ערעור על אישור שינוי תקנון באגודה שיתופית

ערעור על החלטת כב' רשם האגודות השיתופיות (להלן – הרשם) מיום 29.12.14, בה נדחתה בקשת המערער לבטל את החלטת הרשם מיום 24.4.14, בגדרה אישר שינוי תקנון שהיתקבל ביום 13.2.14 באספת החברים של עבדון – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן – המשיבה או האגודה).

...

סבורני כי בגדר ההליך שבפניי אין כל צורך להכריע בשאלה האם הגב' דמרי חברה באגודה אם לאו.

כל כך, משום שאפילו יימצא כי הגב' דמרי לא הייתה זכאית להצביע באסיפה הנדחית, אפילו אז לא יהיה בכך כדי להשפיע על תוצאות ההצבעה על שינוי התקנון.

כללו של דבר – הערעור נדחה.

המעבר ממודל הקבוץ השיתופי למודל של קבוץ מתחדש, מערער את יסוד ההסכמה שבבסיס הקבוץ והוא מחייב שינוי של תקנון האגודה השיתופית.

ברור לי כי קבלת פרשנות זו עלולה להוביל לאישור תקנון בצורה דו-שלבית, כך שבקיבוץ בעל סעיף קווארום הדומה לזה בו עסקינן, יהיה צורך תחילה לאשר את מעבר הקבוץ ממודל שיתופי למודל מתחדש ברוב של שלושה רבעים מתוך כלל חברי הקבוץ (קרי, על השינוי להיתקבל ברוב מספרי וברוב מיוחס); כאשר לאחר מכן (אם לא הסכימו לכך קודם), יוכלו חברי הקבוץ לאשר את קבלת עקרונות הערבות הדדית ברוב של שלושה רבעים מהמצביעים בלבד (קרי, ברוב מיוחס בלבד).

...

באשר לטענות נוספות אשר הועלו על ידי הקיבוץ: אין בידי לקבל את עמדת הקיבוץ כי הוא מתנהל דה פאקטו מאז שנת 2009 כקיבוץ מתחדש, וכל שמתבקש עתה הוא התאמת התקנון לנסיבות שנוצרו.

כן אינני מקבל את טענת הקיבוץ לפיה אין ביכולתו להגיע לקוורום הנדרש משום שחלק מחבריו סיעודיים, בחופשה או חסרי דעה בעניין.

סיכום הערעור נדחה.

בעקרי הטיעון טען המערער בראשונה להעדר סמכות לוועד הנוכחי של האגודה, שהגיש את התובענה, ולפיכך, לעמדתו, הוא פעל בחוסר סמכות, ויש לבטל את התובענה: לטענת המערער, ביום 27.11.13, נודע לו כי טרם הגשת הבקשה לבוררות, נערכה בשנת 2012 ביקורת אצל המשיבה ע"י עו"ד טל מור מטעם הרשם, שהעלתה כי יו"ר הוועד, רחמים יקוטי וחבר נוסף, יונתן דימרי, שהם גם מורשי החתימה בועד, מכהנים מעל לשתי קדנציות, בנגוד לתקנון.

זאת ועוד: פניית המערער לבית משפט קמא, לאחר שמונה בורר על ידי הרשם, היא בחוסר סמכות עניינית, שכן אין לבית משפט קמא סמכות להתערב בהחלטת הרשם על מינוי בורר, אלא רק לבית המשפט לעניינים מינהליים במסגרת ערעור על החלטת הרשם על פי סעיף 5(2) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים תש"ס – 2000 וסעיף 1 לתוספת השנייה לחוק זה. אם היה ממש בטענות המערער, והיה מקום לקיים הליך של הסכמה בין הצדדים למינוי בורר, אין להניח כי הצדדים היו מגיעים להסכמה, מה גם שניסיון האגודה להגיע להסכמה בעיניין זהות הבורר לא צלח.

השאלה הנשאלת היא אם בעקבות ביטול מוסד "משפט החברים" יש לראות ב'רשות השיפוט' כחליפה של מוסד זה. בפס"ד שטיינבוים קבע השופט א' ריבלין כי הקמתה של 'רשות השיפוט' החדשה "אין בה כדי לשנות את סעיפי הבוררות בתקנוני האגודות השיתופיות למיניהן. אגודה שיתופית המבקשת לקבוע לעצמה כי הסכסוכים ב'עסקי האגודה' יועברו מ'משפט החברים' לבוררות של 'רשות השיפוט' – חייבת לכלול הוראה מתאימה בתקנונה. בהיעדר קביעה מתאימה בתקנון הנתבעת, אין בו, בתקנון כשלעצמו, לכאורה, כדי לחייב את הצדדים להביא את עניינם בפני 'רשות השיפוט'" (שם, פסקה 3).

בחינת טיב היחסים המיוחדים השוררים בין אגודה לחבריה מובילה למסקנה כי מטרת התקנון הייתה להמנע עד כמה שאפשר מהעברת הסכסוכים לבית המשפט, כפי שתיאר השופט אור בפסק דין בקל: "בין חברי אגודה לבין עצמם ובינם לבין האגודה קיימים יחסים מיוחדים. המדובר בהתאגדות של אנשים אשר בבסיס מטרותיה עומדים, בין היתר, עזרה הדדית ואינטרסים כלכליים משותפים מתוך כוונה לסייע הדדית לשפור תנאי חייהם של חברי האגודה, עסקיהם או שיטות הייצור שלהם.

...

המסקנה ש. שטמר, שופטת [אב"ד] המסקנה אליה הגעתי היא שיש לדחות את הערעור.

לאור האמור – אני בדעה כי יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטת רשם האגודות השיתופיות בדבר מינוי הבורר.

כמותה אף אני סבור כי משבטל מן העולם טריבונאל הבוררות הידוע כ"משפט החברים" נסללה הדרך לפנייה לרשם האגודות השיתופיות על מנת שימנה בורר וזאת על פי תקנה 2 א(ו) לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים) התשל"ב-1972 (להלן "התקנות").

לטענת המערער, עולה מכך כי תיקון חבר חדש אושר בנגוד לסעיף 111 לתקנון הקבוץ, שהרי חבר קבוץ אחר ערער על תקינות ההצבעה שנערכה, ולמרות זאת ביצועה לא עוכב והערעור לא נדון באספה הכללית של הקבוץ.

יש בסיס, איפוא, לעמדת הרשם לפיה חוות הדעת המקצועית הנדרשת בתקנה 11(ב) הנ"ל, עוסקת מבחינת מהותה ותכליתה בהיבטים פינאנסיים ולא בהיבטים חברתיים, חנוכיים וכיוצ"ב. אוסיף כי בנוהל הרשם לשינוי תקנון האגודה שצורף לכתב העירעור, נקבע במפורש כי יש לצרף לבקשה לשינוי תקנון: "אישור התכנות כלכלית מרואה חשבון, אשר יש לצרף לבקשה לשינוי סיווג מקיבוץ שיתופי לקבוץ מתחדש" (נספח כ"ד לכתב העירעור; ההדגשה אינה במקור).

...

בחינת טענותיו של המערער בהליך זה הובילה למסקנה כי אין עילה להתערבותי בהחלטת הרשם.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים שפורטו, הערעור נדחה.

ממילא נדחית הבקשה לצווים זמניים שב"כ המערער הגיש ערב הדיון לפניי, ולא הזכיר אותה בטיעוניו בעל-פה כך שלא ברור האם מרשו עמד עליה מלכתחילה בגדרי ערעור זה. אשר למישור ההוצאות – היקפו של הערעור לא היה מצומצם, והדבר הקרין על היקף עיקרי הטיעון הכתובים מטעם המשיב.

עניינה של העתירה שלפני באישור המשיב 1, רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הרשם), מיום 31.3.2019 את רישום "תיקון חבר חדש" לתקנון המשיב 2, קבוץ שדה בוקר (להלן – הקבוץ), לרבות שינויים מנוסח התיקון כפי שהיתקבל באספה הכללית של הקבוץ, ושינוי סיווג הקבוץ מ"קבוץ שיתופי" ל"קבוץ מתחדש".

העותר הגיש ערעור מנהלי על החלטת הרשם, ולא נראה שכבש את טענותיו.

...

אלה מחזקים את המסקנה, העולה מן המכלול, שסעיפים ספציפיים אלו אינם מהותיים עבור רובם של חברי הקיבוץ בבחינת שמיטת הקרקע להסכמתם לתיקון כולו, כטענת העותר.

דינה של הבקשה להידחות משהוגשה בשיהוי ניכר, שכן המסכת העובדתית בבסיסה התגבשה לפני זמן רב. מכל מקום, לאור האמור בפסק הדין, דינה להידחות אף לגופה.

לסיכום: העתירה מתקבלת בחלקה כאמור לעיל.