ערעור על אישור תביעות חוב בהליך כינוס נכסים

תביעת החוב שהוגשה התבססה על פסיקתא שניתנה במסגרת ההליך שיזם הבנק נגד המערער והועמדה על סכום של למעלה מ-17 מיליון ש"ח. ביום 16.7.2019 אישר המשיב את תביעת החוב מטעם הבנק, וביום 9.2.2020 הכריז בית המשפט על המערער פושט רגל והורה על מינוי המשיב כנאמן לנכסיו.

המערער ביסס את טענתו על כתבה שפורסמה באתר החדשות הכלכלי "כלכליסט" מספר ימים טרם הכרעת המשיב בתביעת החוב, בה צוין כי הבנק עתר למינוי המשיב (יחד עם עו"ד מרדכי זהבי, בא כוח הבנק בהליך הנוכחי) לכונס נכסים במסגרת הליך לאכיפת שעבודים בעיניינה של חברת יהלומים מסוימת (להלן: הליך אכיפת השעבודים).

...

דיון והכרעה דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בבחינת למעלה מן הצורך, דין הערעור להידחות אף לגופם של דברים.

הערעור נדחה אפוא בלא צורך בקבלת תשובה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 51413-05-22 טביב נ' גולדברג ואח' לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל מערער: מאיר טביב משיבים: 1.אברהם גולדברג החייב 2.כונס נכסים רישמי תל אביב 3.שלמה הנדל הנאמן מטעם המערער: עו"ד אריאל שריג ועו"ד אסף לפלר. מטעם החייב: עו"ד יאיר אשכולי. מטעם הנאמן: עו"ד שלמה הנדל, הנאמן מטעם הכנ"ר: עו"ד דקלה סתיו. פסק דין

מוסיף המערער שהוא נושה בסכום מהותי, ההליכים מתנהלים ממילא שנים רבות תוך שניתנו לחייבים ארכות רבות לעמוד בתוכנית, ההליך טרם הסתיים, דיבידנד טרם חולק ודי בכך כדי לאשר את תביעת החוב.

החייב מדגיש בתשובה לערעור שהוא הצהיר על המערער כנושה ומשהחל ההליך לא יכל כלל להכיר בחוב ועל כן אין יסוד לטענה שהוליך אותו שולל.

הנאמן הדגיש בתשובתו, שמטענות המערער משתמעת הודאה ברורה שידע על מתן צו הכנוס, שכן לטענתו הגיש תביעת חוב שאבדה, ואם אכן ידע על צו הכנוס, אין הדבר מתיישב עם חוסר העניין שגילה בגורל תביעתו במשך 18 שנים.

...

המערער נסמך על תצהירו אשר הדברים נטענו בו באופן כללי ובלתי מפורט וניכר שגרסה זו באה להצדיק את המחדל של המערער לאורך השנים ובשים לב להחלטה אחרת של בית המשפט שניתנה בהליך, אשר בה דחה בית המשפט בקשה להארכת מועד שהוגשה אחרי 13 שנים, כך שלולא היו הדברים נטענים כפי שנטענו, סביר שגם בקשה זו הייתה נדחית.

משנקבע שלא הוכח שהוגשה תביעת חוב במועד, יש לבחון האם ניתן להיעתר לבקשה להארכת מועד.

החלטת הנאמן סדורה ובהירה, בחנה כדבעי את הטענות, התקבלה בהליך תקין, מבוססת היטב על כל רבדיה ואין מקום להתערב בה. סוף דבר - הערעור נדחה.

יוצא איפוא שהמערערת ידעה ביום 15.7.2021 שהמשיב נמצא בהליך של חידלות פרעון ומשכך יש למנות את התקופה לצורך הגשת תביעת החוב החל ממועד זה. בסעיף 210(ג) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 נקבע כי "הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהיתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה". יוצא איפוא שיש לבחון את היסודות הבאים במצטבר- האם היתקיימו נסיבות שמנעו מהנושה להגיש במועד את תביעת החוב והאם קיימת הצדקה להעתר לבקשתו בשים לב, בין היתר, לשלב שבו מצוי ההליך.

בעיניין שנידון ב-רע"א 1860/15 אורות העמקים בע"מ נ' מרדכי אלגבסי (21.5.2015), בית המשפט העליון נעתר לבקשת הנושה להאריך את המועד להגשת תביעת חוב, בשים לב לכללים שנקבעו בפסקי הדין בעיניין "מלונות רותם" ו"דבירקו", מכיוון שעלה בידה להוכיח שלא הייתה מודעת להליכי כנוס הנכסים וקבלת תביעת החוב לא תיגרום לפגיעה משמעותית בהתקדמות בהליך ולא פגעה באנטרס ההסתמכות של הנושים, מה גם שטרם נערכה אספת נושים.

בעיניין שנידון שם נדחה ערעור על החלטת הנאמן להאריך את המועד להגשת תביעת חוב בגין דמי מזונות לקטין למרות שזו הוגשה באיחור ניכר בשים לב למועד שבו הובא לידיעת הנושה שהחייב נמצא בהליך של פשיטת רגל.

...

המערערת טענה בתשובתה, בעיקרי הדברים (תוך שחזרה על חלק מהטענות שהעלתה בכתב הערעור למרות שלא היה לכך מקום), כי הנאמן צירף לתגובתו ראיה חדשה- חילופי ההודעות בווטסאפ, ללא נטילת רשות מבית המשפט; המשיב לא ציין בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים את פרטי ההתקשרות עם המערערת ולא שלח אליה את הצו; הנאמן לא ווידא את קבלת הצו על ידי המערערת; המערערת לא הייתה מיוצגת בתקופה הרלבנטית; ב"כ המערערת הודיע לנאמן ביום 4.4.2022 שתביעת החוב תוגש ביום 28.4.2022; המדובר בחוב מזונות בדין קדימה; ילדיו הקטינים של המשיב הם הנושה האמתי; המשיב עבר להתגורר בנתניה ועול גידול הקטינים נותר על המערערת שנותרה באילת; יש להעדיף את טובתם של הקטינים על פני הנושים האחרים, מה גם שמדובר בנושים מקצועיים; הנאמן מצוי בקשרים עסקיים עם אחד הנושים, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי"); בדו"ח ממצאי הבדיקה ציין הנאמן כי המערערת יודעת על הליך חדלות הפירעון "... שכן היא צד להליך קציבת המזונות", אך הבקשה לקציבת מזונות הוגשה על ידי הנאמן ביום 28.3.2022; הנאמן מנוע מלהעלות גרסה שונה מזו שציין בדו"ח ממצאי הבדיקה לגבי מועד ידיעתה של המערערת על ההליך; הנאמן הגיש את הבקשה לקציבת מזונות בשיהוי של ממש; ההודעה בווטסאפ נעשתה לאור איום של המשיב על נקיטת הליך של חדלות פירעון; הודעת הממונה מיום 26.5.2021 נשלחה לכתובת שאינה קיימת ומעולם לא הגיעה למערערת; בשים לב לכלל נסיבות העניין יש לקבל את הערעור.

המערערת טענה שהיה על הנאמן לוודא שהיא יודעת על מתן הצו, לפי מצוות תקנה 75(א) לתקנות, אך אין בידי לקבל את הטענה.

עם זאת, סבורני שטרם נחצה קו פרשת המים בכל הנוגע לאינטרס ההסתמכות של הנושים.

יוצא אפוא שבית המשפט טרם נדרש לבירור בעניין תכנית השיקום הכלכלי של המשיב ובנסיבות העניין סבורני שטרם התגבש אינטרס ההסתמכות של הנושים.

התוצאה התוצאה היא שהערעור מתקבל על החלטת הנאמן בעניין דחיית הבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב.

כך קובע סעיף 209 לחוק באופן ברור כי "תביעת חוב בשל חוב עבר שאישר הנאמן לפי הוראות פרק זה מקנה לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה." יתר הוראות הפרק (סעיפים 215-210 לחוק) עוסקות במידה כזו או אחרת בפרוצדורה הנוגעת למנגנון הגשת תביעות החוב וההכרעה בהן, לרבות זכות העיון (מושא המחלוקת במקרה דנן) וזכות העירעור על הכרעת בעל התפקיד.

אי לכך, כבר קבעתי בעבר בהקשר אחר כי "הגם שלשחקנים בהליכי חידלות הפרעון מוקנות זכויות שונות לעיון בתוצרי ההליך, הרי שאין מדובר בזכויות גורפות המשתרעות על פני כל המסמכים המצויים בידי בעל התפקיד." (פר"ק (מחוזי ת"א) 15656-07-14 אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי, בפיסקה 23 (נבו 9.7.2023)).

המבקשת אפילו לא הסבירה כיצד העיון בתביעת החוב ובהכרעה בה ישרת את עניינה האישי בסכסוך שיש לה מול רשות המסים, ומכל מקום, ברור שמדובר בסכסוך שהוא חצוני להליך חידלות הפרעון ואיננו נובע ממנו, שהרי בתשובתה טענה המבקשת כי תביעת החוב של רשות המסים דרושה לה היות ורשות המסים הטילה עיקול על נכסיה.

...

ממילא לא ניתן להסיק מסקנה נחרצת וחד-משמעית ביחס לכוונת המינוח "בעל עניין" רק בהסתמך על ההיסטוריה החקיקתית (המועטת) המיוחסת לסעיף 214 לחוק חדלות פירעון.

אין בידי לקבל את ההשוואה שערכה המבקשת להרחבת מעגל הזיקות מכח סעיף 11 לחוק החברות המאפשר לחברה להתחשב באינטרסים של גורמים שאינם נמנים על בעלי מניותיה.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה הנדחית.

הממונה הוסיף כי הוגשו כנגד היחידה 11 תביעות חוב בסך כולל של 301,150 ₪ מתוכם אושרו 9 תביעות חוב בסך 195,156 ₪.

הנאמן ציין כי מדובר בחוב בן 19 שנים, כאשר במהלך השנים היחידה לא פעלה לערער על החלטת המל"ל ואף שילמה עשרות אלפי שקלים, כלומר, לטענת הנאמן, היחידה השלימה עם חובה למל"ל. בנסיבות העניין, המליץ הנאמן על ביטול ההליך הן לאור היתנהלות היחידה בהליך תוך צבירת חוב פיגורים בסך 24,500 ₪ והן לאור יצירת החוב כלפי המל"ל, החוב העקרי בהליך.

בהתאם לרע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון- מחלקת ערעורים (20.6.2021) שאימצה את הילכת "אלקצאצי" (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרישמי (2.4.2014)) קיימת מניעות מלהגיש בקשה חדשה לצוו לפתיחת הליכים בטרם חלף פרק זמן של שנה עד שנתיים וחצי, בשים לב לנסיבות המקרה.

...

אחרי ששקלתי בעניין אני סבור שישנם קשיים ניכרים בתגובת היחידה שהוגשה בעניין זה: תגובת היחידה בעניין זה הוגשה ללא שצורף לה תצהיר כדין ועל כן לא ניתן לתת משקל לטענות הנטענות בו, זאת שעה שנטענות במסגרתו טענות עובדתיות רבות ביחס לאופן יצירת החוב כלפי המל"ל. מדובר בחוב בן 19 שנים כאשר היחידה לא פעלה לערער על קיומו.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.

לאור החלטתי האמורה לא מצאתי טעם לדון בטענת היחידה לקיזוז אותו מבצע המל"ל. צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינה של היחידה יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.