עוד יש לחייב את הנתבע בתשלום שכר טירחת עו"ד בסך 7,059 ₪ זאת בהתאם לכללי לישכת עורכי הדין תעריף שכר-הטירחה המומלץ הנגזר מסכום התביעה שהוגשה (60,336 ₪) ובמקרה דנן סכום המהוה 10% מהסכום הנקוב בכתב התביעה כולל מע"מ. לדידי התובעת, אי חיוב הנתבע בהוצאות ובשכר טירחת עו"ד בסכומים הנ"ל תיגרום לכך שבסופו של יום עלויות אלו יוטלו על העמיתים בקופות, כחלק מהוצאות התובעת באופן שאינו צודק.
הכרעה
שאלת פסיקת הוצאות משפט ושיעורן נתונה לשיקול דעת בית הדין וכך נקבע בתקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991:
"בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה עניין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצוו הראשון."
בית הדין הארצי לעבודה עמד בעיניין בית אורה (ע"ע (ארצי) 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל בע"מ – מעון הורים בית אורה בע"מ, מיום 2.11.06) על השיקולים הרלוואנטיים שעל בית הדין לשקול בעת פסיקת הוצאות, וכלשונו:
"... פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבאנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לישכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סיכסוך קבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה.".
לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ונתתי דעתי לטענות הצדדים ולשיקולים שהותוו בפסיקה ובכלל זה לסכום התביעה הכולל ולסכום הנפסק, ולעובדה, כי עובר להגשת התביעה שלחה התובעת לנתבע מכתבי התראה בניסיון לייתר הגשת התביעה; וכן לעובדה, כי בתיק היתקיים דיון אחד וכי פסק הדין בכל הנוגע לסכום החוב ניתן על יסוד הסכמת הצדדים ומאידך למצבו האישי הנטען של הנתבע, מצאתי, כי על הנתבע לשלם לתובעת נוסף לסכום החוב המוסכם העומד על 15,817 ₪ גם הוצאות משפט בסך 1,060.36 ₪ בגין אגרת בית הדין והמסירות שבוצעו בתיק ושכר טירחת עו"ד בסך 2,500 ₪.
...
אשר לדרישת הנתבע לתשלום החוב בתשלומים נטען, כי דין הבקשה להידחות שכן מדובר בעובד שעזב את מקום עבודתו ובמקרה זה התשלום לחברת הביטוח ייעשה במזומן, שכן העובד זכאי לקבלת כספו המצוי בתובעת במזומן וככל שהנתבע ישלם את החוב בתשלומים, מנין תשלם התובעת לעובד את הסכומים המגיעים לו? כמו-כן, מדובר בכספי פנסיה של העובד הזכאי להפרשה מידי חודש בחודשו והמחויבת על פי דין להפרשה על ידי המעסיק.
הכרעה
שאלת פסיקת הוצאות משפט ושיעורן נתונה לשיקול דעת בית הדין וכך נקבע בתקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991:
"בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה עניין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון."
בית הדין הארצי לעבודה עמד בעניין בית אורה (ע"ע (ארצי) 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל בע"מ – מעון הורים בית אורה בע"מ, מיום 2.11.06) על השיקולים הרלוונטיים שעל בית הדין לשקול בעת פסיקת הוצאות, וכלשונו:
"... פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סכסוך קיבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה.".
לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ונתתי דעתי לטענות הצדדים ולשיקולים שהותוו בפסיקה ובכלל זה לסכום התביעה הכולל ולסכום הנפסק, ולעובדה, כי עובר להגשת התביעה שלחה התובעת לנתבע מכתבי התראה בניסיון לייתר הגשת התביעה; וכן לעובדה, כי בתיק התקיים דיון אחד וכי פסק הדין בכל הנוגע לסכום החוב ניתן על יסוד הסכמת הצדדים ומאידך למצבו האישי הנטען של הנתבע, מצאתי, כי על הנתבע לשלם לתובעת נוסף לסכום החוב המוסכם העומד על 15,817 ₪ גם הוצאות משפט בסך 1,060.36 ₪ בגין אגרת בית הדין והמסירות שבוצעו בתיק ושכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪.
