב במעמד הדיון (עותק צורף להודעת העירעור), ואף בהמשך טיעון בכתב שהגישה היא במועד מאוחר יותר, עתרה המשיבה להורות על ביטול כתב האישום מחמת היתיישנות.

...

קודם להגשת כתב אישום זה, וכפי העולה גם מהחלטתו של בית המשפט קמא ומטיעוני הצדדים מלפני בית המשפט קמא, נעתר בית משפט השלום לתעבורה בחיפה לבקשת המשיבה להארכת המועד להישפט, בין היתר ביחס להודעת תשלום הקנס שבענייננו (ראו המ"ש 9446-10-21, החלטה מיום 10.1.2022).

במצב דברים זה, דומני כי אין אנו באים בגדרו של סעיף 225א(א2) לחסד"פ, וגם מטעם זה דין הערעור להתקבל (ראו גם דברי הסניגור המלומד בעמוד 5 לפרוטוקול הדיון לפניי מיום 24.5.2023, שורות 14 – 15).

לא למותר להזכיר עוד את הקבוע בסעיף 225א(ב) לחסד"פ, לפיו: "אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א)". סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול החלטת בית המשפט קמא מיום 8.1.2023, במסגרתה כתב האישום בוטל מחמת התיישנות.

החלטתי זו תונח על שולחנו של מותב בית המשפט קמא, על מנת שיתן הוראות אופרטיביות בדבר המשך קיום ההליך לפניו, כפי ראות עיניו.

עוד עמד על כך כי קיימים שני שעוני זמנים אשר רצים בנפרד "האחד ממועד ביצוע העבירה, לגביו חלה על המישטרה חובה לשלוח הודעה על ביצוע העבירה תוך 4 חודשים; והשני מועד הגשת הבקשה להשפט שם חלה על המאשימה חובה להמציא הזמנה לדין בטרם חלפה שנה. משהוארך המועד להשפט על העבירה, הנאשמת לטעמי נימצאת בנקודת זמן השנייה, כלומר מאותו מועד מתחיל מניין הימים למשלוח ההזמנה למשפט בטרם חלוף שנה". עוד נקבע כי  "הוראה זו הקבועה בסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי אינה הוראת היתיישנות אלא הוראה שמטרתה לשים מחסום דיוני למשלוח ההזמנה למשפט, אם חלף המועד של שנה מיום שבקש הנאשם להשפט, מהטעם של חולשת הזכרון ומניעת ענוי דין בעבירה, שהיא עבירה קלה. אם התביעה לא הזדרזה בהגשת כתב אישום תוך פרק הזמן של שנה, אות וסימן הוא שהעבירה אינה נחשבת בעיניה כחשובה לניהול משפט". ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הנני לקבוע כי המאשימה לא נשאה בנטל ועל כן החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול כתב האישום מחמת היתיישנות.

...

דיון והכרעה לאחר שהקשבתי בקשב רב לטיעוני הצדדים ועיינתי בתגובות בכתב וכן בתיק בית המשפט, החלטתי לקבל את הבקשה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הנני לקבוע כי המאשימה לא נשאה בנטל ועל כן החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול כתב האישום מחמת התיישנות.