ערעור על אישור הסדר נושים וצו הפטר

אין זה נדיר כי החלטות הניתנות במסגרת הליך של פשיטת רגל, ובפרט החלטות מרכזיות הניתנות בהליך (כגון צו כנוס, צו פשיטת רגל וצו הפטר, המהוות כולן "צו בפשיטת רגל" שהערעור עליו בזכות) - כורכות בתוכן הכרעה בסוגיות שונות.

דוגמה מסוימת לכך ניתן למצוא ברע"א 4790/15 דנינו נ' עו"ד ערן אטלס מנהל מיוחד בכינוס נכסים (19.12.2015) - בית המשפט של פשיטת רגל אישר הסדר נושים ביחס לחייבת, ובד בבד דחה השגה אותה הגיש צד מסוים על החלטת המנהל המיוחד שלא להאריך לו את המועד להגשת תביעת חוב.

דוגמה נוספת היא הסיטואציה שהתעוררה ברע"א 2481/11 קוה נ' הכונס הרישמי (19.6.2011) - בית המשפט של פשיטת רגל נתן החלטה המכריעה במספר בקשות שונות ובהן בקשה לאישור הסדר שכר טירחה עם בא כוח החייב וכן בקשה להפחתת צו תשלומים חודשי שנקבע בגדר צו הכנוס.

גישה מעשית, כמו גם שיקולים של יעילות דיונית ו"ידידותיות למשתמש", תומכים במסקנה לפיה יש להמנע מפיצול כאמור, ותחת זאת להחיל את המבחן הרגיל - אשר כונה בעבר "מבחן טכני" - ולפיו די בכך שנתונה לבעל הדין זכות ערעור על רכיב אחד בהחלטה על מנת לקבוע כי העירעור על כלל הרכיבים יהיה בזכות (ע"א 7400/00 יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בת"א (7.1.2001).

...

תחילה אציין, כי אין בידי לקבל את טענת המשיבים ברישא של הבקשה ולפיה "... על בית המשפט הנכבד היה להמתין עד להמצאת כתבי בי דין במלואם בטרם מתן החלטתו". אכן, המשיבים הגישו ביום 20.6.2017 בקשה להורות למבקש להמציא לידיהם את בקשתו מיום 15.6.2017.

גישה מעשית, כמו גם שיקולים של יעילות דיונית ו"ידידותיות למשתמש", תומכים במסקנה לפיה יש להימנע מפיצול כאמור, ותחת זאת להחיל את המבחן הרגיל - אשר כונה בעבר "מבחן טכני" - ולפיו די בכך שנתונה לבעל הדין זכות ערעור על רכיב אחד בהחלטה על מנת לקבוע כי הערעור על כלל הרכיבים יהיה בזכות (ע"א 7400/00 יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בת"א (7.1.2001).

נהפוך הוא - הנתונים האמורים דווקא מחזקים את המסקנה אליה הגעתי בהחלטתי הקודמת, ולפיה "אין טעם בפירוקו של פסק הדין לגורמיו". היינו - יש לקבוע את סוגית הסיווג בהתאם לכלל הרגיל שלפיו די ברכיב אחד שהערעור עליו בזכות על מנת להקנות לאותו בעל דין זכות ערעור על מכלול הרכיבים.

נוכח האמור לעיל, בקשת המשיבים לעיון חוזר נדחית.

פתח דבר לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, אופיר בן יוסף כפרי, מיום 21.11.2016, בתיק הוצאה לפועל, המתנהל בלישכת ההוצאה לפועל בנצרת, שמספרו 520774-01-16 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), לפיה כב' הרשמת הורתה על סגירת תיק ההוצל"פ נוכח צו ההפטר שניתן למשיב בתיק פש"ר 11277-08-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה.

רקע עובדתי וההחלטה נשוא העירעור ביום 28.1.2015 הגישה המבקשת נגד המשיב בלישכת ההוצל"פ בנצרת בקשה לבצוע 3 המחאות המשוכות ע"י המשיב לזכותה, ואשר לא כובדו ע"י הבנק בשל "הוראת ביטול". בהליך פש"ר 11277-08-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה, הגיש המשיב בקשה לאשר הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), כאשר שם המבקשת הופיע ברשימת נושיו, ועל כך אין חולק.

בתאריך 14.8.2016 הורתה כב' רשמת ההוצאה לפועל, מירי בר טהולץ, על ביטול ההליכים וסגירת תיק ההוצל"פ כנגד המשיב, וזאת לאור צו ההפטר שניתן בהליך הפש"ר. ביום 21.9.2016 הגישה המבקשת בקשה, במסגרתה ביקשה לבטל החלטת כב' הרשמת מיום 14.8.2016, וכן להורות על החייאת ושפעול ההליכים בתיק ההוצל"פ. ביום 7.10.2016 ניתנה החלטה לפיה הבקשה מצריכה תגובת החייב והנאמן בתיק הפש"ר. אולם בהחלטתה מיום 21.11.2016, נשוא העירעור כאן, דחתה כב' רשמת ההוצל"פ, בקשת המבקשת, וקבעה: "בפני תגובת החייב לבקשת הזוכה ליתן החלטה בבקשתו לביטול החלטת כב' הרשמת מיום 14/8/16 בדבר מחיקת החייב וסגירת התיק נוכח עמידת החייב בהסדר נושים בתיק פש"ר 11277-08-15 החלטה מיום 25.07.16).

...

עיקר טענות המשיב יש לדחות את הערעור על הסף מחוסר סמכות עניינית, היות והסמכות לדון בעניינה של המבקשת הינה בבית המשפט המחוזי בהליך הפש"ר. היה על המבקשת להגיש תביעת חוב בהתאם למועדים שנקבעו בפקודת פשיטת הרגל, אולם עד היום היא לא עשתה כן, לא פנתה לבית המשפט המחוזי, ולא ביקשה מהנאמן כל הארכת מועד להגשת תביעת חוב.

מאחר והמשיב מילא את חובותיו ועמד בתנאי הסדר הנושים, יש להורות למבקשת להשיב למשיב את סכום של 659 ₪ אשר עוקל ומומש ביום 11.7.2016 במסגרת תיק ההוצל"פ. הכרעה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

שוכנעתי, כי אכן הייתה המצאה כדין למערערת.

שנית, פסק הדין בת"ק 53128-11-14, אשר צורף לתגובת המשיב, מלמד כי מנהל המבקשת הוא אותו מנהל של חברת שיווק אלף אלף משקאות קלים וחריפים (טבריה) בע"מ. כאמור לעיל, צו ההפטר מהווה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה. סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הערעור להידחות.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.5.2020 ומיום 18.6.2020 בפש"ר 30580-03-14 (השופטת ע' חן-ברק), בגדרן אישר בית המשפט המחוזי את אשר נקבע בהחלטתו מיום 21.4.2020, שלפיה על הנאמן להגיש חישוב מתוקן המפרט את יתרת התשלומים שעל המבקשים לשלם, עובר לקבלת צו הפטר.

בהחלטה מיום 8.10.2016 אושר הסדר הנושים כפי שהובא בפרוטוקול הדיון מיום 7.9.2016, ובו צוין במפורש כי הדיבידנדים ישולמו לנושים "בצרוף הוצאות ההליך". אין לקבל את פרשנות המבקשים שלפיה תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, קובעת כי בהכרח יש לנכות את שכר הנאמן מתוך תקבולי המימוש.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתשובה.

אף אם אניח לטובת המבקשים, כי החלטות בית המשפט המחוזי לא היו ברורות להם דיין, הרי שדין טענותיהם להידחות גם לגופן.

בדין אפוא הורה בית המשפט המחוזי על חישוב מחדש של רכיב זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

תאריך הישיבה: כ"ה בניסן התשע"ו (3.5.2016) בשם המערערים: עו"ד אמיר בירמן בשם המשיב 1: עו"ד רון דרור; עו"ד אופיר מנצ'ל בשם המשיב 2: עו"ד לבנת סבח בשם המשיב 3: עו"ד ענבל קדמי-עברי ][]פסק-דין ]השופט צ' זילברטל: ערעור על פסק דינו מיום 7.3.2015 של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' חן-ברק), שניתן בתיק פש"ר 17469-01-13, בגדריו קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיב 1 (להלן: החייב) לאישור הסדר נושים, ועל החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.4.2015 בגדרה ניתן לחייב צו הפטר.

...

לאחר עיון במסמכי הערעור ולאחר שהצדדים השלימו טיעוניהם על-פה בדיון שהתקיים בערעור, מסקנתנו היא שדין הערעור להידחות.

לא מצאנו כי נפל פגם כלשהו בהליך שהביא להסכמת רוב מוחלט של הנושים להסדר שהוצע על ידי החייב.

דין הערעור, אפוא, להידחות, ואנו דוחים אותו ומחייבים את המערערים לשאת בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח לכל אחד מהמשיבים.

        ערעור על החלטת בית משפט השלום ראשון לציון (כב' השופט ג. לובינסקי זיו) בתיק חדל"פ 54422-10-19 מיום 20.3.22 (להלן: ההחלטה).

         בשנת 2012 המנהל המיוחד שמונה בהליך הראשון הגיש בקשה לאישור הסדר נושים שבמרכזה הצעה למתן הפטר בתמורה לתוספת של 400,000 ₪ שתתווסף לתשלומים ששולמו עד אותו מועד.

         ביום 12.5.13 ניתן צו הפטר חלוט ליחיד ולרעייתו ונקבע שהם קיימו את ההסדר.

        אם כן, הליך הפינוי בתיק ההוצאה לפועל עוכב לצורך בירור טענת "פרעתי" שהוגשה על ידי היחיד ורעייתו, ובדיעבד לא היה ממש בטענה, שהרי תביעת החוב של הבנק אושרה על ידי הנאמן.

...

התוצאה היא, שסוגית הסידור החלופי אינה מבססת התערבות בהחלטת בית המשפט קמא, שעסקה אך ורק בזהות הגורם המממש, ונקבע בה במפורש שאין בה כדי לפגוע בזכויות מוקנות של היחיד.

       הערעור נדחה.

בהתאם, אני מורה על ביטול ההחלטה בדבר עיכוב הליכים שניתנה ביום 20.9.22.