מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על ביטול היתר המצאה לחו"ל ופסק הוצאות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור על פי סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ותקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), על החלטת כבוד השופט נפתלי שילה (בשבתו כרשם) מיום 4.10.18 בת"א 32391-01-17 בגדרה נתקבלה בקשת המשיבות (להלן ביחד: אמזון) לביטול היתר המצאה לחו"ל ונפסקו הוצאות לחובת המערערות בסך של 20,000 ₪.
אשר לעילת ההמצאה לפי תקנה 500(7) לתקנות קבעה ההחלטה מושא העירעור, כי מקרה דומה לתביעה דנן, נדון בהחלטת כבוד הרשמת (כתוארה אז) ח' פלינר בת"א 30008-10-13 פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' אמזון ואח' (19.3.15) (להלן: החלטת פרמייר הראשונה) כאשר גם שם, הוגשה תביעה בגין הפרות קניין רוחני, שבוצעו באמצעות פירסום באתר אמזון ונדונה טענת אמזון כי אין ליתן היתר המצאה של התביעה לחו"ל. בית המשפט קיבל שם את עמדת אמזון בנושא זה וקבע כי: "אותו פירסום נטען אינו ממוקד מטרה ואינו מכוון לגורם ישראלי". עוד נקבע בהחלטה מושא העירעור כי המקרה דנן, שונה מההחלטה בת"צ 8295-10-17 בוקינג נ' **** שפירא ( 16.5.18 – להלן: עניין בוקינג), ומפסק הדין בת"צ (ת"א) 23241-09-16 hotels.com נ' סיליס (21.6.17) (להלן: עניין הוטלס), "שבהן הנתבעות פירסמו אתר בעברית המיועד והמכוון לציבור הישראלי. באותם מקרים, מדובר היה בפלטפורמה שנוצרה לצורך שיווק לצרכן הישראלי דובר העברית והמחירים אף ננקבו בש"ח. שונה הדבר במקרה דנן. האתר בענייננו הוא באנגלית ובספרדית ואינו מיועד לצרכן הישראלי. הוא מיועד לכלל הצרכנים בעולם ואינו מכוון דוקא לכיסו של הצרכן הישראלי. לפיכך, בעניינינו, לא ניתן לאמר כי המעשה או המחדל נעשה בישראל. אין לפירסום שום זיקה לישראל. למרות שניתן לצפות באתר גם בישראל - כמו שניתן לצפות בו מכל מקום אחר בעולם - מאחר שהוא כלל לא מיועד לישראל, לא ניתן לקבוע כי עצם הפירסום נעשה בישראל. לפיכך, לא קיימת עילה לפי סעיף זה." (ראו סעיף ב.6 להחלטה מושא העירעור).
...
בקשה לראיות נוספות בערעור אני דוחה את בקשת המערערות להגשת ראיות נוספות, אשר נעשתה בשלב מאוחר מאוד ולאחר שהתקיים הדיון בעל פה בפני, ללא הסבר מדוע הראיות לא הומצאו לערכאה קמא, ותוך שהיא נעשית בניגוד לדין ולהנחיית נשיאת בית המשפט העליון (1/92) הקובעת כי אין לצרף את הראיה שצירופה מבוקש לבקשה.
סוף דבר הערעור מתקבל, אני מבטלת את החלטת כבוד השופט שילה (בשבתו כרשם) וקובעת כי נעשתה המצאה כדין למשיבות.
בשל התנהלות המערערות בכל הנוגע לבקשה לראיות נוספות, אני פוסקתכי המשיבות ישלמו למערערות הוצאות מופחתות בגין הליך זה בסך של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור על פי סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 ותקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), על החלטת כבוד השופט נפתלי שילה (בשבתו כרשם) מיום 7.11.18 בת"א 12055-12-17 (להלן: ההחלטה) בגדרה נתקבלה בקשת המשיבה לבטל את היתר ההמצאה לחו"ל למשיבה, של תביעה, שהגיש המערער (להלן: בעל התפקיד), כנגד המשיבה והמשיבים והפורמליים וכן חיוב בעל התפקיד בהוצאות בסך של 10,000 ₪ .
אף אם ייקבע כי היתקיימו התנאים הקבועים בתקנה 500 לתקנות, עדיין מסור בידיו של בית המשפט שיקול דעת האם להעניק היתר המצאה, כשהשיקול המרכזי הוא האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדיון בתביעה [ראו ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd (4.9.2007), להלן: פסק דין אשבורן].
...
זאת ועוד, הסכום שהתקבל מהנפקת אגרות החוב לחברה הגיע בסופו של דבר לידי החברות שבהן מחזיקים במישרין ובעקיפין בדרך הון, בדרך שליטה או בדרך של beneficial owner מר ססקין וגברת ססקין, ולכן הטענה בכתב התביעה, שהגברת ססקין, בין יתר הנתבעים, גרמה ל"נזק ו/או לחיסרון כיס" מכוח דיני החוזים או דיני הנזיקין מהווה עילה ראויה לטיעון ולבירור.
אשר לטענה בדבר היעדר תצהיר של בעל התפקיד, הרי שבסופו של דבר לא נדחתה הבקשה להיתר המצאה רק בשל היעדרו של תצהיר, אלא נקבע כי הדבר מחליש את הראיות באופן משמעותי.
סוף דבר הערעור מתקבל והחלטה מיום 7.11.2018 מבוטלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ראשית, בעיניין תיקו הנ"ל נדון ערעור על החלטה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, ובו נדרשה מבקשת ההיתר להראות כי הפורום הישראלי הנו הפורום הנאות לידון בהליך וכי יש הצדקה לניהול ההליך בישראל.
מעבר לצורך שם במתן סעד זמני למבקש בהליך, בית המשפט נתן בקביעתו משקל אף לכך שהמשיבים (אשר טענו כי ישראל איננה הפורום הנאות לדיון בהליך והגישו תביעה מחוץ לישראל), מהרו להגיש תביעה בחו"ל לאחר שנודע להם על כוונת המבקש להגשת תביעה בישראל וכן לכך שהגשת ההליך לא נועדה, כמטרה בפני עצמה, להכביד על המשיבים או להטרידם.
להתנהלות המשיבים בעיניין זה ינתן משקל בהיבט הוצאות ההליך.
עם זאת, נוכח המפורט לעיל, ומשמצאתי כי ישראל הנה הפורום הנאות לדיון בהליך, ומשההליך אף מעורר שאלות עובדתיות ומשפטיות שלא נכללו בגדר ההליך במתנהל בניו יורק, לא די בכך כדי להצדיק את עיכוב ההליכים בהליך שלפני עד למתן פסק הדין בהליך המתנהל בניו יורק.
...
אני סבורה, כי הדברים נכונים אף ביחס לטענות המבקשת לעניין הדין המהותי החל על הסכסוך.
ואולם, שאלת קיומה של שותפות לרבות המסקנה בדבר הדין החל על הסכסוך, הינה שאלה המצויה במחלוקת עובדתית בין הצדדים ומשכך טעונה בירור עובדתי ומשפטי, כך שאין בידי לקבוע כבר בשלב זה מסמרות במחלוקת זו, או לקבל את גרסת המבקשת דווקא במחלוקת זו. ממילא, לא ניתן לקבוע כבר עתה, בוודאי לא באופן מובהק המצדיק סילוק על הסף, כי הדין החל על הסכסוך הינו הדין האמריקאי וכי הפורום הנאות לבירור הסכסוך הינו זה האמריקאי בלבד.
אין בידי לקבל טיעון זה כמצדיק סילוק על הסף של התובענה במקרה דנן.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום והוגשה בקשה לביטולו.
הוגש ערעור על כך, ובמסגרת הדיון בעירעור שהתקיים ביום 23.7.2017, הוסכם על מחיקת העירעור.
המבקשים טענו, בתמצית, כי המשיבות מושתקות מלטעון כנגד קיומה של עילת תביעה לכאורה לקבוצה הראשונה, לאור החלטת האישור שניתנה על ידי בית המשפט בקליפורניה; לגבי טענות המשיבה ביחס לשינוי תנאי השמוש מיום 23.10.14, טענו כי הדין אינו מכיר בהודאת חדילה, למעט בעילה לפי פרט 11 לתוספת השנייה בחוק, ולכן אין בשינויים שנערכו בתנאי השרות כדי לסייע למשיבות; באשר לקבוצה השנייה, סעיף 30א לחוק התיקשורת חל על המשיבות, יש לדחות את הטענות שדי בכך שהשרת נמצא בחו"ל כדי להחריג את תחולת הדין הישראלי, מתקיימת פעולת שיגור בישראל וההזמנות והתזכורות הנשלחות על ידן מהוות דבר פירסומת כהגדרתו בחוק התיקשורת; יש לדחות את טענות המשיבות בדבר העדר עילת תביעה אישית של כל אחד מהמבקשים.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטירחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה (2) מורכבות ההליך, הטירחה שטרח בא הכוח המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.
...
המשיבות טענו כי יש לדחות את בקשת האישור, בהעדר תשתית עובדתית ומשפטית לבקשה.
בכל הנוגע לבקשת המתנגדת לפסיקת גמול עבורה, בסעיף 18(ד1)(1) לחוק, נקבע כך: "... קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם או לארגון שהגיש את ההתנגדות; בהחלטתו אם לפסוק גמול כאמור ישקול בית המשפט את התועלת שהביאה ההתנגדות לחברי הקבוצה;". יצויין כי בדיון ציין ב"כ המתנגדת כי היא מבקשת לפסוק לה גמול וכי איננה מבקשת לפסוק לה שכ"ט. לנוכח המפורט לעיל, משעה שעוררה וחידדה נקודות הראויות לדיון ובכלל זאת ביחס לייעוד כספי הפיצוי, מצאתי לפסוק גמול בשיעור של 2,000 ₪, אשר ישולם למתנגדת על ידי המשיבות בתוך 60 ימים ממועד החלטה זו. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
עוד תשלמנה המשיבות למבקשים, סכום של 21,346 ₪ בגין החזר הוצאות.
בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הליכי ההמצאה לחו"ל ארכו זמן רב, הנתבעת 2 ("דנפוס") הגישה בקשה לביטול היתר המצאה לחו"ל בקשתה נדחתה (החלטת כב' השופטת בן ארי מיום 3.3.2021).
בקשת רשות ערעור שהגישה דנפוס על החלטה זו נדחתה (פסק דינה של כב' השופטת ברון ברע"א 2296/19 ‏Tecumseh Products Company‏ נ' אמיר זילברברג (18.8.2021)).
בנוסף דנפוס התחייבה לשאת בהוצאות נוספות הכרוכות בבצוע הסכם הפשרה בסכום שלא יעלה על 30,000 $.
...
מהסכם הפשרה ומההליכים עד כה עולה כי דנפוס סבורה שיש לדחות את בקשת האישור נגדה.
דיון לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה ובנימוקי הצדדים מצאתי שההסדר ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
בענייננו ההסדר מבוסס על נתוני מכירה בפועל שנערכו על ידי דנפוס והועברו לבדיקת התובעים ואיני סבורה שבדיקה נוספת תועיל במקרה זה. גמול ושכ"ט הצדדים המליצו על פסיקת גמול לתובעים בסך 45,000 $ בתוספת מע"מ, ופסיקת שכ"ט בסך של $160,000 בתוספת מע"מ. בהתחשב בהיקף הפיצוי, וההשקעה הניכרת בהליך, לרבות בחוות הדעת, אני מקבלת את המלצת הצדדים ומאשרת את הסכומים המבוקשים.
ייעוד סכום הפשרה אני מקבלת את המלצת הצדדים להעביר את הפיצוי לקרן לניהול וחלוקת כספים וזאת נוכח חלוף הזמן מאז נרכשו המוצרים, הקושי באיתור חברי הקבוצה שיש בידם אסמכתאות לרכישת המוצרים המכילים מדחסים מתוצרת דנפוס.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו