הנתבע פעל בהתאם להחלטה זו והגיש בקשה נפרדת בתנ"ג 24701-02-19 (להלן: בקשת האישור, נספחים ג-ה לתצהיר הנתבע).
הנתבע ערער על פסק הדין, עירעורו נדחה (ע"א 7915/21, פסק דין של השופט גרוסקופף).
מספר לא מבוטל של הילכות חזרו והדגישו את הערך החשוב לשם טוב.
לצורך קביעה זו אביא כלשונם את האמור במכתב: "עד לפני כחודשיים הייתי יו"ר דירקטוריון אורט ישראל, תפקיד שמילאתי ללא שכר ו/או תמורה כספית כלשהיא. במהלך שנות כהונתי כיו"ר התרעתי על רמות השכר הגבוהות של המנכ"ל והבכירים ברשת אורט, אך ללא הצלחה... לאורך הזמן הוצגו לדירקטוריון ע"י המנכ"ל חוות דעת "מוזמנות" לפיהן אורט אינה כפופה לממונה על השכר, ואינה חייבת בקבלת אישור כלשהוא על שכר הבכירים, מה שלא סביר בהיתחשב כי רשת אורט נתמכת ע"י תקציב המדינה.
בנוסף גם נקבע שעיון בתסקיר הפנימי של החברה מיום 8.7.2022 לרבות אישור היועמ"ש של אורט עו"ד ינובר וחוות דעת הבודק, אשר הנתבע לא היתנגד למינויו, ולא השיג על תהליך עבודתו ומסקנותיו מצביעים על כך שגם חברי הדירקטוריון ידעו אודות הסדר זה (סע' 36, 65, 66 לפסק הדין).
אך גם ללא הסכמתו מאחר וכאמור טענות בסוגית הפנסיה נשמעו ובית המשפט היתייחס אליהם במסגרת פסק הדין, והיות וערעורו של הנתבע נדחה, קיים השתק פלוגתא ביחס לסוגיה זו ואין מקום לשוב ולדון בה במסגרת הליך זה (ע"א 247/66 קלוז'נר נ' שמעוני כב(2) 561).
איזון האמור לעיל מובילני למסקנה שיש לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,000 ₪
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום 26.9.19, ובתוספת אגרה עפ"י הסכום שנפסק (נוכח הפער בין סכום התביעה לתוצאה – ת"א 8750-03-18 אלחרר נ' נוף לים עכו בע"מ (נבו 11.5.2021), לרבות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.
...
ההפך הוא הנכון; עיון בפסק הדין מוליד את המסקנה שחלים כל אחד מסעיפי המשנה של סעיף 16(ב) לחוק.
מכאן שדין הגנות הנתבע להידחות ויש לדון בשאלת הפיצויים.
איזון האמור לעיל מובילני למסקנה שיש לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,000 ₪
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.9.19, ובתוספת אגרה עפ"י הסכום שנפסק (נוכח הפער בין סכום התביעה לתוצאה – ת"א 8750-03-18 אלחרר נ' נוף לים עכו בע"מ (נבו 11.5.2021), לרבות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.