מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על אישור תביעת חוב באיחור בהליך פשיטת רגל

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הנאמן שאישר תביעת חוב של הנושה מר מרואן מוסא שהוגשה באיחור ניכר, ולאחר שכבר נקבעה תכנית פרעון בעיניינו של החייב.
המערער טוען כי טעה הנאמן באשרו את תביעת החוב שהוגשה באיחור, וטעה בקביעתו שלא קיים אישור מסירה לנושה זה. בבקשה להארכת מועד של הנושה שהוגשה באמצעות עו"ד יוסף עאוני, ציין ב"כ הנושה באופן סתמי כי נודע לו לראשונה על הליך הפש"ר רק ביום 18.8.2018, מבלי לפרט כיצד נודע לו על ההליך.
הלכה היא, שמדובר בעיניין מהותי ולא טכני, אשר הראציונאל שבבסיסו הוא הגברת הוודאות בהליך פשיטת הרגל, לרבות זכותם של כלל נושי החייב לדעת בתוך פרק זמן סביר את מצבת הנשייה והנכסים העומדים לזכותו של החייב, בין היתר, כדי לגבש עמדתם בהמשך הליכי פשיטת הרגל.
...
עוד הוא טוען כי בהתאם להלכה שנקבע ב- רע"א 1860/15 אורות העמקים בע"מ נ. מרדכי אלגבסי (ניתן ביום 21.5.2015) (פורסם בנבו) בעניין הארכת מועד להגשת תביעות חוב, דין טענת החייב להידחות.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, דין הערעור להתקבל.
אשר על כן, אני מקבלת את הערעור, ומורה להתאים את סיום תכנית הפירעון בהתאם לתשלומים ששולמו עד כה תוך דחיית תביעת החוב של מרואן מוסא, וככל שיש מקום להחזר כלשהו, יש לבצעו.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

על פי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 נושה רשאי להגיש תביעת חוב בתוך ששה חודשים מיום מתן צו הכנוס.
בנוגע למקרה שלפנינו, הרי שבראש ובראשונה מצאתי להדגיש כי אין מדובר באיחור קל יחסית בהגשת תביעת חוב, כי אם באיחור ממשי, משמעותי וניכר של למעלה משלוש שנים (!) מעניין לציין כי גם בעיניין מלונות רותם עליו נסמכים אייזנברג וטובי, דובר באיחור משמעותי של כשלוש שנים לאחר מתן צו הפרוק וכשמונה חודשים לאחר שנודע למבקשות אודות הליך הפרוק, ובית המשפט העליון קבע כי נוכח איחור זה, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את העירעור על החלטת המפרק לדחות את הבקשה להארכת מועד.
בנוסף יצוין כי מקום שהן טובי והן עליזה קזצ'קוב הם גם בעלי מניות של החברה וגם נושים שלה, הרי שיש בהארכת המועד להגשת תביעת החוב של אייזנברג כדי לפגוע בזכויות שאפשר וקיימות לבעלת המניות קזצ'קוב מתוך הכספים שעשויים להוותר בקופת הפרוק, כך שגם מטעם זה אין מקום להתיר הגשת תביעת החוב באיחור כה ניכר.
...
בעניין זה נקבע באותה פרשה כי: "אכן, כאשר טרם אירעה התקדמות משמעותית בהליך חדלות הפירעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד". ככלל, ניתן לסכם כי על פי ההלכה הפסוקה, במצבים שבהם בשל צירוף נסיבות שונות, ובהן העדר מחלוקת של ממש על אודות החוב, אי גרימת נזק למי מהצדדים, אי חלוקת דיבידנד לנושים והעדר פגיעה באינטרס ההסתמכות מצד מי מבעלי הדין, יש להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב (רע"א 3702/17 ד"ר עבדאללה חג'אזי נ' עו"ד ליאור מזור מנהל מיוחד לנכסי החייב (פורסם בנבו, 27.06.2017); רע"א 1883/15 משה חי שיבר נ' עיריית תל אביב יפו (פורסם בנבו, 09.08.2015)).
כך או כך, אין הצדקה במקרה דנא להיעתר לערעורים, ובדין ובצדק נדחתה תביעת החוב של אייזנברג על ידי מפרק א.צ.ט. אשר לטענה כי יש בקופת הפירוק די כספים לכל הנושים, כולל חלקו של אייזנברג, הרי שנימוק זה – גם אם הוא נכון – אין בו כדי להצדיק העברת הכספים לאייזנברג כבר עתה, חרף האיחור המשמעותי בהגשת תביעת החוב שלו, וככל שאכן מגיעים כספים מטובי לאייזנברג, יתכבד אייזנברג וימתין עד לאחר שיחולקו הכספים העודפים לבעלי המניות, ואז יפעל להיפרע ישירות מטובי.
סוף דבר: על יסוד כל המוסבר לעיל, דין הערעורים – שניהם – להידחות, על כל ראשיהם ונימוקיהם.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטענה באשר לאיחור בהגשת העירעור- נדחית בזאת.
כידוע תקנה 93 (א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן: "התקנות"), קובעת כי "הנאמן יבדוק כל תביעת חוב ועל מה היא מסתמכת ויחליט אם לאשרה כולה או חלקה, לדחותה או לידרוש ראיות נוספות לה". בעל התפקיד משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט ואיני מוצאת לנכון להתערב בקביעתו וראה להרחבה בעיניין זה: עש"א 31734-03-14 רודה נ' בן מאיר (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 12.5.2014): "נקבע בהלכה שככלל אין בית המשפט של חידלות הפרעון ממיר את שיקול הדעת של בעל התפקיד בשקול דעתו, בבחינת ההתעלמות מהכרעת בעל התפקיד, שכן עסקינן בהליך ערעורי על הכרעת בעל התפקיד. לכן, אין מצופה מבית המשפט של חידלות הפרעון לבדוק את תביעת החוב מלכתחילה, ושומה עליו רק להעבירה תחת שבט ביקורותו. רק אם נימצאו בה שגגות המצדיקות היתערבות, יעשה כן. זאת בדומה לערעור על פסק דין שכן גם ערכאת העירעור נמנעת מלהתערב בקביעת ממצאים של הערכאה הדיונית אלא אם נפלו בה שגגות המצדיקות שינוי פסק הדין". 10.2.
...
בתגובתה טוענת העירייה כי יש לדחות את הערעור על הסף היות ואין לעו"ד לייזר- ייפוי כוח לייצג את המבקשים והעיזבון של המנוחה; כי הערעור מהווה למעשה ניסיון חסר תום לב "לפתוח" את תביעת החוב החלוטה של החייב באמצעות העלאת טענות דרך תביעת החוב בתיק החייבת ז"ל; כי סיכויי הערעור נמוכים היות וערעור על הכרעת החוב בעניינו של החייב נדחו (הן ע"י בית המשפט המחוזי והן ע"י בית המשפט העליון); כי רק חלק מהחובות היו משותפים וחלק לא. הנאמן הגיש תגובה לערעור שהגישו המבקשים, בה הציג את עמדתו לפיה יש להותיר את החלטתו על כנה ולדחות את הערעור הן על הסף (בשל שיהוי בהגשתו ואי הצגת ייפוי כוח וצו קיום צוואה או צו ירושה) והן לגופו של עניין.
מכל האמור לעיל, הערעור נדחה.
הנני מחייבת את המבקשים לשלם לנאמן את הוצאות ההליך בסך של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת החלטה.
המזכירות תשגר החלטתי לצדדים ובאי כוחם.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת בשל התקיימותם של מספר טעמים, ביניהם העובדה שלא ברור מדוע ההודעה נימסרה לאשה ולא לבא-כוחה אשר היה מוכר היטב למערער; על אישור המסירה נרשם כי עניינו בהודעה לפי סעיף 128(ד) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה) העוסק בהגשת בקשה להקצבת מזונות להבדיל מהגשת תביעת חוב; המערער התבקש מספר פעמים ליתן התייחסותו לתביעת החוב ולא עשה כן, אלא רק העלה בלקוניות טענה כללית ל"קזוז" חוב המזונות; המערער בעצמו הצהיר על קיומו של חוב מזונות; קבלת הבקשה להארכת מועד לא תיפגע במערער שכן חוב מזונות ממילא אינו בר-הפטר.
זאת בהיתחשב בין היתר בכך שהמערער לא טען כי נגרם לו נזק כתוצאה מהגשת תביעת החוב באיחור וכי אין מחלוקת כי ההודעה על מתן צו הכנוס לא נימסרה לבא-כוחה של האשה.
סעיף 71(ב) לפקודה מורה בין היתר כי "הכונס הרישמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע". הלכה היא כי יש לנקוט בגישה מקילה בפרשנות הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת המועד, על פיה יש לבחון את מכלול נסיבות המקרה תוך איזון בין הליכי פשיטת הרגל, זכויות הנושים וזכויות החייב (רע"א 8855/14 דבריקו נ' עו"ד שלמה הנדל, נאמן לנכסי החייב אפללו שלום, פסקה 6 (29.3.2015); רע"א 9802/08 הועדה המקומית לתיכנון ולבניה עריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם (1994) בע"מ (בפרוק), פסקה 15 (21.8.2012)).
...
גם לגופה של הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב לא מצא בית המשפט מקום להתערב.
המערער שב וצירף את התחשיב שהגיש בערעור על תביעת החוב לבית משפט המחוזי, אשר מלמד לטענתו כי חוב המזונות שולם במלואו ואף נותרה יתרה לזכותו בסך של כ-50,000 ש"ח. דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
הערעור נדחה כאמור.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

המשיבה מפנה לפסיקת בית המשפט העליון, אשר במקרים שונים התירה קבלת תביעת חוב באיחור, בשים לב לנסיבות האיחור ולשלב בו היה מצוי הליך פשיטת הרגל.
המשיבה מתייחסת בתגובתה גם להתנהלות החייב בהליך פשיטת הרגל, אולם נראה כי אין הכרח לידון בטענות אלו במסגרת הדיון בעירעור.
המערער מסתמך על אישור מסירה, אולם יצוין כי חלק מהפרטים באישור הנ"ל אינם ברורים.
...
לסיכום, אין זה המקרה בו ראוי להתערב בהכרעתו של המנהל המיוחד באישור תביעת החוב.
לפיכך, הערעור נדחה.
המערער ישלם למנהל המיוחד ולמשיבה הוצאות משפט בהליך בתיק זה בסך של 1,000 ₪ לכל אחד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו