ערעור על אחוז נכות בביטוח לאומי

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 11975-04-16 03 אוגוסט 2017 לפני: כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג המערער: מיכאל סלמי ת.ז. 038792453 ע"י ב"כ: עו"ד אסתר שלום המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אלי מושונוב פסק דין

החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 16.12.2015 רקע עובדתי ועדה רפואית מדרג ראשון, אשר היתכנסה ביום 19.8.2015, קבעה כי המערער סובל מנכות רפואית משוקללת בת 44% החל מתאריך 1.2.2015, הכוללת את הלקויות הבאות: 30% בגין הגבלת תנועה במפרק ירך ימין לפי סעיף 48 (1) (ז) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956; 20% בגין הגבלת תנועה במפרק ירך שמאל לפי סעיף 48 (1) (ו).

כך לא מצאתי עגון שבדין לטענת המוסד כאילו חלה חובה על המערער להניח בפני הועדה חוות דעת בהקשר זה. לא למותר להוסיף, כי רק לאחר שיובהרו עניינים אלה יכול ויקום הצורך לידון בשאלות שמעורר המערער ביחס לאפשרות לקבוע אחוזי נכות גבוהים מאלה שנקבעו לו והדרך לעשות כן. משכך ולעת עתה אין לנו צורך להרחיב בדברים ונוכל להותיר אותם בצריך עיון.

...

דעתי היא כי לא זה מצב הדברים כאן ועל כן אין מנוס מהשבת עניינו של המערער לפתחה של הוועדה על מנת שתבהיר מהי חומרת המגבלות מהן סובל המערער בשתי ירכיו, האם יש הבדל בין ירך ימין לירך שמאל ובהתאם מה הם סעיפי הליקוי המתאימים לנכותו.

דיון והכרעה גם כאן דעתי היא כי דין הערעור להתקבל.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל והריני מורה כמפורט מטה.

טענות הצדדים התובע טען שהוא זכאי לערער על דרגת הנכות הרפואית שנקבעה לו בהתאם להילכת דב"ע (עבודה ארצי) 0-127/נה יעקב קנטורוביץ - המוסד לביטוח לאומי, לא(1998) 584 (1996) (להלן –עניין קנטורוביץ).

הנתבע טען מנגד שהילכת קנטורוביץ אינה חלה בעיניין ובמיוחד היכן שמדובר על ערעור לצורך קבלת הטבות מס. דיון והכרעה התשתית המשפטית הלכה מושרשת היא בבית הדין שלתובע שהוכר כנכה לפי חוק הביטוח הלאומי, זכאות לערער על אחוזי הנכות כדי שיהיה זכאי להטבות סוציאליות מכוח חוקים אחרים.

...

הלכה זו נקבעה בעניין קנטורוביץ בו נקבע כך: "יש לראות את זכויות הנכים כמכלול אחד, כאשר חוקים, תקנות והוראות קובעים את חבילת הזכויות שהחברה מעניקה לנכה. ברוח זו יש לראות את דברי החקיקה הקובעים את זכויות הנכה כקשורים אהדדי. בנסיבות אלה, ולאור הכלל של זכות ערעור על החלטה של טריבונל מינהלי בדרג ראשון, הגענו למסקנה שיש להעניק למערער את זכות הערר על החלטת הרופא המוסמך". הטעמים לכך שבית הדין אפשר בעניין קנטורוביץ לערער על אחוזי הנכות שנקבעו בוועדות הרפואיות מדרג ראשון של הביטוח הלאומי, על אף שאין בהם כדי להגדיל את קצבת הנכות, הם שלושה: · העיקרון המנהלי לפיו יש לאפשר לפרט להביא לבחינה מחדש של החלטה מנהלית: "יש לפרש את פסק-דין חוסני [1] גם כתואם את העיקרון הכללי במשפט הישראלי, כי ניתן לערור על החלטה מינהלית מהדרג הראשון... במקרה שלפנינו חשיבות הזכות להגיש ערר הוכחה, שכן המוסד הכיר בטעות בדוח הראשון של הרופא המוסמך ושינה את אחוזי הנכות הרפואית מיוזמתו" (עניין קנטורוביץ).

· השלכות קביעת אחוזי הנכות על הטבות סוציאליות מחוקים אחרים: "אין התייחסות למקרה שבו הנכה אינו זקוק להגיש ערר על-מנת להשיג זכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי אלא מכוח חקיקה אחרת או הוראות נוהל של גופים ציבוריים. במקרה כזה עלינו למלא את החלל ולהכריע אם הנכה רשאי לערור. הסמכות לעשות כך נובעת מהסמכות הטבועה שלנו כבית-משפט, שכן במקרים הראויים יש לערכאה שיפוטית סמכות טבועה להרשות ערעור אם הבקשה ראויה לכך. לאור חשיבות מנגנון הפיקוח בקביעת שיעור נכות יש להניח, כי תכלית החקיקה הייתה שנכות רפואית תיקבע על-ידי שתי ועדות, היינו: קביעה על-ידי רופא מוסמך וערר לוועדה רפואית לעררים. יש לראות את זכויות הנכים כמכלול אחד, כאשר חוקים, תקנות והוראות קובעים את חבילת הזכויות שהחברה מעניקה לנכה. ברוח זו יש לראות את דברי החקיקה הקובעים את זכויות הנכה כקשורים אהדדי. בנסיבות אלה, ולאור הכלל של זכות ערעור על החלטה של טריבונל מינהלי בדרג ראשון, הגענו למסקנה שיש להעניק למערער את זכות הערר על החלטת הרופא המוסמך" (עניין קנטורוביץ).

לאור טעמים אלו נקבע בפסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הארצי כי אין לאפשר בכל מקרה לערער על החלטת הוועדה הרפואית.

סוף דבר התביעה נדחית.

המתלונן חפץ לערער על אחוזי הנכות שנקבעו לו במוסד לביטוח לאומי, אך לדבריו מתקשה לעמוד בשכר טירחת עורכי הדין.

...

מכל המקובץ, מצאתי למקם את עונש המאסר בפועל, שיש להשית על הנאשם מעט מתחת לרף התיכון של מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו.

מכאן מתבקשת אף מסקנה שנייה: ההשוואה הראויה אינה בין יסודות עבירת התנאי כפי שהיא מופיעה בספר החוקים, לבין יסודות העבירה בה הורשע הנאשם, כפי שהיא מופיעה בספר החוקים.

בעניין מסילתי נקבע כי יש בביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, כבענייננו, כדי להפעיל מאסר מותנה, שהתנאי נוגע לעבירה של תקיפה סתם (לפי סעיף 379 לחוק העונשין) או תקיפה הגורמת חבלה ממשית (לפי סעיף 380 לחוק העונשין): "עבירות התנאי בענין שלפנינו הן תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה ממשית. היסודות של עבירות אלה הם נגיעה בגופו של אחד ללא הסכמתו מתוך מודעות לפעולה זאת (תקיפה), ונגיעה בגופו של אדם ללא הסכמתו, כשנגיעה זו גורמת חבלה של ממש, כשלנאשם מודעות לכך. הלכה למעשה הורשעו המערערים בחבלה חמורה (בנסיבות מחמירות). משמעותה של הרשעה זו, בנסיבות הענין שלפנינו, היא כי הם בוודאי נגעו בגופו של אחד (המתלונן) ללא הסכמתו, מתוך מודעות לפעולה זו, ובכך קיימו את היסודות של עבירת התקיפה, והתוצאה של חבלה חמורה כוללת בחובה, הן בצד העובדתי והן בצד הנפשי את התוצאות של חבלה של ממש. נמצא, כי בהתנהגות עליה הורשעו המערערים, הלכה למעשה, הם קיימו את כל היסודות לגיבושה של עבירת התנאי, ועל כן בדין קבע בית-משפט קמא כי הוא מוסמך להפעיל את התנאי". נוכח כל האמור, נחה דעתי כי יש בעבירות בהן הורשע הנאשם בהליך כאן כדי להפעיל את המאסר המותנה שנגזר עליו בבבית המשפט השלום בתל אביב ביום 25.11.2020, במסגרת ת"פ 19608-10-19, אשר צורף לת"פ 20579-03-20.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 56985-05-22 25 מרץ 2024 לפני : כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי המערער: חיים ארנטל ע"י ב"כ: עו"ד תומר איסק המשיב : המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד נופר ליטמן פסק דין

דיון והכרעה בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 ערעור על החלטות ועדות לעררים מוסמך בית הדין לידון בשאלות משפטיות בלבד.

עניינו של המערער יוחזר לועדה על מנת שתפעל כדלקמן: סחרחורות: הועדה תשקול שנית את החלטתה בעיניין קביעת אחוזי נכות בגין סחרחורות לאחר שתיתן דעתה למימצאי הבדיקות המפורטות בחוות דעתו של ד"ר **** צ'יק מיום 25.11.2021 ולמסקנות חוות הדעת.

...

בענייננו, לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, ואפרט.

סיכום הערעור מתקבל בחלקו.

ובסעיף ה"החלטה" כתבה הועדה כך:"הועדה הרפואית החליטה לקבל את העירעור על דרגת נכות, תקנה 15". המסגרת הנורמאטיבית - בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לידון בשאלות משפטיות בלבד.

ביום 7.1.2021 הוגשה הודעה מטעם המוסד לביטוח לאומי ולפיה: "הואיל והמומחה מטעם בית הדין - ד"ר ארנון קרני לא הצביע על איבחנה אחת אלא על שלוש אבחנות מבדלות, יחזור בו הנתבע מהדחיה ויכיר בארוע מיום 6.2.2015 כפגיעה בעבודה, ולועדה הרפואית נתונה הסמכות לקבוע את האבחנה ואת שיעור הנכות הנגזר ממנו". לנוכח תגובתו של מר פרידמן להודעתו הנ"ל של המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.1.2021 תוקף של פסק דין להודעתו של זה. טענתו העיקרית של המוסד לביטוח לאומי בערעורו כנגד החלטת הועדה אשר היתכנסה לידון בנכותו הרפואית של מר פרידמן כתוצאה מהארוע אשר הוכר כפגיעה בעבודה, הנה כאמור כי הועדה לא דנה "מטוב ועד רע" בשאלת הקשר הסיבתי שבין הארוע המוחי לתאונה המוכרת וכי הנכות הרפואית נקבעה תוך הנחה כי הארוע המוחי כבר הוכר, אלא שמעיון בפרוטוקול הועדה ומבלי להיתעלם מהרישום "העורר הוכר כפגיעה מוחית בעקבות ארוע אשר הוכר כארוע מוחי", עולה כי הועדה דוקא כן נימקה והסבירה מדוע היא סבורה כי מדובר בארוע מוחי אשר ארע למר פרידמן בעת הרכיבה על הסוס אשר גרם לנפילתו: "...קיימת אמנזיה, רטרו גראדיק ואינטרו גראדיק מביבס לארוע אשר ארע לו בעת הרכיבה על הסוס, כנראה מאחר ולא נמצאה עדות לפגיעה טראומטית כמו גימגום במוח, אלא אוטם בגלובוס פלידוס הימני (הימספרה שמאלית דומינאנטית), מדובר בארוע מוחי שבעקבותיו נפל מהסוס". כאשר, רק לאחר הסבר זה, פנתה הועדה לידון בקשר הסיבתי שבין הליקוי הנובע מה "אוטם בגלובוס פידוס הימני" ובין מצבו הרפואי של מר פרידמן.

...

בהעדר התייחסות לכך על ידי הוועדה, יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו של מר פרידמן לוועדה על מנת שתתייחס לאמור בסעיף הליקוי, בחוות הדעת של פרופ' גרוס ובדו"ח הנוירוקוגניטיבי וככל שתבקש הוועדה לחלוק על האמור בדו"ח יהיה עליה להפנות ולקיים בדיקות נוירוקוגנטיביות כתנאי לשלילתו.

דיון והכרעה - לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הן ביחס לערעור המוסד לביטוח לאומי והן ביחס לערעורו של מר פרידמן וכן לאחר שבחנתי את כל החומר שבשני התיקים/הערעורים (שאוחדו), הגעתי למסקנה כי דין ערעור המוסד לביטוח לאומי להידחות וכי דין ערעורו של מר פרידמן להתקבל.

לסיכום לנוכח האמור לעיל - ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הוועדה – נדחה וערעורו של מר פרידמן על החלטת הוועדה מתקבל כך שעניינו יוחזר לדיון בפניי הוועדה, באותו הרכב שבו התכנסה ביום 23.11.2022, על מנת שתיתן את דעתה למפורט בסעיפים 12 א-ה לפסק דין זה ותשקול במנומק, על בסיס ממצאיה שלה, יישום פריט ליקוי 32א(1)(ג) לתוספת תקנות.