מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על אישור היתר בניה מכוח תמ"א 38 באשדוד

בהליך ערעור תיק פלילי בניה (עתפ"ב) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת דיון שהתקיים ביום 07.12.2011, ובהתאם להסכמת הצדדים, ביטל בית המשפט לעניינים מקומיים את כתב האישום נגד המערער בת"פ 2200/09, והורה על מתן צו הריסה מכוח סעיף 212 לחוק התיכנון והבניה, בנוגע לתוספות הבניה בדירה (להלן: צו ההריסה).
לדידו, המערער פעל להשגת כל התנאים הדרושים לקבלת ההיתר ועשה כל שביכולתו לסיים את ההליך התיכנוני, אך תמ"א 38 חלה על מספר בניינים ועל מספר דיירים ולא רק על המערער לבדו.
בתי המשפט נאבקו לא אחת לביעורן על ידי מתן צוי הריסה וקביעת מועד לביצועם (ר' ע"פ 8915/08 מדר נ' עריית נתיבות (03.12.2008), ע"פ 4650/08 ברנס נ' מדינת ישראל (19.06.2008), ע"פ 11000/07 פלוני נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה אשדוד (01.01.2008)).
מאחר שלא ניתן לקבוע, כי היתר למבנה מצוי בטווח הנראה לעין, שכן תוכניות תמ"א 38 מיועדת לכל הדיירים בבנין, קידום התוכניות תלוי בדיירים נוספים, ועל כן נוכח המצב התיכנוני הקיים, ומאחר שניסיון החיים מלמד שלעיתים חולפות שנים רבות עד לסיום מלוא ההליכים הנדרשים לאישור של התוכנית, אין די בהצגת התכנות לאישור הבניה במסגרת תוכנית תמ"א 38, אלא יש צורך במתוה בטווח זמנים הנראה לעין, עם לוחות זמנים קונקריטיים.
...
לפיכך, צדק בית המשפט קמא עת קבע בהחלטתו מושא הערעור, כי אין מקום להיעתר לבקשת המערער למתן ארכה לביצוע צו ההריסה, זאת בהינתן במצב התכנוני הקיים.
מקובלת עלי טענת המשיבה, לפיה הסכמתה מיום 02.11.2017 מקורה בטעות, שכן עם קבלת החלטת בית המשפט העליון שהורה על הריסת המבנה לאלתר, פנתה היא בבקשה לבית משפט קמא לביטול החלטתו הקודמת.
למרות זאת, לא ניתן לומר שהיתה התקדמות ממשית בהליך התכנוני, וכי ההיתר הוא בהישג יד. אשר על כן דין הערעור להידחות.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ר' אבידע) בעת"מ 38982-08-17 מיום 17.12.2017, במסגרתו נדחו עתירות שהגישו המערערים נגד החלטת המשיבה 1, ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה מחוז דרום (להלן: ועדת הערר), לאשר בקשה להיתר בניה מכוח תכנית המתאר הארצית לחזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, תמ"א 38 (להלן: התכנית).
כך, נדחו טענותיהם כי החלטת ועדת הערר מושתתת על עובדות שגויות, מצג שוא ותשתית עובדתית חסרה; כי נפלו פגמים בהליכים בפני ועדת הערר אשר מחייבים את ביטולה; כי על העיר אשדוד לאמץ מדיניות כוללת להוצאת היתרים מכוח התכנית, לכל הפחות בכל הנוגע לרובע י"א (בו ממוקמים המבנים מושא העירעור); וכי בהיעדר מדיניות כאמור אין לאשר בקשות להיתרים מכוח התכנית.
...
גם בעניין זה מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא, כי חוות דעת אשכנזי לא הציגה ניתוח בדבר כדאיות הפרויקט ללא בניית המרפסות וכי טענות המערערים בהקשר זה בפני הוועדה נטענו באופן שאינו מאפשר להגיע על בסיסן למסקנה כי החלופה אותה הציעו כדאית מבחינה כלכלית.
לסיכום סוגיית כדאיותו הכלכלית של הפרויקט עמדתי היא כי בנסיבות העניין, לא נפל פגם בקביעותיה של ועדת הערר ובצדק אימץ בית המשפט קמא את המסקנה כי לא עלה בידי המערערים להראות שקיימת חלופה לחיזוק המבנים אשר יש לה כדאיות כלכלית ואשר תפגע פגיעה פחותה במערערים.
מכל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור, ולחייב את המערערים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח לטובת המשיבה 1, 10,000 ש"ח לטובת המשיבה 2, וסך 15,000 ש"ח למשיבים 4 ו-6, יחד.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עתירה כנגד החלטת המשיבה 1 (ועדת הערר) מיום 26/7/21 שדחתה ערר שהגישו העותרות על החלטת המשיבה 3 (הועדה מקומית) ליתן למשיבה 2 (היזם) היתר בניה לפי תמ"א 38.
היתנגדות העותרות הוגשה מכוח זכותן במקרקעין.
כפי שיתבהר מן הדיון להלן, העתירה היא ברובה חזרה על הטענות שנידונו בועדת הערר; ולמעשה, היא מעין ערעור על החלטתה של ועדת הערר (ואף משובצת לרוב באמירה כי "שגתה ועדת הערר").
סמכותה של ועדת הערר פורשה בצורה רחבה למדי, כך שבמסגרת סמכותה לבחון אם ההיתר שניתן תואם את התיכנון התקף, בסמכותה, למשל, לבחון האם התיכנון התקף מפורט מספיק ומאפשר הוצאת היתר בניה ללא תכנית מפורטת (עע"ם 7171/11 העמותה למען איכות החיים והסביבה בנהריה נ' פז בית זיקוק אשדוד מיום 9/8/12.
...
לא פורש מדוע וכיצד ואני דוחה גם טענה סתומה זו. לא מצאתי ממש ביתר טענות העותרות והן נדחות, גם אם לא נזכרו במפורש.
סוף דבר, העתירה נדחית.
העותרות תשלמנה לכ"א מהמשיבות 1, 2 ו- 3 הוצאות בסך של 15,000 ₪ (בסך הכל 45,000 ₪).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מאחר שהחוק הוא שקובע מאיזה שלב יש להיתחשב בתכנית לעניין הגבלת הוצאת היתרי בנייה בשטחה, יש לדחות את אמירת ועדת הערר כי היא "...אינה קובעת מסמרות באשר לשלב התיכנוני אליו צריכה להגיע תכנית פינוי-בינוי על מנת שלא יהיה עוד מקום לאשר בקשה להיתר לפי תמ"א 38 בתחום התכנית". אשר על כן, לטענת העותרת, אין מקור סמכות בחוק להגבלת הוצאת היתר בנייה מכוח התכנית לפינוי-בינוי.
נטען, כי החלטת ועדת הערר תואמת את המדיניות התכנונית העקבית של מוסדות התיכנון בכל הרמות, ואת פסיקות בתי המשפט וועדות הערער, שלפיהן יש להעדיף תכניות לפינוי-בינוי מתחמיות, על פני בקשות נקודתיות להיתר בנייה מכוח תמ"א 38.
  שיקול הדעת הנתון למוסד התיכנון מעוגן בפרק ג' להוראות תמ"א 38 שכותרתו: "שיקול דעת מוסד תיכנון ושמירת זכותו".       סעיף 21 לתמ"א 38 שכותרתו "שיקול דעת הועדה המקומית למתן היתר", קובע, בין היתר, כי "ועדה מקומית רשאית לתת היתר על פי תכנית זו לאחר ששקלה: 21.1. אילו תוספות בניה ושילוב ביניהן מתאימים לכל מבנה על פי תנאי הבניין, המקום והסביבה ...".          סעיף 22 לתמ"א 38 שכותרתו "שמירת זכות הועדה המקומית לסרב לתת היתר", קובע, כי "אין באמור בתכנית זו כדי לשלול מסמכותה של הועדה המקומית לסרב לתת היתר לבניה הכרוך בתוספת זכויות בניה על פי סעיפים 11-14א אם מצאה משיקולים תיכנוניים, או אדריכליים, נופיים, כושר נשיאה של תשתיות, כי יש לסרב לבקשה להיתר או אם מצאה כי תוספת הבניה צריכה להבחן במסגרת תכנית שתסדיר עניינים נוספים אלו לאור התוספת המבוקשת. ועדה מקומית רשאית לשקול, בין השאר, הוראות של תכנית כוללנית לרבות תכנית כוללנית שהוחלט להפקידה, או מיסמכי מדיניות שהוכנו על ידה, במסגרת שיקוליה בבקשה להיתר לפי תכנית זו". בפסיקה נקבע כי זכויות לפי תמ"א 38 אינן זכויות מוקנות, וכי למוסד התיכנון שיקול דעת האם לתת היתר ולקבוע את הקף הזכויות שיינתן.
שתי התוכניות: תכנית המתאר הכוללנית לעיר אשדוד, ותכנית התחדשות עירונית ברובע ו' אמנם אינן סטאטוטוריות, אך, כפי שצוין בהחלטת ועדת המשנה, הן משקפות את המדיניות התכנונית של הועדה המקומית ושל עריית אשדוד, והרי סעיף 22 לתמ"א 38 מתיר לועדה להביא במגוון שיקוליה, גם "מיסמכי מדיניות שהוכנו על ידה, במסגרת שיקוליה בבקשה להיתר לפי תכנית זו". אשר למסמך המדיניות באשר למיגון התושבים, הרי שהדגש בו היה על מיגון לכל תושב, ואין בו קביעה מכרעת בדבר בחירה בפיתרון המיגוני מכוח תמ"א 38 לעומת פיתרון מיגוני אחר.
...
שלא כטענת העותרת, סבורני כי את המונח "שיקולים תכנוניים", המאפשרים לוועדה לסרב ליתן היתר, יש לפרש פרשנות מרחיבה, בהתאם לשיקול הדעת הרחב המוקנה לה (הש': עת"מ (תל אביב-יפו) 28736-06-19 התאחדות בוני הארץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת-גן (16.9.2019), עמ' 16-17 לפסה"ד בדבר העדפת תכנון מתחמי כחלק משיקולים תכנוניים).
בין השיקולים התכנוניים שנשקלו, נכללה המסקנה שאישור ההיתר יוביל לתוצאה מאולצת של תכנון נקודתי בלב המתחם, ויטיל בספק את אפשרות המשך קידומה של התכנית לפינוי-בינוי, מהטעמים שפירטה ועדת הערר, יסכלו את המדיניות התכנונית לעתיד, ומכך ייפגעו חמשת הבניינים האחרים במתחם והעיר כולה.
העתירה נדחית אפוא.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים כעולה מכתב התביעה, התובע פנה אל הנתבעים בעקבות פירסומם בקשר לפרויקט תמ"א 38 ברחוב המעפילים 8 בעיר אשדוד אשר בו הוצגה הנתבעת כמשווקת בלעדית.
עוד העיד התובע שבהמשך התברר לו כי החברה היזמית כלל לא יכלה למכור את הדירות, שכן היא אינה הבעלים של היחידה הרישומית ושנמכרה לו דירה שלא אושרה במסגרת היתר הבנייה.
ההלכה היא, כי דרישות החוק הנן קוגנטיות ויש למלא אחריהן בהקפדה ובפרט, למלא באופן מדויק אחר הדרישה לקיומו של מיסמך הזמנה שנערך בהתאם לקבוע בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.
...
לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי, נחה דעתי כי התובע זכאי להשבת העמלה ששולמה לנתבעים, בהתאם לדרישתם ובניגוד להוראותיו הברורות והחד משמעיות של חוק מתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים").
כאמור, הנתבע לא הכחיש שהתקבל אצלו סך של 20,000 ₪ אלא טען שהעמלה שולמה בגין "שיווק" ולא "תיווך". בכל הכבוד הראוי, דין טענה זו להידחות מכל וכל.
לאור האמור, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו