ערעור על אישור תביעת חוב של עיריית תל אביב בפש"ר

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד 16 אוקטובר 2019 פש"ר 25620-04-19 אביחסרה נ' תורג'מן(נאמן) ואח' לפני כבוד השופט רמי חיימוביץ בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: אריק אביחסרה, ת.ז. 028477818 (להלן "החייב/ת") המערער (החייב): אריק אביחסרה משיבים 1.משה תורג'מן (נאמן) 2.כונס נכסים רישמי תל אביב 3.אופירה אביחסירה (נושה) 4.הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (נושה) ב"כ המערער עו"ד איתי בר ב"כ הנאמן עו"ד כרמי ליבוביץ' ב"כ הכנ"ר עו"ד מיכאל רוזנבלט ב"כ המשיבה 3 עו"ד ענת נוי פרי (אלקיים) ב"כ המשיב 4 עו"ד צחי אוחיון פסק דין

ערעור על הכרעת הנאמן מ-19/3/19 בה אישר תביעת חוב שהגישה המשיבה 3, גרושת החייב, אף שהוגשה באיחור.

עם זאת הובהר כי יש לבחון את כלל הנסיבות בכל מקרה לגופו, ובמקרים המתאימים בהם אין מחלוקת של ממש על אודות החוב, לא נגרם נזק למי מהצדדים, ואין פגיעה באנטרס ההסתמכות מצד מי מבעלי הדין, ניתן להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב (רע"א 9802/08 הועדה המקומית לתו"ב ירושלים נ' א.ר. מלונות רותם (21/8/12); רע"א 3702/17 חג'אזי נ' מזור (‏27/6/17); רע"א 3241/14 לוי נ' יורשי המנוח ניסים לוי (22/6/14); רע"א 1883/15 שיבר נ' עריית תל אביב-יפו (9/8/15); רע"א 8844/14 דבריקו נ' הנדל (29/3/15); ורע"א 56633/18 בדראן נ' הכנ"ר (16/10/18)).

בנסיבות אלו ספק אם יש הצדקה לדחות את תביעת החוב של המשיבה עקב היתנהלות שהנאמן התרשם כי הייתה בשגגה.

...

נוכח כל אלה לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להתערבות בשיקול דעתו של הנאמן שהחליט להאריך את המועד לאחר שחקר את המשיבה באופן בלתי אמצעי והגיע למסקנה כי פעלה בתום לב ומתוך טעות.

בנסיבות אלו דין הערעור להדחות.

סוף דבר הערעור נדחה.

מונח לפניי ערעור על הכרעת החוב של הנאמן מיום 20/8/18, במסגרתה דחה את תביעת החוב שהגישה המערערת, גרושתו של החייב, בגין חוב מזונות.

הנאמן הביע נכונות לאשר את תביעת החוב בדין נדחה, כך שאם יוותרו כספים בקופת פשיטת הרגל לאחר חלוקה לכל הנושים אשר תביעות החוב שלהם אושרו, תוכל גם המערערת לקבלת דיבידנד וכך הנושים האחרים לא ייפגעו.

עוד יש לשקול את אורכה של תקופת האיחור, אם חולק דיבידנד אם לאו, אם גובש הסדר (רע"א 1883/15 משה חי שיבר נגד עריית תל אביב-יפו ואח' (פורסם בנבו, 9/8/15) ואם הנושה נהג בתום לב בהגשת תביעת החוב (רע"א 3141/14 משריה לוי ואח' נגד יורשי המנוח ניסים לוי ואח' (פורסם בנבו, 22/6/14).

...

אשר לטענה כי יש לדחות את הערעור שכן המערערת אינה מאפשרת את מימוש נכס המקרקעין המשותף, אני סבור שהמקום לדון בכך אינו במסגרת הערעור דנא אלא במסגרת בקשה מתאימה שתוגש על ידי המנהל המיוחד, במסגרת הליך פשיטת הרגל, כחלק ממימוש נכסיו של החייב.

מכל המקובץ, באתי למסקנה שיש לאפשר למערערת להוכיח בפני הנאמן את חובותיו של החייב כלפיה.

הערעור מתקבל.

הן בעל התפקיד הקודם והן בעל התפקיד הנוכחי קיימו הליכי גישור שונים בתיק הפרוק (שכן רוב הסיכסוך הנו בין חברי האגודה, ולמעשה תביעת החוב של המערערת הנה תביעת החוב היחידה).

בהכרעתו מתייחס המנהל המיוחד להלכות המשפטיות המחייבות, מזכיר את ע"א 4302/16 עריית ירושלים נ' צבי פרידמן (16.4.18)[פורסם במאגרים] (להלן: "הילכת פרידמן"), בה נקבע בין היתר שאין בהליכים המינהליים שננקטים על ידי רשות מקומית כדי לעצור את מניין ימי ההתיישנות בהליך אזרחי; המנהל המיוחד מציין כי המערערת לא הגישה תביעה כספית אזרחית כנגד האגודה; ומאחר וחלפו מעל 7 שנים עד למועד הגשת תביעת החוב, דינה להדחות בשל היתיישנות.

המנהל המיוחד מתייחס לאפשרות לפיה תבקש המערערת להחיל דין שונה מקום בו מדובר בהליך של חידלות פירעון בו מוגשת תביעת חוב, להבדיל מתביעה כספית, ומפנה לפסק דינו של כב' השופט עודד מאור במסגרת תיק פש"ר 42326-03-19 היזל חלפון נ' עריית תל אביב (22.12.19) [פורסם במאגרים] (להלן: "פס"ד חלפון").

בכל הנוגע לטענת ההתיישנות חולקת המערערת על עמדת המנהל המיוחד וסוברת כי אין מקום לאמץ את שנקבע בפס"ד חלפון.

...

המנהל המיוחד מזכיר בהכרעתו שמעמדו של בעל תפקיד הינו כמעמדה של רשות שיפוטית, אף לצורך חוק ההתיישנות; המנהל המיוחד מזכיר שהליך חדלות פירעון הינו הליך קולקטיבי ואין לאפשר קדימות לעירייה בשל הסתמכות על הליך הגבייה המנהלי; המנהל המיוחד דוחה את טענות המערערת לפיהן קבלת העמדה שנקבעה בפס"ד חלפון תפגע בזכויות הרשות ותגרום להשתמטות מתשלום חובות, ראו טעמיו בסעיף 19 להכרעתו.

הגשת תביעת חוב כמוה כהגשת תביעה אזרחית; מקום שדינה של התביעה האזרחית היה להידחות בשל התיישנות, כך גם מקומה של תביעת החוב להידחות בשל התיישנות.

מכל הטעמים הללו, הערעור נדחה.

המערערת תשלם את הוצאות המנהל המיוחד בסך של 5,000 ₪ תוך 30 יום.

]השופט ד' מינץ: ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מאור) בפש"ר 3049/09 מיום 11.8.2020 בה הורה על ביטול הליך עיקול שנקטה המערערת (להלן גם: הערייה) בגין חובות ארנונה שיצר משיב 3 (להלן: החייב) כלפיה.

משמעותה המעשית של הוראת עיכוב ההליכים היא כי החל ממועד מתן צו הכנוס, ניתן לתבוע ולגבות חוב בר-תביעה רק באמצעות הישתתפות בהליכי פשיטת הרגל על ידי הגשת תביעת חוב לפי סעיף 71 לפקודה (וראו: עניין עריית תל אביב, פסקה 25).

כשם שבהליך חידלות פרעון, הן בעיניינו של תאגיד והן בעיניינו של יחיד, על הנושה שבידיו תביעה שנולדה לאחר כניסת התאגיד או החייב להליך חידלות פרעון להצטייד עם אישור בית המשפט כדי לגבות את חובו (כאמור, לפי סעיף 29 לחוק), כך על הנושה שבידיו תביעה של חוב שהוא לא בר-תביעה בהליך פשיטת רגל להצטייד עם אישור בית המשפט כדי לפעול לגביית חובו.

...

לסיכום אפוא, גם אם נתונה האפשרות בידי נושה בחוב שאינו בר-תביעה לנקיטת הליך משפטי נגד חייב, אין מקום לנקיטת הליכי גבייה על נכסי החייב – המוקנים על פי פקודת פשיטת הרגל לנאמן – מבלי שניתן אישורו של בית משפט כי ניתן לגבות את החוב מנכסים עודפים.

בסעיף 29 לחוק נקבע ביחס לתאגיד כי: לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך כל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון.

ויצוין בשולי הדברים, כי סוגיית ההתיישנות קיבלה מענה מפורש במסגרת חוק חדלות פירעון – משנקבע בסעיף 32 שבו כי "התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958". לאור כל האמור לעיל, שעה שהעיקול הוטל מבלי שהעירייה ביקשה את אישור בית המשפט, אכן היה מקום לבטלו.

]השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט ג' ****) מיום 5.9.2021 בפש"ר 2791-12-20, בגדריו נדחה ערעור שהגיש המערער על הכרעתו של משיב 3 בתביעת חוב שהוגשה נגדו.

בתוך כך מפנה המערער להחלטה שניתנה במסגרת פש"ר 6118-12-13 פלונית נ' הכונס הרישמי מחוז חיפה (15.5.2016) (להלן: עניין פלונית), שם הורה בית המשפט על ביטול אישור תביעות החוב שהוגשו נגד החייבת בגין המחאות החתומות על ידה שהוגשו לבצוע עוד בשנת 2003, לאחר שטענותיה בדבר זיוף חתימתה על גבי המחאות אלה לא נבחנו לגופן, וזאת על אף שלא הגישה בשום שלב של ההליך היתנגדות לביצוען.

אכן, במסגרת מלאכת בדיקת תביעת חוב בהליך פשיטת רגל נתונה לבעל התפקיד, הממלא תפקיד מעין שפוטי, סמכות ייחודית לברר תקפותו של חוב פסוק, דהיינו – "להציץ מעבר לפרגוד" פסק הדין חלוט עליו מבוססת תביעת החוב שניתן לטובת נושה משקף חיוב אמיתי (ראו: ע"א 4873/21 ירמיש נ' עו"ד הנדל, פסקה 7 (24.10.2021) (להלן: עניין ירמיש); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 287-286 (מהדורה שלישית, 2010)).

פסקי דין שבהם תהא הצדקה להפעלת סמכות זו הם מקרים בהם הובאה לפני בעל התפקיד ראיה שפסק הדין הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עוות דין; או שפסק הדין ניתן בלי דיון כלשהוא לגופו של עניין, כגון פסק דין שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות (ראו: עניין ירמיש, פסקה 7; ע"א 999/20 עריית תל אביב נ' עו"ד עוז עמית – מנהל מיוחד לבדיקות חוב, פסקה 28 (14.6.2021); ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 21 (14.8.2012)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דינו להידחות לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

קביעות אלה התבססו על מסמכים שהוצגו לפני המנהל המיוחד המלמדים כי לאורך השנים מאז נפתח תיק ההוצאה לפועל ננקטו הליכי גבייה לצורך גביית החוב המיוחס לו. בשים לב לאמות המידה להתערבות בהכרעות בעל תפקיד בתביעות חוב, לא מצאנו כי נפל בפסק דינו של בית המשפט המחוזי פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. גם לגופם של דברים דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא בלא צורך בתשובה.